על שולחן האמנים בפרובאנס ובהולנד עם טלי פרחי /יהורם גלילי

טלי פרחי ואן דר וואודן, אמנית הולנדית-ישראלית, מקדמת עם האמן האמריקני רויס דינס את המיזם האמנותי ״שולחן האמנים״
"ArtisTTable", שיתקיים במאי 2022 בפרובנס בצרפת ובהולנד

האמנית ההולנדית-ישראלית טלי פרחי ואן דר וואודן מקדמת בימים אלו יחד עם האמן האמריקני רויס דינס את המיזם האמנותי הייחודי ״שולחן האמנים״ "ArtisTTable" – שיתקיים בפרובאנס בצרפת בתאריכים 15.5.22-8.5.22 ובהולנד בתאריכים 29.5.22-22.5.22. המיזם האמנותי נוצר מהצורך של טלי ורויס לחבר בין אמנים מכל קצבות תבל, למצוא את המחנה המשותף ולהראות לעולם שהאמנות יכולה לשנות את האנשים להיות טובים יותר. המיזם "ArtisTTable" הוא אתר שקיים כבר עשר שנים ומדי שנה טלי ורויס עורכים ריטריט בפרובנס או מקומות שונים, באירופה. כאמור, בשנת 2022 הריטריט יתקיים בפרובנס בצרפת ובהולנד.

טלי, מה חיבר בינך לבין רויס במיזם האמנותי "ArtisTTable"?
"למרות שאני ורויס מגיעים מרקע כל כך שונה, מה שחיבר בינינו התשוקה העזה לאמנות וליצירה. אם כל אחד יפנה אל הצד היצירתי שבו, העולם ייראה אחרת. בסוף דצמבר 2021 מסתיים קול קורא שלנו לתערוכה ה-43 במספר שתיפתח בינואר 2022 והנושא שלה הוא: ״הכל אומר הכל – כל הצבעים, כל המגדרים״. במקביל, הבנו שהקהל ששולח לנו ציורים ועבודות לתערוכות יכול גם לפגוש אישית את האמנים מהצד האחר של העולם במפגשים כאלה. כך התחלנו לארגן את ריטריט האמנות במקומות שונים ביבשות, וכך הקמנו את הסדנאות והריטריט עם משתתפים בינלאומיים. התחלנו בוויסקונסנט בארצות הברית והמשכנו עם קבוצות בצרפת ובהולנד".

יצרת בשנת 2003 מופע בשם Mo(ve)ment"", ששילב אמנויות יחד עם רקדן בשם בנו הובנר.
"אני ציירתי את התנועה של הרקדן בנו הובנר, ואילו הוא הגיב לציור שלי שהוקרן על מסך גדול בזמן שציירתי אותו. כך היה הקהל עד להתהוות הציור ולקשר שבין תנועת המכחול לתנועת הריקוד. זה היה מופע שלם עם סיפור. המופע היה ההתחלה שלי להתפרצות היצירה שלי מכל אפשרויות: ציור, תנועה, מוזיקה תיאטרון, אנימציה ועוד אלמנטים ויזואליים חדשים שגיליתי שקיימים תוך כדי העבודה על המופע. הופענו עם המופע הזה במשך יותר מעשר שנים ברחבי העולם, כולל כמה פעמים בישראל: בפסטיבל עכו, בפסטיבל רחוב בבת ים ובתיאטרון ערבי-ישראלי ביפו. באותה תקופה, לפני כ-15 שנה, יצר איתי קשר אמן אמריקני בשם רויס דינס, שערך מגזין תרבות בארצות הברית, לאחר שצפה באינטרנט בקטעים מהמופע כשהופענו בדרום אפריקה. ככה התחילה חברות עמוקה ורצופה בשיתופי פעולה מיוחדים ומקוריים של יצירתיות נון סטופ, שבאה לידי ביטוי במיזם האמנותי הייחודי ״שולחן האמנים״ "ArtisTTable".

בין האמנים המשתתפים בסדנאות האמנות של טלי ורויס אנשים שלא ציירו מעולם. "אנחנו מתחילים ממש מקו הציור הראשון שלהם עד לציור מוגמר, והם בעצמם לא מאמינים שיש להם יכולת כזאת. כך למשל, היה זוג מארצות הברית שהגיעו ביחד, היא מציירת ואילו הוא בא להתלוות בלבד ובעיקר לטעימות יין ולטיולים. הצענו לו רק לנסות פעם אחת סדנת 'ספארי ציור'. אחרי כמה סקיצות ראשונות הוא התלהב ואחרי הציור הראשון בצבע הוא התאהב ומאז הצטרף אלינו עם אשתו לסדנאות נוספות בצרפת ובהולנד. היה גם זוג ישראלי שהאישה מציירת והבעל בסוף צייר, נהנה ורצה עוד. אנחנו מדריכים מחוץ ל'שולחן האמנים' בסדנאות ובריטריטים של אחרים שמבקשים מאיתנו להדריך. רויס ואני עובדים בתשוקה אך בסבלנות רבה עם כל אחד ואחת, בכל רמה ובכל טכניקה. המטרה היא לא לצייר כמו צייר זה או אחר, אלא לצייר כמוך אבל יותר טוב".

ספרי בבקשה על סדנאות האמנות המשותפות שלך ושל רויס.
"בתרגום חופשי 'ריטריט' זו נסיגה, כשהכוונה היא לנסיגה לעצמך, נסיגה מחיי היום יום לשבוע אחר, נסיגה מהשגרה היומית – אבל לתת לעצמך את החופש להתעסק אך ורק עם היצירה מבלי לדאוג לעניינים קיומיים אחרים. המשתתפים בסדנאות אלו רק צריכים לדאוג ליצירה, ואילו אנו לוקחים על עצמנו את כל הארגון וההפקה, כולל לינה במלון, הסעות, ארוחות, תוכנית יומית, הדרכה אישית ועוד. בשבוע זה אנו האבא והאמא של האמנים והאמניות שהופכים למשפחה מאוחדת כבר אחרי יום. לפני שבע שנים התחלנו להפיק את הריטריט 'בעקבות ואן גוך וסזאן בפרובאנס' שבו האמנים מתאכסנים במלון בעיר הדרומית ארל. מדי יום אנו לוקחים את האמנים למקומות שבהם וינסנט ישב בעצמו לצייר, וכולנו מציירים מאותו נוף או מאותה נקודת מבט, אך כל אחד מצייר בסגנון שלו ובטכניקה האישית שלו. אנחנו נוסעים עם ואן, שבו יש כני ציור, כיסאות מתקפלים, כלים למים, לוחות עץ לציור, שולחן מתקפל לארוחת צהרים בסגנון צרפתי בכל מקום שבו נצייר בשעות ארוחת צהרים. מכיוון שכל אחד אוהב לעבוד בטכניקה ובגודל שונה, אנחנו מבקשים להביא צבעים, מכחולים ובדים. את כל השאר אנחנו מספקים וכמובן מדריכים ועוזרים למי שמבקש".


האמן רויס נולד וגדל במדינת אילינוי באחד הפרוורים של שיקאגו ולמד באקדמיה לאמנות בשיקאגו. את הפסקות הצהריים מהלימודים העביר במוזאון האמנות המוכרThe Art Instituted of Chicago . הוא נשוי לקים ואב לשלושה ילדים וסבא לארבעה לנכדים. בשנות ה-80 וה-90 הוא צייר ציורים רבים לפי הזמנה לחברת מקדונלדס, שאז פתחה משרדים, סניפים ומסעדות בכל רחבי העולם, כולל בישראל. הוא ייסד את המגזין האמנותי "Copper Press" שבו פורסמה הכתבה על המופע האמנותי שלי והציור האישי מאוד שלו כולל נופים, דמויות וגם הדפסי מונופרינט. הוא הציג בתערוכות יחיד רבות וכיום מתמקד בציור נופים ועצים בסגנון הייחודי שפיתח.

טלי תעביר סדנת ציור נוף ייחודית בשם "לתפוס נוף – ריטריט ציור נופים וטבע" בתאריכים 12.3.22-10.3.22 בנופיה היפיפיים של שכונת עין כרם בירושלים המיועדת לחובבי אמנות בכל הרמות. היא גם השתתפה לאחרונה בתערוכה  בשם: "דרמה יוצרת (או יוצרת דרמה)" שהתקיימה במשך חודש בבית האמנים ע"ש יוסף זריצקי בתל אביב, האוצר: אריה ברקוביץ. בדצמבר 2022 היא תציג בתערוכה נוספת בחיפה, העיר שבה נולדה וגדלה.

בימים אלו היא מקדמת מופע רב תחומי חדש בשם: ״מעבר לסורגים״. מדובר בטקסטים מקוריים של מכתבים שכתב וינסנט ואן גוך לאחיו תאו, תורגמו להולנדית ואף קיבלו רשות ממוזיאון ואם גוך לשימוש במופע. טלי: "תוך כדי שהשחקן שחיררד זידרהוף מקריא ומשחק את המכתבים והתוכן, אני מציירת נופי פרובאנס על בד וגם בספר סקיצות. כך הקהל עד להתהוות הציור, אבל בעיקר לקשר שבין הציור המתהווה לנושא הטקסט.  אלכס מנסן, מוזיקאי ובמאי, כתב את הצלילים ואת האפקטים לפי הטכניקה הקצבית של הבמאי האמריקני ז׳און קייז׳".

טלי, בת 65, גדלה בחיפה של שנות ה-50׳, במהלכן נהנתה משעות רבות של משחקים בחיק הטבע: גבעות, חורשות, סלעים, שדות פרחים וסירה קוצנית. היא מודה כי ילדותה ונעוריה כחניכה בקן השומר הצעיר בנוה שאנן, לימודיה במגמת אמנות בתיכון על שם חנה סנש, השתתפות במחנות נוער להסרטה של קולנוע לנוער וחוגי בלט, תיאטרון ואנימציה עיצבו את האמנית המוכשרת שהיא כיום.

לאחר שירותה הצבאי, שהתחלק בין הנח״ל לאכ״ה בקרה ביחידת ההסרטה הראשונה של צה״ל, היא עבדה בעריכת תשדירי שירות, שהם בעצם פרסומות. בסוף 1979, בגיל 23, היא טסה לבדה להולנד, בפעם הראשונה על מטוס בדרכה לארץ זרה, כדי ללמוד אנימציה באקדמיה ״החופשית" דן-האג. "למדתי באקדמיה בהאג במשך שנתיים, שם הכרתי את רוד ואן דר וואודן, שהפך לבעלי ולאב שלוש בנותינו. אחרי שנתיים הרגשתי שמיציתי את 'החופש' של האקדמיה החופשית והתקבלתי ל'ריטפלד אקדמי' באמסטרדם – אקדמיה ידועה ויוקרתית.  התוכנית שלי הייתה להמשיך עם אנימציה ועם כל מה שמשלב אמנויות ויזואליות עם מופע על במה. אמא שלי, רות פרחי ז"ל, שנפטרה בשיבה טובה לפני כמה חודשים, הייתה שחקנית מוכרת בארץ, כך שלא היה לי זר להיות על הבמה".

אחרי חמש שנים נוספות של לימודים באקדמיה באמסטרדם הפיקה טלי סרטי אנימציה ומופעי מולטימדיה של שילוב של שחקן חי ואנימציה, הרבה לפני שמישהו שמע על מקרן וידיאו. היא ורוד, שלמד אנימציה ותאורה לסרטים, התחתנו בהולנד והחליטו להתמקם בישראל. שניהם עבדו בסרטים, כל אחד בתחומו. "בהתחלה עבדנו בסרטים דלי תקציב, עד שמנחם גולן הקים את גולן גלובוס והתחלנו לעבוד בהפקות גדולות יותר", מספרת טלי. לאחר שנולדה בתם הבכורה יעל טלי ורוד הקימו סטודיו לאנימציה, שבו יצרו אנימציות רבות לתוכניות טלוויזיה ידועות כמו: "רחוב סומסום", לפרסומות ששודרו בקולנוע, פתיחים וקטעי מעבר לערוץ הילדים ועוד. בהמשך נולדו הבנות תמר ושירה. קצב העבודה של הסטודיו שלהם פחת בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה, פיגועים רצחניים שהתרחשו בישראל, הרצח של יצחק רבין ז"ל ועוד – עד שהם הגיעו לפשיטת רגל והחליטו לחזור להולנד בשנת 1998, שבה הם מתגוררים כיום בעיר זוולה.

כיצד עברה עלייך תקופת הסגרים של הקורונה בהולנד?
"תקופת הסגרים הייתה עבורי הכי קשה. בתחילת הסגר די נהניתי. הסתגרתי לי בסטודיו כל יום, ציירתי וציירתי והיה שקט מאוד מסביב. טיילתי עם הכלבה שלי ומצאתי השראה בטבע, וכך יצרתי סדרה גדולה של ציורים מנקודת מבט של הכלבה. כל כמה ימים הצבעים וכמות העלים הירוקים שצמחו על העצים השתנו, הרי הטבע לא היה בסגר. נקרעתי מרוב געגועים לחבק את שלוש הבנות שלי וגם אמא שלי התחילה להיות במצב לא טוב. הבמה והעבודה בסרטים היו מה שהחזיקו אותה ולפתע לא היו הצגות, לא הפקות ולא סרטים. והיא שקעה ושקעה בדיכאון. לקראת סוף אוקטובר קיבלתי אישור להגיע, כולל שבועיים בידוד אצל אחי שגר בקיבוץ ברמת הגולן. בבידוד הקמתי סטודיו קטן בחדר שקיבלתי וציירתי כדי להעביר את הבידוד. הצלחתי לחזור לארץ עוד כמה פעמים בתקופה זו. אמי נפטרה באפריל השנה והייתי לצידה עד לרגע האחרון".

מה מייחד את האמנות שלך?
"האמנות שלי אותנטית ואפשר לזהות בה את כתב היד האמנותי שלי. אני עוסקת בצורות ובכתמים. יש מי שיקרא לזה אימפרסיוניזם ויש מי שיגיד שזה יותר אבסטרקט. עבורי זה 'טלי-איזים', כשאני אוהבת לראות את זה כשיחה אישית  עם הטבע. אני צובעת עם מכחולים רחבים ושטוחים ולא נכנסת לפרטים ריאליסטים. משטחים רחבים של צבעים עם טקסטורה ושכבות מאפיינים את העבודות שלי, כמו גם חופש וחופש יצירה. יד חופשית אבל כל קו חופשי כזה לוקח שנים של התמדה וציור מדי יום. כל טכניקה או מדיום מעניינים אותי. אני מציירת לא רק נופים וטבע, אלא גם מציירת אבסטרקט וציורי ערום ממודלים. מכיוון שאני עסוקה מאוד עם הריטריט והסדנאות שמטבע הדברים הם נוף, אני מאוד מתחברת לציורי הנוף. לצאת לצייר בנוף זה חלק חשוב בתהליך הלימוד. לדעת להסתכל, להבין עומק, להבחין בין הצורות המתגלות ולתרגם אותן לקו או לכתם, לתרגם את הגוונים ואת דרגות הצבעוניות שאני מערבבת על הפלטה ומעבירה לבד הציור".

לאתר האינטרנט של האמנית טלי פרחי ואן דר וואודן:
https://www.talifarchi.com/home

לאתר האינטרנט של המיזם האמנותי "שולחן האמנים":
https://www.artisttableonline.com/

לאתר האינטרנט של האמן רויס דינס:
www.roycedeans.com



חפש באתר
טואול - בניית אתרים