על  שורשים במים עם עדי בינס/ ראובן שבת

הספר שורשים במים יצא לאחרונה בהוצאת כרמל. הרומן הוא סיפור מרתק צבעוני וויטאלי. הבוחן ונבחן גם בהתלבטיות מיוחדות ומורכבות של הגיבורה בישראל בת ימנו.

ספרי מעט על עצמך

אני חוקרת ומרצה בתחומים של מדיניות, הגירה וחינוך. בסביבות גיל 30 סיימתי לימודי דוקטורט במדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן והשתלבתי במכללה האקדמית בית ברל שבה אני בתפקידים שונים לאורך שנים, כעת אני ראש תוכנית המצוינים, תוכנית רב-תרבותית שמשתתפים בה סטודנטים מצוינים יהודים וערבים ובעלי זהויות שונות. מעין תמונה של החברה הישראלית בתוכה אנחנו פותחים פצעים ומייצרים קשרים, בוכים וצוחקים ביחד ולפעמים גם עושים מעקפים סביב נושאים שלא נוח לנו לשים על השולחן.  אני חוקרת קהילות שונות בחברה הישראלית, בפרט כאלו שהן מודרות, מושתקות, לא נשמעות, יש לי משיכה אל המקום הזה. במסגרת המחקרים שלי על זהויות שונות, בעשור האחרון ראיינתי כ-100 אנשים שונים. פגישות של שעה, חד פעמיות, הם לא רואים אותי יותר ואני לא אותם. מקום טוב להפקיד בו סודות ולהשאיר פרטי חיים שלא מדוברים בדרך כלל. כל הסיפורים הללו נטמעו בי, הפכו חלק ממני והרגשתי שאני רוצה לספר סיפור אחרת, לא בצורת מחקר אקדמי. משהו שיש בו גם צבעים, מים, רגש, אינטואיציה, חלומות, אהבה, קצב, אנושיות – פלאי חיים שלא תמיד אפשר להכניס למאמר אקדמי.

במה עוסק הספר

הספר הוא סיפור התבגרות של נערה שמגלה שהיא מאומצת. הקרקע נשמטת תחת רגליה בגיל 11 ומרגע זה היא מסתכלת במבט קצת חיצוני על חייה. היא ילדה שחיה בדמיונות ובחלומות, מורכבת, שואלת, רגישה מאד, קצת אאוטסיידרית. סיפור חייה הוא סיפור קטן אישי, של ילדה בקיבוץ, ששני הוריה מגיעים ממקומות שונים תרבותית והיסטורית – אמה ומשפחתה הם ממקימי הקיבוץ, שהגיעו מרוסיה ופולין ואביה הגיע לקיבוץ כעולה חדש מטוניסיה. היא נקרעת בין שני סיפורים, שאל שניהם היא קשורה ואת שניהם היא אוהבת. תחושה של זרות ושאלות פנימיות אודות מקורותיה מלווים אותה והיא פוגשת במהלך הדרך את יהודית, עולה מאתיופיה, שדרכה היא ממשיכה לשאול שאלות של זהות ושייכות. היא מוצאת את יומנו של אביה בו היא מציצה מדי פעם וחווה דרכו את סיפור קליטתו המורכב בקיבוץ, לומדת על הישראליות והיהדות דרך זוויות מבט שונות. היא מתגייסת לצבא, משרתת כמורה חיילת ושוב, נפגשת עם נוער מנותק כמדריכה, וממשיכה בעיסוק דומה גם לאחר השירות, כשכל האנשים שהיא פוגשת מהדהדים לה את הקולות והשאלות הפנימיות שהיא מתמודדת עמן בחייה. היא מתאהבת, מתחבטת בשאלות של יחסי הורים ילדים, נשיות, אימהות ובשלב מסוים מחליטה לפתוח את תיק האימוץ ולנסוע לפגוש את אמה הביולוגית. בתוך סבך הזהויות שבתוכו היא חיה, אחרי המפגש, היא מגלה זהות נוספת, חדשה ולא צפויה.

מה הייחוד של הספר

הייחודיות של הספר הוא המפגש עם סיפור אישי רגיש וקטן, שבתוכו באים לידי ביטוי היבטים אוניברסליים, שאלות של זהות, חיפוש ושייכות ברמה האישית, מגדרית, לאומית דתית ועדתית. בתוך הסיפור אפשר לפגוש את החברה הישראלית והאתוסים הישראליים והיהודיים דרך דמויות שנכנסות לחייה ונפשה של הגיבורה, שמשקפות את המורכבות של הישראליות, שאין בה טובים ורעים, שיש בה פנים רבות וישנו ניסיון להחזיק אותם יחדיו אבל גם לשחרר ולתת לכל קול להתקיים באופן עצמאי. הרצון האנושי שלנו להיות שייכים עולה בצורה ישירה ועקיפה בספר, האם אפשר להיות שייכים לזהויות שונות במקביל? אולי להיות שייכים לזהות לפרק זמן מסוים? במידה ויש סתירה בין זהויות, מה מניע אותנו לבחירה בזהות מסוימת? מה המחיר של הבחירות שלנו בטווח הארוך? מעבר לסיפור הישראלי, יש פה גם סיפור על הפער בין העולם הפנימי לעולם החיצוני, בין מה שחושבים עלינו לבין מה שאנחנו באמת, ועולות השאלות – האם הפער מקשה עלינו? אולי הוא מגן עלינו? הפער הופך את החיים שלנו למעין משחק – האם זה משחרר או מגביל? עולות שאלות של הזהות הנשית, של יחסי אמהות ובנות – כמה כוח יש לגנטיקה? האם אפשר לאהוב ילדה שלא ילדת כמו הילדה הביולוגית שלך? ועולות שאלות על הקיבוץ, על האור והחושך שבו. על היכולת שלהם להתקיים במקביל. ויש הרבה טבע, מים וצמחים, שמנסים לשרטט בתוך סדקים של כאב גם זרימה, גם לשטוף את הקשיים ולהזין את הנפש באנושיות רטובה וטובה.