שיר:

נדם הבית/ חני מירון

                                   

מִסְפָּר 113/2                                          

בְּשִׁכּוּן אֲגַ"שׁ, עַכּוֹ.                     

שָׁלוֹשׁ מַדְרֵגוֹת, דֶּלֶת מְרוּטָה

שֶׁלֶט מָחוּק בְּלִי שֵׁם מִשְׁפַּחְתֵּנוּ.  

הַבַּיִת הַמִּתְפּוֹרֵר לֹא מְנַגֵּן

רַדְיוֹ לֹא מַשְׁמִיעַ מִצְעַד הַפִּזְמוֹנִים             

אִמָּא לֹא קוֹרֵאת "הַבַּיְתָה"

יֶלֶד לֹא צוֹעֵק "עוֹד רֶגַע" 

וְאֵין     

קִדּוּשׁ, בְּרָכוֹת ,הַבְדָּלָה, סְלִיחוֹת 

בְּכִי וּצְחוֹק, שִׂיחַ שְׁכֵנוֹת        

נָדַם הַקּוֹל, הַכּוֹל.

רַק נֵבֶל אָבוּד יַעֲלֶה לְעִתִּים

יִפְרוֹט וְיַרְעִיד

מֵיתְרֵי הַשָּׁנִים.

הֲבָנָה חַדָּה חוֹתֶכֶת         

רוֹמַנְטִיקָה דְּהוּיָה

וַאֲנַחְנוּ זוֹכְרִים שֶׁ                                      

גַּעֲגוּעִים

זְמַן                                               

אֵינָם יוֹדְעִים.