שיר:
לְהִתְעַטֵּף בְּצָהֹב/ יעקב ברזילי

עָקֵב בְּצַד אֲגוּדָל,

כְּאַקְרוֹבָּט עַל חֶבֶל חַיָּיו,

כְּאַרְכֵיאוֹלוֹג עַל גַּגּוֹת הַחֵמָר

שֶׁל קַדְמוֹנָיו

זָהִיר וּמְהֻסָּס,

מְשַׁחְזֵר נְעוּרַי

הַמְטֻלָּאִים.

רִקְמַת טְלָאִים

נוֹטָה צְהֹב סְתָוִים,

כַּעֲרֵמַת עָלִים גּוֹוַעַת

בִּצְהֹב הַנְּשִׁירָה.

וַאֲנִי חָבוּי תַּחְתָּם

כִּנְמָלָה מִסְתַּתֶּרֶת.

עוֹדֶנִּי זוֹכֵר

נָהָר

שֶׁכְּחֻלִּים נִבְרְאוּ מֵימָיו,

אַךְ מַעֲטֶה צָהֹב

עוֹטֶה גַּלָּיו.

צְהֻבִּים הֶעֱלִים

בְּמִפְגָּשׁ הָעוֹנוֹת,

צְהֻבּוֹת פְּנֵי אָבִי

עִם בּוֹא הַמַּלְאָךְ,

וְצָהֹב הַכּוֹכָב

הַמֵּאִיר

לִשְׁכוּחַ-אֵל שֶׁלֹּא נִבְחַר

וּלְבֶן-חָסוּת, שֶׁנִּבְחַר

בִּנְעוּרָיו לָמוּת.

הׁולחן לתזמורת בידי  רמי בר-ניב