אירוע השקת ספרם של נעמה שפי וענת פירסט/ בלפור מור
לאומיות בארנק
אוניברסיטת תל אביב- ה12.6.2022
היה ערב מעניין בהשקת ספר חלוצי ולא שגרתי. מצד אחד ענת פירסט מכותבות הספר, שהנחתה את הערב לא אוהבת את הגדרת האירוע כהשקת הספר. מצד שני זה היה ערב בו למדתי לראשונה והשכלתי בנושא רלוונטי וחשוב לחיינו כאזרחים במדינת ישראל.
לכתיבת הספר בהוצאת ספרים ע"ש מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים חברו פרופסור נעמה שפי שמלמדת במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. עיקר מחקריה עוסקים בהשפעת התרבות הגרמנית על התרבות העברית הישראלית ובגיבוש הזהות הלאומית בישראל. ופרופ' ענת פירסט המלמדת בבית הספר לתקשורת במכללה האקדמית נתניה. עיקר מחקריה מתמקדים בחקר הייצוגים בתקשורת של קבוצות מיעוט חברתיות ותרבותיות, ובחקר ערכים לאומיים וביטוייהם בתקשורת.
ומי בכלל חשב על שטרות כסף כאמצעי תקשורת והעברת מסרים חברתיים אידיאולוגיים ולאומיים?
מה הטעם לנתח ולחקור שטרות כסף בעידן דיגיטלי שבו ההנחה הרווחת היא: כי השימוש במזומנים יגווע, ותחתיו ישמשו את כלכלות העולם מטבעות דיגיטליים?
"דווקא בעידן הגלובלי מדינת הלאום מנסה בכל כוחה לשמור על הסמלים הלאומיים. ההילך החוקי הוא אתר שעליו ניטש המאבק על אותם סמלים" כותבות ענת ונעמה בדברי הסיכום שלהם לספר.
"הספר מוקדש לניתוח הדימויים על כסף ישראלי כביטוי של לאומיות בנאלית המתווכת לאזרחים כמעט בלי משים.... מחקר זה הוא הניתוח המדעי השלם הראשון של כסף ולאומיות בישראל. חידוש עיקרי בו הוא חשיפה ראשונה של פרוטוקולים, התכתבויות וחומרים נוספים של הוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון של בנק ישראל למן הקמתה בשלהי 1955 ועד2012.
בדברי הפתיחה שלה לאחר התודות לשותפים לדרך ולמארחים, הדגישה ענת את שאיפתם לפענח במחקרן את המניעים לבחירה בדימויים מסוימים ולהימנעות מאחרים. לברר מהן ההשפעות שהניעו את ההחלטות, לחשוף את המתאם בין הבחירות בפועל ובין הגישה שנקט הזרם הפוליטי המרכזי בזמן נתון, ולבדוק באילו מקרים נתקלו ההנפקות בביקורת. היא ציינה את העבודה המקיפה שביצעו בארכיוני בנק ישראל, בראיונות עם בעלי תפקידים, כמו גם את העקרונות שהנחו את המחקר. היא הציגה את הנושאים בהם עוסק הספר:
ניתוח של הדימויים על שטרות ומטבעות בהתאם לנושאיהם ולדרך שבה התוו את הגבולות הרעיוניים והפיזיים של החברה הישראלית.
מי ראוי ומי לא ראוי להופיע על השטר-מעבר מדמויות אלגוריות לדמויות אנושיות.(רק ב1969 הונפק שטר ישראלי ראשון הנושא דיוקן אנושי של חוזה המדינה תאודור הרצל)
חלוקת האישים המופיעים על השטרות- האבות המייסדים, אישים שפעלו למען היישוב, ראשי המדינה ויוצרים בשפה העברית.
דימויים והמשגות הקשורים באדמת הארץ ובעלות עליה- שרטוט הגבול הפיזי של המדינה באמצעות דימויי נוף ומבנים המופיעים כנושא או כרקע על השטרות הישראלים.
ייצוגים ארכיאולוגיים- להוכחת הבעלות ארוכת השנים.
גבולה המשתנה של ירושלים- לפני ואחרי ששת הימים. האמצעים החזותיים בהם השתמשו כדי להבנות את ירושלים כבירתה של מדינת הלאום היהודי.
ארץ זבת חלב ודבש- התווית הגבול ונופי מודת באמצעות צמחיה, פרחים ודימויים חקלאיים המדגישים את מקומה של האדמה כחלק מן השאיפה הציונית לגאול את הארץ.
ענת הזמינה את פרופ' רענן ריין ממרכז דניאל אברהם באוניברסיטת תל אביב לברך. פרופ' ריין סיפר לנו על הנעשה בארגנטינה הן בשמות רחובות בואנוס איירס והן בשטרות הכסף המשתנים בהתאם לשינויים הפוליטיים. הוא עדכן את קהל הנוכחים כי החל מה1.6 יוחלפו שטרות הכסף הנושאים דיוקנאות של חיות בר בדמויות אישים ונשים המהווים חלק משמעותי בהיסטוריה של ארגנטינה. "אנחנו מייחסים ערך משמעותי למטבע שלנו ומיטב האישים שלנו צריכים להופיע עליו אמר הנשיא פרננדס הארגנטינאי. ב2016 החליט הנשיא הקודם לא להציג על השטרות תמונות של אישים כדי לא לעורר מחלוקות פוליטיות, אלא רק תמונות נוף וחיות בר. ועכשיו ניתן משקל משמעותי לאישים ולמגדר הנשי.
פרופ' ניר קידר המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים במכללת ספיר הוסיף והדגיש שהספר מרתק בדרך בה הוא משקף את תהליכי קבלת ההחלטות בתקופות השונות של המדינה. השיקולים מה ייכנס ,מה לא. מי ייכנס ויוצג מי לא. ההשפעה של הדרג הפוליטי על מקבלי ההחלטות. השפה והקודים בה מדברים ומשפיעים בלי להתחמק מהשאלות הגדולות.
ענת הזמינה את ד"ר צדוק עלון מנהל מרכז המבקרים של בנק ישראל והודתה לו באופן אישי על הליווי והתמיכה שנתן להם לאורך כל הדרך. בדרכו המיוחדת הוא הסביר את כוחם של השטרות בהנעת הכלכלה. הרגיע את קהל הנוכחים שמלאי השטרות מנוהל ומבוקר כמו הדלק. הביע את שמחתו מהרעיון לחקור את הנושא כי תמיד חשו שמאחורי הקלעים של קבלת ההחלטות מסתתרים איזה שהם דברים, והביע הערכתו לעבודה שנעשתה. הוא הרחיב בסקירתו על אספקטים שונים של כסף, כמו הסניור שקובע את ערכו והאופן בו הוא פותר בעיות, ואיך מתמודדים עם בעיות ייחודיות לנו הנובעות מהדת היהודית. הסביר לנו כי אין לנו מה לדאוג שהכסף ייעלם בגלל העידן הדיגיטלי. הכסף יותר מרגש מהמוצרים הוא יכול לקנות, וככל שגדלים האמצעים התחליפיים לכסף כך גם גדל השימוש בכסף.
ד"ר ענבל בן-אשר גיטלר מהמכללה האקדמית ספיר חוקרת אדריכלות מודרנית בעיקר בארץ ישראל. היא הדגישה את ההיבטים החזותיים של השטרות ואופן הצגתה של ירושלים. ההבנה של השטרות כמעבירים מורשת מסבירה את העוצמה של השטרות כמעבירים מסרים ,ערכים ותרבות מקום המדינה עד היום. השטר משלב טקסט. תמונה הוא יצירה חזותית שמשלבת הרבה אלמנטים. כל אלה מאפשרים יכולת ניתוח מגמות, וחשיבות הדימויים והתכנים למשתמשים בהם. הצילומים שנבחרו הן בדרך כלל צילומים המוכרים במרחב. הדגישה את הדרת הנשים וחלקן המועט בשטרות. הדיון באיזה דיוקן לבחור הוא מעניין. היא הדגישה את השימוש בשטרות כאמצעי להעברת מיצובה של ירושלים ומעמדה החדש לאחר מלחמת ששת הימים. (כיפת הסלע בצד האחורי של השטר עם עגנון)
פרופ' נעמה שפי שדיברה בתום המפגש הביעה את תודתה לשותפים לדרך. הדגישה את תרומתו של האומן עידו מרכוס שמתוך העבודה שלו לקחו את עיצוב העטיפה. מה כבר אפשר לכתוב על שטרות? בעולם ובגוש היורו בפרט יש הרבה מחקרים על היורו כהילך חוקי. ענת ואני חוקרות תרבויות של חברות. היה מעניין לחקור את המקרה הישראלי משלש סיבות:
מדינת ישראל הוקמה כהתעוררות לאומית של התנועה הציונית. היא הדגישה את תפקידה בהחייאת מסורות העבר של העם היהודי. ראתה בתנך כספר הקושאן והבעלות על הארץ ובה בעת רצתה לייצר את הישראלי החדש המתנער מעברו מסיר את איום השואה על קיומו של העם ומתיך הכל להוויה אחת. וכאן נכנסו לתמונה אישים לא אישות שבאמצעות השטרות העבירו ותיווכו את רעיונותיהם. המטבע הראשון הנושא אשכול ענבים שמקורו במטבע מתקופת בר כוכבא היה סממן אחד וסדרת השטרות הראשונה עם הנופים הארץ ישראליים שקפו את היחס של העם לארצו.
בסיכום הספר מציינות הכותבות כי במשך כל שנות פעילותה, בחרה ועדת השטרות והמטבעות בייצוגים שהלמו להבנתה את הלוך הרוחות הפוליטי, החברתי והתרבותי בישראל.
עם סיום הנפקתה של סדרת המשוררים התעורר הפולמוס סביב הדמויות המופיעות בה: שתי משוררות ושני משוררים, ארבעתם ממוצא אשכנזי. הסדרה והוויכוח שניטש העמידו לדיון את השאלה: האם שטר אמור לשקף את שיח הזהויות העומד במרכז הדיון הפוליטי.
הדמויות האלגוריות והאנושיות המוצגות על השטרות משרטטים את גבולות האליטה הוותיקה והמושרשת בחברה הישראלית. לאחר ששת הינים עברה הוועדה מהלך מואץ של סוציאליזציה של הכיבוש ואימצה את לשונו. בחרה בדימויי צמחיה מסורתיים מן העבר החקלאי הקדום, שלבה אתרים ממזרח ירושלים. בסיום מביעות המחברות את תקוותן כי הוועדות הבאות יוכלו לשקף את התמורות הרעיוניות שחלו בחברה הישראלית בעשורים האחרונים. וגם את חלקי החברה שהוצגו במשורה או הודרו לחלוטין- נשים ,מזרחים וערבים.
אמן כן יהי רצון.
