על הסרט אל תסתכלו למעלה/ שושנה ויג

בימוי: אדם מקיי 145 דקות

 (באנגלית: Don't Look Up)

זהו סרט סאטירה-פוליטי אמריקאי משנת 2021, אותו כתב, הפיק וביים אדם מקיי. בסרט מככבים אנסמבל שחקנים, הכולל את ג'ניפר לורנס, לאונרדו דיקפריו, מריל סטריפ, קייט בלאנשט, רוב מורגן, אריאנה גרנדה, ג'ונה היל, טימותי שאלאמה ועוד.

הסרט עלה לנטפליקס לפני כחודש ומסתמן כסרט שיזכה בפרסי אוסקר רבים. סאטירה פוליטית שמשלבת בין רדיפת הבצע של הפוליטיקאים ובעלי ההון בחברת השפע, התמכרות למכשירים הדיגיטליים ואובדן הקשר למציאות. בסרט נמצאים כמה רמזים עבים להתמוטטות המשטרים הדמוקרטיים בעולם, לשלטון בעלי ההון על היחידים. גזלת משאבי כדור הארץ עד כדי רצון מופרע ובלתי היגיוני גם לשדוד את מחצבי השביט שעומד לפגוע בכדור הארץ. הדרמה בנויה כמו טרגדיה יוונית שבה המולך נשיאת ארה״ב שמגלמת מריל סטריפ (האם יש כאן רמיזה שאישה יכולה להוביל לאסון הגדול ביותר בתולדות האנושות וכדור הארץ? האם כותב התסריט שונא נשים? )

הדרמה המרכזית מתרחשת כששני אסטרונומים ליתר דיוק דוקטורנטית מגלה כוכב שביט שבמסלולו עומד לפגוע באופן הרסני ביותר בכדור הארץ. גאוותם של השליטים מול דוברי האמת מתבררת מהר כמשהו שאי אפשר להימנע ממנו. תפניות העלילה קורות כשמנסים בעלי הון להשתלט על אוצרות על כדור הארץ וגם מחוץ לו. הפוליטיקאים משרתים אינטרסים כלכליים כדי להרוס את מה שנברא כאן אלפי שנים. החברה המסואבת שבה ערכים שהיו כביכול נעלמו מן העולם.

האיש הרע הוא מי שגרם להתמכרות של החברה למכשיר הסלולארי והוא שולט בכל ואף מציע את הפיתרון של שאיבת המשאבים מכוכב שביט דבר שמוביל לאסון. כביכול קיים מדע הרסני מול מדע שאמור לשמור עלינו. האם אין כאן גם רמיזה לימינו שהמדע משרת גם את האסונות שלנו?

בסצנה הסופית שהיא כמו הסצנה של הסעודה האחרונה ישנה תפילה ופנייה לאל, בקשה לאיזו מחילה שכבר לא תבוא כי האסון מתקרב לכדור הארץ ואי אפשר לעצור את הקטסטרופה. הפקרת העולם ואוצרותיו בידי סין הודו ורוסיה מוזכרת בסרט, יש בסרט רמזים לשלטון העיוור וגם לעם שמונע כעדר.

הילדים נזנחים בעולם הזה הם רק קישוט לחמדנות של תאבי הבצע, רואים זאת בסצנה שבה ילדה רוצה לומר משהו ואין זמן להקשיב לה.

ניסיון לעצור את האמת בידי שליחים אל השלטון בכל דרך. מעלימים את דוברי האמת רק כדי להצדיק את השיטה.

בסיום הסרט נותרתי המומה, ידעתי הרי שאי אפשר לעצור את הקטסטרופה בסיום זה היה סוף ידוע מראש, אבל בכל מקרה רציתי לבכות מההרס והחורבן שאליו מגיעה בסופו של דבר העלילה.

סרט מורכב ומעניין וחובה לראותו בימים אלה של מגיפה, שבהם אנחנו לא יודעים מי דובר אמת ומי לא.

ונהנה ממה שאפשר כל עוד אפשר וכל עוד אנחנו כאן!

שושנה ויג