סיפור:
אוכלי האדם/מדרש תנחומא


מַעֲשֶׂה בְּזָקֵן שֶׁנִּתְאָרַח בְּמָקוֹם אֶחָד בְּבֵית חָסִיד וְעָשׂוּ לוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל.

 

בַּצָּהֳרַיִם אָמְרָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת לְבַעְלָהּ: אֲדוֹנִי, מָה נֹאכַל הַלַּיְלָה לִכְבוֹד הָאוֹרֵחַ?

 

אָמַר לָהּ: אָדָם שֶׁלָּנוּ.

 

שָׁמַע הַזָּקֵן, הִרְגִּישׁ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: שֶׁמָּא בַּמָּקוֹם הַזֶּה אוֹכְלִים זֶה אֶת זֶה,

 

וּכְשֵׁם שֶׁיֹּאכְלוּ הָאָדָם שֶׁאָמַר לִכְבוֹדִי,

 

כָּךְ שֶׁמָּא יָבוֹא אַחֵר אַחֲרַי שֶׁיֹּאכְלוּנִי לִכְבוֹדוֹ?

 

מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ הַזָּקֵן?

 

יָצָא מֵאוֹתוֹ בַּיִת וְהָלַךְ וּבָא לְבַיִת אַחֵר.

 

 

 

לְעֵת הָאֹכֶל הָלַךְ בַּעַל הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן וְשָׁאַל לְכָל שְׁכֵנָיו: רְאִיתֶם הַזָּקֵן שֶׁבָּא הַיּוֹם לְבֵיתִי?

 

אָמַר אֶחָד: רָאִיתִי שֶׁנִּכְנַס לְבֵית פְּלוֹנִי.

 

הָלַךְ לְשָׁם וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן.

 

אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, לָמָּה עָשִׂיתָ כָּךְ לְהַנִּיחַ אֶת בֵּיתִי?

 

לֵךְ מִכָּאן וּבוֹא אֵלַי.

 

אָמַר לוֹ: לֹא אֵלֵךְ.

 

בִּקְּשׁוֹ פַּעֲמַיִם וְשָׁלוֹש וְלֹא רָצָה.

 

הָלַךְ לוֹ בַּעַל הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן.

 

 

 

אָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת הַשֵּׁנִי: לָמָּה עָשִׂיתָ כָּךְ לְבַיֵּשׁ חָסִיד זֶה?

 

אָמַר לוֹ: כָּזֶה וְכָזֶה שָׁמַעְתִּי וּמִתּוֹךְ הַיִּרְאָה בָּרַחְתִּי וּבָאתִי לְכָאן.

 

הִתְחִיל אוֹתוֹ בַּעַל הַבַּיִת שׂוֹחֵק,

 

אָמַר לוֹ: בִּמְקוֹמֵנוּ מִין יָרָק הוּא זֶה, וְהוּא כִּדְמוּת אָדָם

logo בניית אתרים