חוף סאבח בסיני
ורדה שפין גרוס 

יסמינה של סבאח, וסבאח של כולם, מאיר פנים משבט מוזָאיינָה שמנהל את הקמפ כבר 20 שנה בעברית רהוטה, חיוך, ובהכנסת אורחים של בדואי. בין טאבה לנואיבה. זה החוף של סבאח. במילעיל או במילרע. מה שבא.

סבאח סיפר לי שהחוף שלו 'נקרא על שם יסמין שהייתה האשה הישראלית הראשונה (והאחרונה..) שהתחתנה שם, אז נתנו לה חוף במתנה. .זה החוף של סבאח.

ד' אמרה שיסמינה בשבילה זאת הרפסודה, גוש מִקֶּצֶף עָבֶה, מונח על הגלים, עם שטיחונים וכריות למי שרוצה לקחת נשימה לרגע ,להתרחק, לראות שמים.

זאת הזוּלָה על המים של סבאח.

עיישה הבדואית חולפת בחוף עם רעלה  ושק על הגב ופורשת צמידי רגל או יד, צעיפים בשלל צבעים ושארוולים ומחייכת בעיניים טובות. היא חברה שלנו. סיפרה לנו שהיא היחידה שמביאה מַאסְרִי' הביתה, לבעל שלא עובד ו 7 ילדים, ומכתתת דרכה כל יום לאורך החוף .בדואית עדינה, ביישנית שהחיים עשו אותה אשת עסקים טובה. היא נוגעת ללב- עיישה ואני רואה לה בעיניים  את הגעגוע , אולי לחופש. אולי לשחרור ממוסכמות. אולי לִצחוק.

איכשהו יש במרבץ  על החוף, תחושה של חברוּת, סוג של. אינטימיות שנולדֶת ואולי כך בכל המרבצים  בסיני. שותפוּת לרגע, וצחוק .

וסולימאן ,מוכר הגלידה בחוף שעובר הלוך ושוב ומכריז על מרכולתו, מצחיק אותי כל פעם מחדש כשהוא שר בעברית כמעט רהוטה ובלי זיופים:

  "יש לי גלידה הכי טובה הכי טובה ומשובחה..

    .. יָלָדִים קוקו אהה גלידה טובה"

שאלתי אותו מה זה משובחה. לא ידע...

הסברתי לו שזה אחלה מין אחלה. כששאלתי מאיפה הוא מכיר את השיר אמר שחיפש בגוגל משהו בעברית על 'גלידה טובה' ולמד את השיר מיוטיוב... תודו שזאת השקעה  ! אחלה מין אחלה.

כשהלכנו שמאלה מיסמינה, כלומר צפונה ולאורך החוף - סיני עושה קצת עצוב.

עשרות חושות עזובות, סירת דייגים מתנדנדת על המים נטושה, נדנדה מעץ נעה בין הגלים, בימים אחרים אולי יהיה פה ילד שאבא שלו ינדנד אותו ,ובסוכה אחת בחוף כמה צעירים מאד מרוכזים בעצמם עושים יוגה מול הים, ואוהבים כל רגע.

כשחלפנו על פני קמפ אחד נטוש הזמין אותנו חוסיין להיכנס ולהתארח לְתה, במרבץ שלו שהיה שומם וריק מאדם .כבר חודשיים אין איש. כי היחיד שהיה עם נייד שיכול לפרסם את הזולה שלו - נסע לסודן ולא יחזור...

חוסיין הוא השייח' של שבט טראבין ,משכין שלום, פותר סכסוכים בשבט והבן שלו יחיא, מסתובב על החוף עם סוס -ערבי -לא -אציל (עם אשכים ענקיים) ומציע רכיבה, 100 מטר ב -20 שח או 100 לירות מצריות.

אבל כשהולכים ימינה ודרומה מיסמינה החיים שוקקים. ישראלים וכמה אירופאים, בעקר מסקנדינביה, יושבים בחושות מול הים, מסתלבטים או מנגנים ושמחים בחלקם. החול זהוב, הים כחול והמרחבים מחבקים.

נסענו לנואיבה בטנדר של יוסוף, חצי שעה, אחת מקדימה ועוד ארבעה בטנדר הפתוח מאחור. חשופים בצריח ונהנים מכל רגע בין מי הטורקיז הצלולים וההרים של סיני .

השלום הוא נפלא.

רגע יפה היה בקפה פינתי בנואיבה כשזיהינו את ילדי החוץ של עילי בוטנר , אדר ואוהד, ובעל בית הקפה הבדואי הנחמד, התחבר ברמקול ליוטיוב ורקדנו כולנו . לב נואייבה.

השלום הוא נפלא

ואפילו נסענו לדהב מלאת החיים, שעה ורבע כל כיוון בתחושת ביטחון גמורה, כי הם שומרים עלינו. כי אנחנו הישראלים מביאים להם קניות וחיים והם עומדים בדרכים עם נשק שלוף ומתכוננים לכל צרה.

כן, יש בזה שקט מסוים וביטחון.

דהב! הטיילת, השוק, האורות, והמוכרים מאירי פנים ואנחנו צוחקים והכל רגוע .

והשלום הוא נפלא

◦