חגיגות שירה עם יום העצמאות האמריקאי בתאטרון קרוב/ צביה ויצמן כספי

קהל רב יצא מהבית והגיע  ב4 ליולי לתיאטרון ״קרוב״  בתל אביב כדי להבין מדוע אמלי דיקנסון לא יצאה מביתה במשך 30 שנה. המשוררת ששברה מוסכמות בחרוזיה, ניפצה בתים שיריים, העצימה נשים, הביעה כמיהה, והכתיבה ביט משלה כבר לפני כמעט שתי מאות.

דיקנסון הצליחה במילותיה להגדיר את החופש והתרבות האמריקאית את סמליה ולא התעלמה מאמונה ודת, חופש וכמיהה, אהבה וגעגוע, כתבה על פלאי עולם ואדם ועל הקטנים שביצורים וגם התחבטה בשאלות הקיום ועל מרחבי היקום.

אז זאת ועוד היו התופינים שחולקו לקהל שגדש את תיאטרון קרוב בארבעה ביולי לציון יום העצמאות ה246 של ארצות הברית של אמריקה.

מאמילי דיקנסון, דרך דור הביט ובוב דילן.

 

ערב מרתק שאירח את טובי המומחים לתרבות אמריקה אותו ניהלה דורית ניתאי וערכה המשוררת ציפי שחרור. שגם הנחתה את הערב במקצועיות וחינניות.

ההיצע הוגש כמזטים אנינים סיפורים של חוקרי תרבות וחוויות של מי שחי בניו יורק עשרות שנים. כדי לתת עוצמה וביטוי למילים זומן לבמה המשורר אריה רגב אשר קרא שירה בהטעמה כיאה לערב שכזה.

תיאטרון קרוב, כשמו שומר קירבה בין הקהל ליושבים על הבמה. קירבה שמייצרים הערות מרתקות ודו שיח בין הדוברים לקהל ותחושת שיתוף סקרנות וצמא להרחיב דעת.

יושבי הפאנל

פרופ׳ פרופ׳ זיוה שמיר חוקרת הספרות

העתונאית סופרת רבקה רז הביאה מסיפורי ניו יורק והופתעה שהדור הצעיר לא ידע את אמלי דיקנסון

פרופ׳ קרן אלקלעי גוט שיודעת שירה אנגלית, פיצחה עבורנו את הביט, דרך הג׳ז ועד דילן.

 

אתנחתא מוסיקלית ממיטב השירה האמריקאית הביאו רוני גוטמן עם הגיטרה והמיקרופון, עימו הפליא עם הסקסופון נחמיה יפת, הרכב מוסיקלי מצומצם שהגיש מנעד רחב. היו שירים שהקהל הכיר והצטרף לשירה.

חגיגה:

האולם היה מלא ואף נוספו כסאות במעברים.

עשרות שוחר התרבות הגיע לחגוג לאמריקה. להרים לתיאטרון פרינג׳ במחיר הצנוע של כרטיס קיבלנו תפריט מלא של ארוחת גורמה.

והיה פעמיים כי טוב.

 

**********

אף שנאמרו בפתח הדברים מילים של הסתייגות לאור הפסיקה בעניין חוק ההפלות, אמריקה עדיין אחותינו הגדולה וככזאת אנו מעתיקים ממנה.

כשישראל נערכת בהתרגשות לקראת ביקורו ההיסטורי של הנשיא ביידן בישראל. כאורח חשוב של בן משפחה מוערך ואהוב.

*********

זְכוּת-קִנְיָן אֱלֹהִית לִי!

אֵשֶׁת – בְּלֹא הַסִּיגְנִין!!

תֹּאַר מַמְאִיר – לִי הָעֳנַק –

קֵיסָרִית שֶׁל גָּלְגָּלְתָּא!

מַלְכוּתִית – בַּכֹּל חוּץ מִן הַכֶּתֶר!

מְזֻוֶּגֶת, בְּלֹא הָעִלָּפוֹן,

מַתְּנַת אֱלֹהִים לָנוּ לַנָּשִׁים –

עֵת נִפְגָּשִׁים

זְמָרַגְּדְּ בִּזְמָרַגְּדְּ –

זָהָב בְּזָהָב!

לֵדָה – כְּלוּלוֹת – תַּכְרִיכִים –

בְּיוֹם אֶחָד –

נִצָּחוֹן מְשֻׁלָּש.

“בַּעְלִי” – אוֹמְרוֹת נָשִׁים

בְּלַטְּפָן אֶת הַנְּעִימָה –

הַאִם כָּכָה?