מוזיאון חיפה לאומנות - תערוכות חדשות
/ מארי רוזנבלום

 

רוצה להתחיל בווידוי,

 

תיאטרון חיפה הוא התיאטרון האהוב עלי . הסיבה לכך  היא פשטותו - הכל ברור ונהיר, רק תסתובב ותהנה, אין בו הרבה שומרים שעומדים עליך, ניתן לקבל הסברים בכל רחבי התערוכה, גודלה - אינו ענק מדי או מעייף מדי. הוא מסביר פנים ואינו מתנשא.

 

מוזיאון חיפה לאמנות פותח תערוכות חדשות ומרגשות , והפעם מארח שני אמנים בינלאומיים שיגיעו לישראל לכבוד הפתיחה !

 

התערוכות החדשות מפנות מבט אל האנשים שחיים לצדנו ובאופן שבו אנו מתבוננים בזולת. הן עוסקות בדיוקנאות חברתיים, באנשים , באופן הומניסטי ורגיש :

 

תערוכתו של אדריאן פאצ'י , אחד האמנים המרכזיים בעולם (הציג תערוכות במומה ובגוגנהיים) תערוכה רטרוספקטיבית, ובנוסף , יוצגו בה 2 עבודות חדשות בבכורה עולמית .

 

תערוכתו של וולקן קזלטונץ' , אמן טורקי היא דיאלוג עם צילומיו האייקונים של הצלם ואוגוסט זנדר, מהצלמים החשובים במאה ה-20 שצילומיו יוצגו בתערוכה.

 

תערוכתה של אנה לושובסקי הנהדרת, היא סדרה חדשה ומרגשת של פורטרטים של אנשים שפגשה ברחוב.

 

בנוסף חדרי אמן של אביבה אורי וראובן ברמן.

 

 

 

פאצי: "דממה דקה"

 

פאצי, מהאמנים המרכזיים והמשפיעים בזירת האמנות העכשווית, יציג תערוכת יחיד

 

מקיפה של עבודותיו, אליה יצטרפו שתי עבודות וידאו חדשות שיוצגו בבכורה עולמית.

 

עם תערוכה זאת, מצטרף מוזיאון חיפה לאמנות לרשימה ארוכה ומכובדת של מוסדות כמו המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, המוזיאון לאמנות

 

המאה ה-21 ברומא והמוזיאון לאמנות מודרנית בשטוקהולם. עבודותיו כלולות באוספים של מרכז פומפידו, המוזיאון לאמנות מודרנית, ניו יורק, הגוגנהיים ועוד.

 

 

 

פאצי מקפיד באמנותו לטפל ברגישות גדולה בתהפוכות הפוליטיות והחברתיות של

 

ימינו מתוך נקודת מבט הומיניסטית, המחפשת לשמוע את קולם של האנשים חווים

 

את התהפוכות הללו על בשרם.

 

העבודה המרכזית שתוצג בתערוכה היא "מילים שבורות" - מיצב הווידיאו בחמישה

 

ערוצים המציגה חמישה פליטים סורים שאותם פגש אדריאן פאצי בפרברי ביירות.

 

הפליטים התבקשו לתאר את קורותיהם במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, ולספר על

 

האירועים שהובילו לבריחתם ללבנון.

 

כמו בכל עבודותיו של פאצי, העיסוק במשברים פוליטיים אינו על דרך של קביעת עמדה נחרצת, אלא על ידי התעמקות בנסיבות חייו של היחיד.

 

העבודה חוקרת את הבעות פניהם ואת מחוותיהם הקוליות והגופניות של

 

הפליטים שמעבירים את מה שהמילים כושלות במסירתו.

 

היא עוסקת ברגישות בקורותיהם של חמישה יחידים, שחייהם – כמו חייהם של מאות אלפים אחרים שחיים

 

מרחק של כמה שעות נסיעה מחיפה – השתנו לבלי היכר במהלך מלחמת האזרחים.

 

בנוסף, יוצגו שתי עבודות חדשות בבכורה עולמית : ";פגישה;הנוודים"

 

מ-2021 בודקות את השפעת מגפת הקורונה של המרחב העירוני, ועל מקומו של היחיד.

 

במרחב זה. העבודה פגישה היא עיבוד למיצג שערך פאצי בסיציליה באפריל האחרון

 

במהלך חג הפסחא. בזמן שנאסר קיומן של תהלוכות חג המוניות בשל המגיפה, פאצי

 

תכנן תהלוכה אינטימית לפני עלות השחר ברחבי העיירה מודיקה בסיציליה.

 

 בנוסף, יומן מסע ויזואלי של האמן, שצילם את הדרכים השוממות ברחבי אלבניה בהן נסע ב-2020 ו-2021.

 

המצלמה נעה לאחור במורד הכביש, ומגלה כמה מתושבי הכפר הצועדים לאורכו. עם זאת בסוף הסרט, כאשר המצלמה מטפסת עם הכביש במעלה

 

גבעה, רואים שיחד האנשים הצועדים מצטיירים כקבוצה. זהו דימוי של לידה מחדש,

 

של התחברות מחודשת למרחב ויצירת קהילה.

 

 

 

אנה לוקשבסקי: טיפוסים

 

תערוכת יחיד מוזיאלית ראשונה לאמנית אנה לוקשבסקי. בתערוכה יוצגו דיוקנאות של

 

האמנית מן העשור האחרון, בהן היא בוחנת את המנעד החברתי החיפאי הרחב.

 

בחיבה עמוקה לנשים ואנשים, היא משוטטת בסביבת הסטודיו שלה ו"צדה ברחוב"

 

טיפוסים – דמויות שקולעות למאפיינים אתניים וחברתיים ברורים, אך דבר-מה ייחודי

 

באישיותם פורץ את מעטפת ה"טיפוס" ולוכד את מבטה.

 

כאשר היא נתקלת באדם מעניין, היא רושמת אותו בו-במקום ברישום מהיר ואז מזמינה אותו אליה לסטודיו. שם, במהלך כמה מפגשים, בעודה משוחחת איתו ומאזינה לו, היא מציירת ומחלצת מהקטגוריה האתנית והחברתית אינדיווידואל רב-רבדים.

 

עבודתה היא ציור מהתבוננות במלוא מובן המלה, משום שהיא מתבוננת באנשים על כל הרבדים שלהם: החזותיים, החברתיים והנפשיים. במבט מקורי מתובל בהומור, היא מנתחת את הסביבה האורבנית ומציירת את המגוון הדמוגרפי הרחב שמרכיב את הרב-תרבותיות הישראלית.

 

 

 

וולקן קזלטונץ ואוגוסט זנדר: המבט

 

תערוכה זו מפגישה בין שני אמנים שמאה שנים מפרידות ביניהם – וולקן קזלטונץ ואוגוסט זנדר – ומתמקדת בדיוקנאות מצולמים.

 

 

 

בשנות ה-20 של המאה ה-20 החל הצלם הנודע אוגוסט זנדר לעבוד על הפרויקט

 

האֶפִּי שלו, "אנשי המאה ה-20".

 

 לאורך כארבעים שנה צילם זנדר מאות גרמנים בסביבת חייהם, במקום העבודה או בבית, ותצלומיו מתקבצים יחד ליצירת דיוקן של גרמניה בימי רפובליקת ויימאר.

 

כמאה שנים מאוחר יותר, האמן המוערך וולקן קזלטונץ , הפועל באיסטנבול, יוצר

 

בהשראתו של זנדר עבודות ווידיאו מרתקות השופכות אור על המציאות העירונית

 

בטורקיה של ימינו.

 

באמצעים חזותיים דומים של צילום דמויות על רקע סביבתם הטבעית, כל אחד משני אמנים אלה דן במפגש בין הפרטי לציבורי ובסוגיות של חברה ומעמד.

 

לצד שבע הדפסות נדירות של תצלומים של אוגוסט זנדר משנות ה-20, יוצגו שני מיצבי וידיאו של וולקן קזלטונץ, כמו גם ספר-אמן חדש שהוא יצר בהזמנה של מוזיאון חיפה לאמנות, ויושק לראשונה כחלק מפתיחת התערוכה.

 

 

 

חדרי אמן / אביבה אורי וראובן ברמן קדים:

 

שתי גלריות יוקדשו לשני אמנים – אביבה אורי וראובן ברמן – דרך גופי עבודות נכבדים שלהם השמורים באוסף מוזיאון חיפה לאמנות. התצוגה של עבודותיה של האמנית

 

המיתית אביבה אורי תתמקד בריבוי הטכניקות שבהן היא עשתה שימוש, והתערוכה

 

של ראובן ברמן קדים מתמקדת סביב "התיבה הפתוחה", מתנה רבת ערך חדשה

 

שהמוזיאון קיבל ממשפחתו של האמן.

 

את חדר האמן לראובן ברמן-קדים אצרה לימור אלפרן.

 

מוזיאון חיפה לאמנות, רחוב שבתאי לוי 26, חיפה | www.hms.org.il

 

שעות פתיחה: ראשון ורביעי 10.00-16.00, חמישי 12.00-20.00, שישי 10.00-

 

 

 

הערה:

 

החומרים נלקחו מהחוברת שצורפה לסיור שהתלווה לתערוכה היפה הזו.

logo בניית אתרים