על הסרט יצרים/ מארי רוזנבלום

בימוי: מכבית אברמזון ,105 דקות.

זוהי ההקרנה השלישית, הטרום בכורה, של הסרט הישראלי של ד"ר מכבית אברמזון, "יצרים".

 

בימוי: מכבית אברמזון

 

שחקנים: ליהי זמל, יפתח רווה, סשה אוקון.

 

 

לפני הסרט, כפתיח,  פרופסור אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, נשא דברים.

 

ד"ר לירז מרגלית הרצתה על "פמניזם כשוויון הזדמנויות, או כאנטי נשיות" - האם אישה אינה יכולה להיות גם נשית וגם פמניסטית.

 

תוכן: "בין תל אביב לירושלים בין קודש לחול. שלומית מטלטלת בין יצרים אפלים לתשוקות נעלות, בין תחושות של ניתוק לחיי משפחתה. כמו פסיכה שחיפשה בשאול את ארוס, שלומית יוצאת לחיפוש מייסר, בפינותיה האפלות של ישראל, והיא מגלה את מה שלא ידעה ולא רצתה לדעת על עצמה. מפגש סוער וחושני עם צייר מבוגר חושף שדים פנימיים ומוביל אותה למסע אל המוות ובחזרה בחיפוש אחר התשוקה וטעם החיים."

 

 הטריגר לסרט "נולד" לאור מחקרה של אברמסון "נשיות כייחוד, כייעוד וכבחירה גורלית".

"לַאישה במיתוס ובקולנוע שאני עוסקת בה אין מקום בחברה ההגמונית, במובן זה היא 'אישה אחרת'. בישותה העדינה והמושתקת יש עוצמה יצרית אפלה. היא עוברת מסע חתחתים אשר גורם לה להכיר בעוצמה פנימית יצרית זו ולהפעיל אותה ככוח שיצור עבורה מקום בעולם. במסעה היא מגיעה לצומת גורלי בחייה, ובחירתה היא, לטענתי, מודל של בחירה נשית מגדרית.

 

בדמות הנשית הזאת – העוברת דרך ארוכה, שונה ומסוכנת משל נשים בסביבתה, דרך שבמהלכה היא מבינה כי נוסף לעדינותה קיים בה גם צד הרפתקני, נועז ובעל עוצמה והופכת להיות אישה אחרת ואינדיווידואלית. – עוסק המאמר. אתמקד בתיאור של שלבי מסעה הייחודי אשר נעשה אל מול גבר אפל, שאינו מציית לחוקי החברה. באמצעות יחסיה עמו היא משתנה, מדמות שהפסיביות הנשית שולטת בישותה לדמות שחושפת את 'החיה הגברית' המודחקת שבתוכה, שמקורה בדמות אב פרימורדיאלי,[1] קדום ופראי שפורץ כל טאבו תרבותי. רק בגלותה את דמותו הנסתרת, היצרית וחסרת הגבולות, היא מצליחה לפרוץ את גדרות החברה כדי להשיג לה מקום בעולם ולממש את עצמה. כשהיא מכירה באותו אב אפל כחלק ממנה אך מסרבת להניח לו לשלוט בה, היא למעשה בוחרת במה שאני מכנה 'בחירה נשית'. היא מבצעת מהלך כפול, מגלה ומשחררת את היצר ואת הכוח הגברי שלה ובה בעת גם מבטאת את ייחודה הנשי בהיותה מסוגלת לאהוב ולקבל את האחר. היא ניחנה ביכולת מופלאה גם לראות, לקבל ולאהוב את החיה (החיצונית והפנימית) על כל העיוות, הכיעור, העוצמה, הדמיון וכוח המשיכה שלה, וגם לתבוע ממנה שתשתנה לכיוון מוסרי.

 

 

סיפורה של אישה זו, שמתחיל בדיכוי החברתי והאישי בשל היותה אחרת, מסתיים בשחרור עצמי.

היא מוצאת אפשרות חדשה ומקורית של חיים עבור עצמה ועבור אחרים נוספים ומרחיבה את גבולות העולם והחברה. דווקא 'אישה אחרת', שאינה מתאימה לקודים המקובלים, ששונה מנשים המשתפות פעולה עם ההגמוניה הגברית, מדגימה את ייחודה של הנשיות לעומת החשיבה שעומדת בבסיס הסדר הפטריארכלי הנוכחי.

דווקא היא, האישה האחרת, מראה מהו 'ג'ניוס נשי'".

סרט מעניין.