על סבתא ולילי בטטה וצ'ילי עם יפה לחמן/ ראובן שבת

ספרה החדש של יפה לחמן, מחבר אותנו לסביבת הבית , על חשיבותו של הטבע בחוץ עם הסקרנות לחי ולצומח סביב, בעידן בו העולם הדיגיטלי שהשתלט על חיינו וחיי ילדינו.

ספרי מעט על עצמך ועל עשיתך הספרותית
   נולדתי בתל אביב בשנת 1946. אני נשואה, אמא לשלושה ילדים
    וסבתא לשישה נכדים.  ימי ילדותי והתבגרותי עברו עליי ברמת גן. בתחילת    
    שנות השמונים עברנו לכפר סבא. הייתי מורה בבי"ס יסודי. אהבתי מאוד את
    תלמידיי ואהבתי מאוד מאוד ללמד. ראיתי בזאת סוג של שליחות. לאחר פרישה
    מוקדמת מסיבות בריאותיות, התחלתי לעבוד בבית הדפוס שהיה לאבי, מנחם
    קליין. שם הדפוס הוא "חדקל" והוא מוותיקי בתי הדפוס עוד מימיי דפוס הבלט.
    אחותי דורית, שאיירה את הספר שלי ואני, גדלנו באווירת אהבת האות והספר    
    וקראנו ספרים ללא סוף. לסבי המנוח, עוזר גודברנר, היה בברלין בית דפוס ושם
    הוא "סידר" את ספריו של ח.נ. ביאליק, והם הפכו לידידים. לאחר העלייה לארץ
    בתחילת שנות השלושים, הצטרף סבי להוצאת דביר ושם המשיך להוציא את
    ספריו של ביאליק. כך קרה שאבי נשבה אף הוא באהבת הדפוס והקים בית
    דפוס משלו. לפני כעשר שנים עברנו לגור בהרצליה. הצטרפתי כעזר לאבי בניהול
    הדפוס. גם לאחר שמכרנו את הדפוס, אחותי שעבדה בדפוס במשך שנים רבות
    כגרפיקאית, ואני, המשכנו לעבוד בו, עד שפרשנו לגימלאות.
    לפני כעשר שנים, בעלי ואני, עברנו לגור בהרצליה. ואני, כגימלאית שזמנה
    בידיה, הצטרפתי לבית הגימלאי ושם אני מבלה שעות נפלאות עם חברותיי.
    אני שרה במקהלה ומשתתפת בסדנאות בהנחיית דנה דרילינגס. האחת  קריאת
    סיפורים קצרים והשניה סדנה העוסקת בספרות ילדים והתנסות בכתיבת
    סיפורים וכאן נגלה לי האור. תמיד אהבתי לכתוב. כתבתי שירים והחבאתי אותם
    במגירה. בסדנה מצאתי את עצמי כותבת סיפורים לילדים.   זה היה
    שילוב נפלא של הסדנה ככלי ושתי נכדות קטנות שנולדו לי בשנים האחרונות.
    שתי אהבותיי הגדולות:  אהבת הספר ואהבת הילדים, משתלבות בתוכי ואני
    כותבת סיפורים לילדים.
    הספר: "סבתא ולילי בטטה וצ'ילי"  הוא ספרי הראשון. אני מקווה שבמהלך השנה
    יצאו לאור עוד שני ספרים שכתבתי.

 במה עוסק הספר החדש, מה יחודו העיקרי ומה חשיבות ישנה, לדעתך לספר     ילדים בכלל, בעידן הנוכחי?
      הספר עוסק בקשר ובאהבה שבין סבתא ונכדתה  הקטנטנה. הן נהנות בגינה
      ותוך כדי בילוי הן מתבוננות ומשתתפות בחיי בעלי החיים שבגינה. הספר כתוב
      בהומור ויש בו קצב קליל עם חזרות כמו פזמון . ילדים ששמעו את הסיפור צחקו
      ובמהרה ידעו לחזור על שורות  מהסיפור. לדעתי,  ספרי ילדים הם כלי חשוב
      לקשר מילולי עם הילדים. ספר מפתח קשב וסקרנות ומחבר את הילדים אל
      השפה העברית היפה והנכונה.
      לצערי הגדול, בימינו, ילדים מושפעים ולומדים לדבר ולהתבטא מצפייה רבה
      בטלוויזיה ובסמרטפונים. הם ממעטים לקרוא ספרים ולכן שפתם דלה, חסרת
      עומק.

      מי הם 3 הסופרים שהכי אהובים עליך במיוחד ומדוע?
     שאלה קשה. אני מאוד אוהבת ספרות איטלקית ומתוכה אבחר באלנה פרנטה.
     אני אוהבת את העלילות שעוסקות בהווי ובחיים   של משפחות נאפוליטניות.
     מעניין אותי להכיר את הטיפוסים הצבעוניים והיחסים שמתפתחים ביניהם.
     הסופרת השניה היא טוני מוריסון שסיפוריה על חיים האפרו - אמריקאית נגעו
     מאוד לליבי. והבחירה השלישית שלי והכי קשה היא בסופר/ישראלי/ת . קשה
     לבחור באחד מבין רבים שאני אוהבת. אני בוחרת בדוד גרוסמן. אני מוצאת
     בספריו גיוון רב של דמויות והוא כותב עליהם  בהומור, בחמלה ובקבלה מלאה.

     איזה 3 ספרים היית לוקחת איתך לאי בודד ומדוע?
      כדי לגוון את החיים על האי אבחר בשלוש סוגות שונות שאני אוהבת לקרוא.
      שירה - אבחר ב"מבחר שירים" של אברהם חלפי.
      פרוזה -  הספר שהשפיע עליי ביותר בשנתיים האחרונות. ספרה המיוחד ובלתי
      נשכח של דליה אוונס "שירת סרטני הנהר" . רציתי שהספר פשוט לא יגמר .
      שימשך הסיפור הלירי הקסום הזה על קשר יחיד מיוחד בין אישה והטבע.
      ספרות מתח - אבחר בספר של הסופר הנורווגי, יו נסבו. אין כמו עלילת מתח
      טובה ומקפיאה, לגרום לי לתחושה של פחד מהנה, כמו למשל בספר "צמא".