על הסרט אל תסתכלו למעלה/ארמן אוונוב
בימוי:אדם מקיי 145 דקות
למה זה סרט טוב אבל גם סרט "זול"
עלילה
אסטרונומים מגלים כוכב שביט שלא היה ידוע קודם לכן למדע. אפשר לחשוב, כל שני וחמישי מגלים איזה כוכב חדש. אמה מה, במהלך החישוב של מסלולו של גוף שמימי זה, התברר כי בעוד שישה חודשים הוא יתרסק לתוך כדור הארץ בסבירות של מאה אחוזים. פרופסור רנדל מינדי (ליאונרדו דיקפריו) ותלמידתו לתואר שלישי קייט דיביאסקי (ג'ניפר לורנס) ממהרים לדווח לרשויות על הגילוי המזעזע. נשיאת ארה"ב ג'ני אורלין (מריל סטריפ) בתור פתרון מציעה "להרהר ולשתוק".
למרות כל מרכיבי העלילה זה לא סרט אסונות. זו סאטירה. לפעמים מצחיקה אבל בעיקר עצובה למדי. אז על מה באמת הסרט?!
באמצעות סיפור בדיוני (וכולנו מקווים שהוא בדיוני), מפיקי הסרט חשפו בפני הצופה מה תהיה התגובה של כל רובדי החברה לסכנה גלובלית וממשית. מה שמתנגן יפה עם מציאות שכולנו חווים על רקע המגיפה. לרשויות לא אכפת משום איום כל עוד התגובה אליו ברשתות המדיה לא מאיימת על האינטרסים שלהם והרייטינג ולא מסכנת את הבחירות הקרובות.
דרמה בקומדיה. אבסורד בסאטירה. וכל זה משקף את המציאות של זמננו - אנו חיים בחברה מפותחת, כאשר הערכים העיקריים שלה הם מונטיזציה של כל דבר שמסוגל להניב רווח והרצון לבדל את עצמנו דרך גילוי פרטים הכי אינטימיים ברשתות חברתיות. דוגמה הכי טובה לדעתי לשיא הציניות הקפיטליסטית היא מכירה של חולצות עם דמותו של צ'ה גווארה – המרקסיסט הדגול.
דמויות
דמויות מוגדרות בצורה ברורה וחד משמעית. אין שום פיתוח דמויות. הכל או שחור או לבן. מה שהופך את הסרט לזול. אין בסרט הזה אפילו דמות אחת שאפשר להזדהות איתה, כולם מלאכותיים ושחטיים מדי. קחו את אותם המדענים - אחד בוגד באשתו ו"זורם" עם כולם, השנייה צורחת בהיסטריה ומעשנת גראס, היא מרחיקה את הגברים מחייה אך ברגע שמתברר שקץ העולם מתקרב היא מזדווגת עם ההומלס הראשון שפוגשת, אומנם צעיר וחמוד (טימות'י שאלאמה) ובכל זאת לא דמות שסטודנטית לתואר שלישי תשאף להכיר. כשאי אפשר להזדהות עם מישהו בסרט, אי אפשר גם לתת התייחסות ראויה לאירועים המתרחשים בו.
ממשלת ארה"ב, כמו בכל סרט אמריקאי זול, פועלת כממשלת העולם כולו. בו זמנית לועגים למעמד הנשיאותי - תכירו את טראמפ "בחצאית" ותראו גם התייחסות ברורה לקלינטון.
מה שטוב שלשם שינוי בסרט אין גיבורי על.
מה שמציל את הסרט מכישלון מוחלט זו הדמות של הציפור הפרה-היסטורית "ברונטרוק" שלפי נתוני המחקר תהרוג את הנשיאת ארה''ב. לא אגלה במה בדיוק מדובר. תראו את הסרט גם אם תצטרכו לשלם על הכרטיס מחיר מלא. הוא סרט זול אבל עדיין מצדיק את הכסף.
משחק
זהו אחד הקאסטים היקרים בקולנוע. למה היה צריך להביא את השחקנים היקרים של הוליווד אם בגדול אין מה לשחק בסרט? סטודנטים של שנה א' מבית צבי היו מצליחים לגלם את התפקידים ועוד היו מוכנים להוסיף על השתתפות. כמו שרמז אדם מקיי, התסריטאי והבימאי של הסרט, במספר ראיונות שלו הוא ניסה לעשות סרט שישפיע גם על האוכלוסיה הפחות "מפותחת", בדיוק על אלה שלא מוכנים להסתכל למעלה. הדרך היעילה ביותר להשפיע על המודעות של אוכלוסיות אלה היא להעביר את המסר דרך דמויות מפתח – השחקנים הידועים והמכובדים. האם אדם מקיי הצליח במשימתו? לא ממש. כי כמו שנאמר בסרט 'אמלי' "כשאצבע מצביעה לשמיים, טיפש מסתכל על האצבע".
לסיכום
"זה נקרא אירוע משמעותי מבחינה תיאורטית" אמרו הפוליטיקאים בתחילת הסרט. כמו כן, הסרט "אל תסתכלו למעלה", עם הרעיון הנהדר והביצוע הלא חלק שלו, יכול להיקרא קולנוע משמעותי מבחינה תיאורטית.
נ.ב. אגב, השאלה המרכזית של הסרט לא נינתה - למה בתחילת הסרט הגנרל המכובד לקח 20 דולר עבור חטיפים חינמיים?
