ציור: ויליאם בלייק 1826

"וישם ה' לקין אות"
/ אלי יונה

                                                                     

                                לפוטין

 

    כְּשֶׁבָּא אֱלֹהִים לָשִׂים אוֹת עַל קַיִן

אַף אַחַת מִן הָעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם לֹא בָּאָה אֵלָיו

אֲפִלּוּ ק', י' וְ־נ' סֵרְבוּ בְּכָל תֹקֶף:

"לֹא דַּי שֶׁלָּעַד נִקְשַׁרְנוּ בִּשְׁמוֹ הָרַע?" 

יוֹד אַף הִגְדִּילָה וְהוֹסִיפָה:

"לֹא נָאֶה לְאַחַת מִשֵּׁם הַהֲוָיָה

לְהִתְיַשֵּׁב עַל מִצְחוֹ שֶׁל רוֹצֵחַ!"

הֵא וְ־וָו מִיַּד הֶחֱרוּ הֶחְזִיקוּ אַחֲרֶיהָ;

בְּעִקְבוֹתֵיהֶן כָּל אוֹת הָגְתָה תֵּרוּץ אַחֵר. 

צ': "אֲנִי הוֹלֶכֶת רַק עִם צַדִּיקִים!"

ד' הִסְתַּגְּרָה בְּדָּלֶת אַמּוֹתֶיהָ:

"מִן הָרָאוּי שֶׁתִּבְחַר בַּחֵית לַחֵטְא!"

"מָה פִּתְאוֹם?" גִּחֲכָה זוֹ, "אֲנִי

אוֹת הַחַיִּים, תִּבְחַר בְּמֵּם!"

ב' וְ־ת' בִּקְּשׁוֹ לְהַזְכִּיר כִּי הֵן

חֵלֶק נִכְבָּד מִן הַשַּׁבָּת וְאָסוּר

שֶׁיִּדְבַּק בָּן כָּל רְבָב. אַךְ שִׁין

שָׁתְקָה כִּי הִיא אוֹת שֶׁל שָׁלוֹם.

אָז הֱרִימָהּ הַשֵּׁם וְשָׂמָהּ עַל מֵצַח קַיִן:

"כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא בְּשָׁלוֹם וְיָבוֹא בְּשָׁלוֹם"

וְזוֹ לֹא מָחֲתָה בְּיָדָהּ, כִּי אוֹת שֶׁל שָׁלוֹם,

אֲבָל כְּשֶׁיָּצְאָה עִם קַיִן לַדֶּרֶךְ נָפְלָה

מִבּוּשָׁה עַל שְׁלוֹשׁ יָדֶיהָ וְהָפְכָה לִכְלוּב;
מֵאָז כָּלוּא הַשָּׁלוֹם בְּרָאשֵׁי מְרַצְּחִים.

 

טואול - בניית אתרים