מאמר:
אורי זוהר ממבט נוסף/ עמיקם יסעור
את אורי זוהר ראיתי לראשונה בדשא של בית רוטשילד בכרמל בשנות השישים.
הוא הופיע ביחד עם אריק איינשטיין ואחרים ב "משלי החמאם" של דן בן אמוץ וחיים חפר. תוכנית הומוריסטית על הערבים בישראל. זוכר היטב את אותם שרים : "כמה טוב לגבר ארבע נשים לגבר שגם בתוך הקבר ייחם לו מכל עבר".
לטעמי ,לא "מציצים " הוא הטוב בסרטיו ולא "עיניים גדולות". שני הסרטים הבולטים נעשו בשנות השישים והם : " חור בלבנה" ו" שלושה ימים וילד". הראשון. חדשני ומזהיר . אגב אברהם הפנר הופיע בו כשחקן. השני על פי נובלה מופתית של א. ב. יהושע מספרו השני. משחק מזהיר של קוטלר שזכה בפרס השחקן הטוב בפסטיבל קאן. ושל אילי גורליצקי. יהודית סולה שנתגלתה אז לא הופיעה אחר כך בסרטים רבים. כך נראה לי. המערכון של חידון התנ"ך ב "לול" 3 ,אותו אני אוהב לחקות לחברים, הוא, ,לדעתי ,הטוב שבמערכונים שנכתבו בעברית, כולל מערכון העולים שעשתה החבורה. אני זוכר לזוהר גם את שיר הפטנטים שנכתב על ידי חיים חפר ומל קלר.
את הסרטים ,: שלושה ימים וילד, ואת חור בלבנה אני כולל בין הסרטים הישראלים האהובים עליי : אוונטי פופולו, חסד מופלא, בלוז לחופש הגדול, הטרילוגיה של אסי דיין : אגפא, שמיכה חשמלית, מר באום. ואלס עם באשיר, הקיץ של אביה, הערת שוליים, מסע אלונקות, , סרט של הפנר, שורו, חולה אהבה משיכון ג , אזור מעבר, ירושלים ברלין, מסעי ג''ימס לארץ הקודש ,גבעת חלפון אינה עונה, , סלאח שבתי. השוטר אזולאי.
דויד גורפינקל צילם תשעה מסרטיו של זוהר
דויד גורפינקל, צלם גדול, חתן פרס ישראל, צילם 9 מסרטי זוהר : חור בלבנה, שלושה ימים וילד, מוישה ונטילטור, השכונה שלנו, כל ממזר מלך, התרוממות, התרנגול, עיניים גדולות הצילו את המציל.
חור בלבנה
סרט גאוני. עתיר דמיון, הרבה שאר רוח. התכתבות עם מסורות בקולנוע. אוונגרדיות במובן הטוב עבוד שהיא יצירתו של במאי צעיר בן שלושים. מיוחד מאוד ולא ראיתי סרט דומה לו. (הייתה קומדיית סלפסטיק אילמת מעניינת על החרדים מסוף שנות השבעים של בנימין חיים "הבננה השחורה" שאני זוכר מאוד לטובה. לטובה. הבמאי הזה , ישראלי ממוצא הודי שנפטר ,לא זכה לתשומת הלב הראויה למרות שסרטו זכה לעידוד מקרן הקולנוע).
בסרט הנפלא הזה, "חור בלבנה" בולטת גם איכות הצילום בשחור לבן של הצלם המחונן דויד גורפינקל.
השתתפו בו בין היתר : זוהר, הפנר, א. לביא, ש.שני, י, גוריון, ש. קראוס, בן אמוץ, חריפאי, בומבה צור, ש. וישינסקי, חצקל איש כסית. ראו מידע על תוכנו וכן פרשנות לו בערבך הוויקיפדיה לפי שם הסרט.
שלושה ימים וילד
כאשר נוצר הסרט הזה א.ב. יהושע עדיין לא היה מוכר לציבור הרחב.הוא פרסם רק סיפורים ונובלות ולא רומנים ומחזות. עמוס עוז שפרסם את ארצות התן בשנת 65 היה ידוע יותר למרות שיהושע פרסם כבר שנתיים קודם את ספרו,, מות הזקן. שבעה סיפורים ששניים מהם : מות הזקן, הסיום, הושמטו על ידו במהדורות הבאות של סיפוריו. זוהר בחר להסריט נובלה של יהושע שנכללה בספרו ו ,מול היערות , שהופיע רק שנה לאחר עשיית הסרט.( הספר כולל גם את מול היערות, יום שרב.. שרב., שתיקה והולכת ונמשכת). יהושע אז טרם פרסם רומן.
הסרטת יצירה ספרותית היא אתגר גדול. אורי זוהר עמד בו יפה מאוד. צילום רגיש מאוד. מראה ירושלים הישנה. דקויות של היחסים בין הדמויות השונות. בחירה מעולה של צוות שחקנים. עריכה מוצלחת מאוד של הסרט. הייתה זו קפצית מדרגה משמעותית מאוד של הקולנוע הישראלי יחד עם "חור בלבנה" אשר נוצר שנתיים לפניו.
בינתיים נוצרו אחריו עוד סרטים על פי יצירות של שמיר, מוסינזון, א. מגד, עוז, גרוסמן, קנז, קניוק, בן נר, י. הנדל, א. מגד סרי, מטלון.ואחרים
עוד כמה מילים על אורי זוהר
בערב שבועות ובחג שבועות הספקתי לצפות בטלוויזיה לא בפעם הראשונה ב 6 מסרטיו של אורי זוהר. עשיתי זאת תוך 27 שעות .החל מערב החג בחמש אחרי הצהריים. בתוך הזמן הזה לא ויתרתי גם על ארבע שעות פגישה עם הנכדים. ראיתי את : הטרילוגיה התל אביבית : מציצים, הצילו את המציל, עיניים גדולות. וכן את הסרטים : חור בלבנה, השכונה שלנו, כל ממזר מלך. את שני האחרונים ראיתי לראשונה בימי השירות הצבאי בסוף שנות השישים. כמה שזכור לי, משה נתן ז"ל, מבקר הקולנוע של העיתון מעריב ,התלהב בצדק מ הסרט שלושה ימים וילד וגם מהסרט כל ממזר מלך. לגבי האחרון התרשמותי מראייה שניה ושלישית היא פחות טובה מאשר בימים של שנות השישים. השכונה שלנו סרט חביב למדי. שניים מסרטי הטרילוגיה התל אביבית : מציצים ועיניים גדולות זכו לביקורות מחמיאות מדי כול ל מקובי מידן בתוכניתו בטלוויזיה כשגם קישר בינם לבין יצירותיו התל אביביות של יעקב שבתאי. זוגתי טוענת כי זוהה לועג בסרטיו למציאות לזוגיות ולריקנות החילונית ןומציג את הגבר הישראלי כטיפוס חלש, עלוב שאינו עומד בפיתוי. לכן לא פלא שחזר בתשובה. אני חוזר ומדגיש את ההישגים הגדולים של חור בלבנה ושל שלושה ימים וילד. לעומת כל סרטיו האחרים. הטרילוגיה התל אביבית הרבה פחות מפעימה אותו מסרטם של רנן שור ודורון נשר ,"בלוז לחופש הגדול".
לגבי החזרה בתשובה של זוהר אני חייב להעיר :כי היא מצערת אותי מאוד. זוהר היה במאי ולא רק שחקן או זמר. ומבמאים ומיוצרים במילים אני פחות מצפה לחזרה בתשובה מאשר מזמרים ושחקני כדורגל. בשנות השישים סיפר לי אבינועם בן זאב ז"ל כאשר נסענו בפולקסוואגן של מיכה שטראוס לחתונה של נעימה ברזל כי זוהר תמך במפ"ם ב 65 והמציא את הסלוגן "\פעם מפ"ם". חזרה בתשובה איננה פנייה לכיוון דאיסטי של פילוסופיה המאמינה בקיום אל טבעי היא גם איננה פניה להומניזם דתי נוסח זה של חכמי תנועת מימד. תמיד היא מופנית לאיזו קיצוניות הלכתית שאין בה איזו תרומה רוחנית מרשימה לתיאולוגיה ולפילוסופיה של הדת. היה מאכזב לראות אינטלקטואל כזוהר פונה לכיוון הזה.אזכיר כי בשנות השבעים הייתה החילוניות המתקדמת מותקפת גם מכיוון אחר. תורת האגואיזם של קרוי, איין ראנד וברנדן בספרו של קרוי "חיים על פי השכל,"1975 הוצאת מציאות שהייתה שייכת לדן בן אמוץ.
דעה מסוימת, אותה שמעתי מחבר, אומרת כי בשנות השבעים, ימי שקיעת שלטון מפא"י השפיעו גם על אורי זוהר אשר פנה לחזרה בתשובה על רקע רציונליסטי של אכזבה מסוימת. פירוש הנראה לי נכון גם על רקע סדרת פרשיות השחיתות של מפא"י.
לסיכום נדמה לי שהפריזו בהערכת כמה מסרטיו של זוהר. אך אני ביקשתי להדגיש כאן להדגיש כאן את תרומתו הקולנועית העיקרית והחשוב מאוד לתרבות הישראלית ולקולנוע הישראלי בפרט.
.
