אירוע זום ליום הולדת 60 למשורר וליזם הספרותי ראובן שבת/ נפתלי בלבן אובהרנד
ב-13/2/2022 התקיים מטעם הסניף הצפוני של אגודת הסופרים העברים במסגרת קבוצת "השראה צפונית", מפגש זום מיוחד עם המשורר, הסופר והיזם הספרותי ראובן שבת.
מנחה הערב היה הסופר עמיקם יסעור המנוסה בארגון אירועי ספרות, והפעילה את המערכת הממוחשבת מלי בנבנישתי.
על המסך נראו עשרות חברים אשר שמחו לאחל לראובן שבת ברכות ליום הולדתו וגם הודו לו על פועלו הרב בעזרה לסופרים בתחילת דרכם וגם לוותיקים בינינו אשר נעזרים בפורטל שלו על מנת לפרסם את יצירותם בבמה המקוונת המכובדת הזו.
דרך ארוכה עשה ראובן בשנים האחרונות כאשר ייסד את ההוצאה לאור שלו, את האתר האינטרנטי אשר כאמור מסייע להפיק ולהפיץ פרוזה ושירה במגוון דרכים הן בדפוס על נייר והן באינטרנט.
כל הדוברים העלו על נס את פעולתו הברוכה של ראובן והמחויבות שלו לשפה העברית הכתובה.
אחרים, כמוני ,ציינו את היותו של ראובן אדם נפלא, משכיל, ומתעניין במגוון נושאים רחב ביותר.
כל פגישה ושיחה אישית או טלפונית עם ראובן היא הנאה אינטלקטואלית המשאירה טעם של עוד...
בין המשתתפים נראו הרבה מחבריו של ראובן ביניהם: מיכל דורון, טל איפרגן, מיכל פרי המשורר אמוץ דפני, צביה פורר, סברינה דה ריטה, פרופ' עפר עציון, ד"ר ניקולא אורבך, ורבים אחרים מהצפון ומחלקי הארץ האחרים. האחים הרצל ובלפור חקק אשר קראו ברכות מיוחדות שכתבו לערב זה:
בלפור חקק נשא דברים על יצירתו של ראובן שבת:
ראובן שבת הוא נוסע סמוי המהלך בשדות ההֶפקר של החיים, כמו היה נסתר שם ואינו נראה. הוא מלקט את הזהב מן הרחובות, את שברי היהלום מתוך חצרות זרות. הוא אוסף משם את המילים , את הקולות כדי להתגבר על הבדידות הקיומית ולהפוך את השברים בתוך ההפקר לשָלֵם אחד, ליצירה. שם בהֶפקר נמצא הלחם של החיים, היין של הגעגועים, וגם מן האַיִן הוא מפיק מוסיקה שמתנגנת והופכת לשיר.
שִׁירָה
גּוֹנְבִים שִׁבְרֵי יַהֲלוֹם מִתּוֹךְ
חֲצֵרוֹת אֲחֵרִים.
שׁוֹשַׁנִּים מֵתוֹת הוֹפְכוֹת עַלְוָתָן
לִפְטוֹטֶרֶת אַדְמוֹנִית.
אַחַר כָּךְ לֶחֶם יוֹם מִתְמוֹסֵס
לְקֶצֶף יַיִן לָבָן.
וְהָאֵין הוֹפֵךְ לִהְיוֹת
לִדְבַר מַה מִּתְנַגֵּן בְּתוֹךְ עַצְמוֹ.
הרצל חקק השלים את דבריו ואפיין את יצירתו השירית:
כותרת ספרו של ראובן שבת 'בקצה האדמה שמים' מבשׂרת על החיבור שבין ארץ לשמַים וגם על המתח ביניהם. אדם החי על פני האדמה יכול לחיות חיים ארציים בלבד. אך השירים מזכירים לו שבקצה האדמה יש שמים. הוא יכול לחיות את החיים הארציים בלבד, את האדמה בלבד. אך הוא מוזמן לחיות חיים רוחניים, חיים שיש בהם שמַים, צד נעלה מן המישור הארצי.
המעטפת של שירי ראובן שבת בספרו ''בקצה האדמה שמים'' היא מעטפת מיתולוגית עכשווית. הוא יוצר אגדות אורבאניות עכשוויות, שמהן צומחים השירים. כך הוא השיר ''יֵצר לב האדמה'':
פָּגַשְׁתִּי אֶת יֵצֶר לֶב הָאֲדָמָה
וְהִיא פְּצוּעָה דְּווּיַת כְּאֵב
עֲצֵי תָּמָר יָבְשׁוּ עָלֶיהָ
בּוֹעֲלֶיהָ נָפְלוּ שִׁכּוֹרִים
בְּמִדְרוֹנוֹת סְלָעֶיהָ
הוא נע תמיד ביצירתו בין הארצי לבין הרוחני.
אין ספק שהיה זה ערב מיוחד, מכובד ומהנה ביותר לכל המשתתפים.
מאת, נפתלי בלבן-אוברהנד, חיפה
הערה: ניתן לצפות בהקלטת האירוע בכתובת:
https://www.youtube.com/watch?v=G-yWWJL4Obc
