שיר:
ידייך / זמירה פורן ציון

כַּפּוֹת יָדַיִךְ רַכּוֹת, רִקְמָה שֶׁל וְרִידִים

מַפַּת בַּגְדָּד סְרוּגָה בָּהֶן וְרַעַשׁ יָמִים

בְּחֻמָּן אַתְּ אָפִית אֶת חַיַּי הָרַכִּים.

עַל הַזִּינְגֶר דָּהַרְתְּ בַּלֵּילוֹת

לִתְפֹּר חֲלוֹמוֹת בְּיָדַיִם זְרִיזוֹת

לִרְקֹם לִי שְׂמָלוֹת

עִם פְּרָחִים

שֶׁמָּשְׁכוּ אֵלַי דְּבוֹרִים.

אָרַגְתְּ מִלִּים בַּמַּכְפֵּלוֹת

הִטְלֵאת גַּרְבַּיִם יְשָׁנוֹת

הֵשַׁבְתְּ חַיִּים לִמְעִילִים

וּכְשֶׁהַמַּחַט עָלְתָה וְיָרְדָה

תַּךְ אַחַר תַּךְ

נָשְׁרוּ אֶל הַבַּדִּים דִּמְעוֹת-גַּעְגּוּעִים

וּמֶלַח שִׁירָתָן

מָה עַתִּיק יוֹמִין.

כַּפּוֹת יָדַיִךְ מְנַחֲמוֹת, זְרוּעוֹת כּוֹכְבֵי-כְּתָמִים.

בְּמִרְקָחוֹת שְׁקֵדִים וְסִילָאן הֵנַסְתְּ סִיּוּטִים חֲשׁוּכִים.

הִמְתַּקְתְּ אֶת יַלְדוּתִי בְּקַמְרָדִין וּמִשְׁמְשִׁים,

וְאֵיךְ מִתּוֹךְ הַמְּעַט

מִלֵּאת לָנוּ סִירִים.

הֶמְיַת קוֹלֵךְ כְּיוֹנָה, וְעַל שְׂפָתַיִךְ מְעַרְבֹּלֶת שָׂפוֹת,

עֲרָבִית, עִבְרִית, עִבְרָאקִית

"אַבְּדָאלְכּ הַיִי גִּ'יתִי, יָא עְיוּנִי וְחַיָאתִי?"

אַבְּדָאלְכּ הַאִם בָּאת, עֵינַי וְחַיַּי?

"אִי נָאנָא, גִּ'יתוּ."

כֵּן אִמָּא, בָּאתִי.

אַתְּ צוֹחֶקֶת: "אַבְּדָאלְכּ בְּנְתִּי"

וְאוֹר רָחוֹק נוֹלַד מִתּוֹךְ צְחוֹקֵךְ.

וְעַכְשָׁו נָאנָא, אַתְּ יַלְדָּה קְטַנָּה, דִּין תִּשְׁעִים לָשׁוּחַ,

סִגָּלִית רְקוּמָה עַל דַּשׁ בִּגְדֵּךְ וְלָק בְּצִפָּרְנַיִךְ מָשׁוּחַ,

וּמִשְׁפָּט שָׁגוּר בְּפִיךְ: "שֶׁאִישָּׁאֵר בְּלְדְּנִי עוֹד קְצָת"

שֶׁאֶשָּׁאֵר בָּעוֹלָם עוֹד קְצָת.

כַּפּוֹת יָדַיִךְ מְעַקְּלוֹת אֶת הַזְּמַן עַל פָּנַי

"אַבְּדָאלְכּ יָא בְּנְתִּי, מְלִיחְ גִּ'יתִי"

"מַאכּוּ רַ'אחָה אְבְּהַאיִי לְדְּנִי"

אַתְּ הַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי בִּתִּי, טוֹב שֶׁבָּאת

אֵין מְנוּחָה בָּעוֹלָם הַזֶּה.

יָא נָאנָא, אַתְּ פֹּה עַכְשָׁו,

וַאֲנִי אִתָּךְ

רַק בְּיָדַיִךְ אֲנִי נָחָה.