שיר:
המאור הקטן/ לורן גואטה

הַמָּאוֹר הַקָּטָן לֹא נִרְטַב בַּגֶּשֶׁם

וְלֹא נִפְצַע בִּקְרָבוֹת. 

הוּא לֹא בֶּאֱמֶת מַשְׁקִיף מִמַּעַל

עַל זוּגוֹת אוֹהֲבִים בָּרְחוֹבוֹת. 

הוּא לֹא יַרְהִיב בִּצְבָעִים שֶׁל קֶשֶׁת

וְלֹא יְחַמֵּם בַּלֵּילוֹת. 

כְּשֶׁאַלְפֵי זְאֵבִים יִקְרְאוּ לְעֶבְרוֹ-

הוּא לֹא יָשִׁיב לַיְּלָלוֹת.

הוּא רַק יִתְיַצֵּב עִם רֶדֶת הַחַמָּה

כְּחַיָּל הָעוֹלֶה לְמִשְׁמֶרֶת,

בֵּין שָׁמַיִם וּבֵין אֲדָמָה 

עָטוּי גְּלִימַת כּוֹכָבִים מְפוֹאֶרֶת.

דָבָר לֹא נִשְׁאָר בָּעוֹלָם לָנֶצַח

וְעָתִיד לֹא אוּכַל לְנַבֵּא. 

רַק אַל תִּכְבֶּה גַּם אַתָּה, יָרֵחַ. 

אָנָּא - רַק אַל תִּכְבֶּה.

°°°°°°°