מפגש בסלון הספרותי דיזנגוך סנטר פנינה נדיבי אירית כהן נר גאון / ורדה שפין גרוס

בסלון הספרותי, ביום שלישי 5.4.2022, ארחה חגית בת -אליעזר, משוררת ופעילת שירה ועידוד היצירה, שתי נשים יוצרות:

פנינה (פפי) נדיבי -  ציירת, משוררת, סופרת ופסלת וגם סמנכ"ל כספים.

אירית כהן נר-גאון  - צלמת, משוררת וגם בעלת תואר שלישי בחינוך.

"פורשת כנף שנייה" – הוא ספרה של נדיבי שיצא לאור במהדורה שניה, בינואר 2022, בהוצאה לאור ארגמן-מיטב, בעריכת מארי רוזנבלום ובפורמט מרהיב!

נדיבי משלבת בספרה שתיים מהאמנויות שלה, ציורים מלאי צבע וחושניים, שמתכתבים עם השירים שלצידם. 

כך למשל בשיר "חַוָה" שגלומה בו אישה עוצמתית, נראית חוה בציור עז צבעים, נאבקת בחיות מאיימות, שלא רוצות שתנגוס מן התפוח. אבל זה עומד לקרות בציור, וגם בשיר שמסתיים במלים :

"... נָגַסְּתְ. / וְטָרַקְּתְ אֶת הַּדֶלֶת אַחֲרִַיך./

אִּשָׁה."

נדיבי סיפרה על עצמה איך שברה את תקרת הזכוכית בחייה. והנה הכול מתחבר: השיר, הציור והחיים עצמם.

או למשל השיר ' זָקַנְתִּי' :

"נָתַּתְ / פָתַחְתְּ זְרֹועֹותַיְִךְ / קִבַּלְתְּ אֹותִי אֵלַיְִך /ּכְמֹו שֶאֲנִי -/נָכְרִיָה./...

אַרְצִי מְכֹורָתִי. / זָקַנְתִּי לְצִּדְֵך."

והציור בצד השיר הוא סימביוזה של נופי מולדת עם גוף של אישה בצבעים של צהוב וכתום וירוק ושמים.

פנינה סיפרה עוד שהסדר הקבוע ביצירתה הוא: חוויה, ציור, שיר.

ד"ר אירית כהן נר-גאון  , בספרה שבדרך היא משלבת בין צילומים שיצרה בטכניקות שונות שמתכתבים עם השיר שלצידם, או כדבריה 'לצייר במלים רגעים קטנים'.

כך למשל השיר לְהָעֵז :

 "לְהָעֵז לָצֵאת מֵהַשְּׁבִיל / וּלְהַלֵּךְ בְּשׁוּלָיו /...לִמְצֹא אֶת עַצְמִי אֲבוּדָה / וְלָתֵת לַדֶּרֶךְ

לִבְחֹר עֲבוּרִי / אֶת הַצַּעַד הַבָּא."

ובצילום לצד השיר נראֶה אור בקצה היום או המנהרה, ואת הדרך שנפקחת לָאורך.

או למשל השיר חִבּוּק :

"גַּם חִבּוּק מִתְגַּעֲגֵעַ /לְהִתְקָרֵב, /...לְהַדֵּק נְשִׁימוֹת / לִשְׁהוֹת / כַּמָּה שְׁנִיּוֹת / וְדַי לוֹ."

והצילום המתכתב הוא שורשים של עץ המתפתלים בתוך עצמם ועולים יחד בחיבוק לשמים.

במהלך הערב התקיים דיאלוג מעניין ומעמיק בין שתי המשוררות, שחשף בחלקו גם סיפורים אישיים ואת הנגיעות המהותיות שלהן ליצירתם בכללותה.

הקולות הייחודיים של כל אחת ואחת מהן בוטאו היטב בקריאת השירים ומעורבות האורחים בשאלות המסקרנות שנשאלו לגביהם.

העבודות הפלסטיות שהוצגו, ציורים מכאן וקולאז'ים משם, נתנו אף הם אינטרקציה מיוחדת לאירוע, דווקא בשל הסגנון והנושאים השונים שלהם.

אכן עוד ערב מעניין .

חייבת עוד מילה על המשוררת חגית בת -אליעזר, פעילת השירה הבלתי נלאית, שמקיימת אירועי שירה במתחם הסלון מאז 2014, ותורמת בכך למשוררים, מתחילים וותיקים, ומעודדת תרבות ואמנות.