טקס הענקת פרסי אח"י במרכז מורשת בבל/ דין לביא
טקס הענקת פרסים ומענקים התקיים השבוע במרכז מורשת יהדות בבל בשיתוף עם אח"י- האגודה לעידוד המחקר, הספרות והאמנות, מיסודם של יוצאי עיראק בישראל, הפועלת במסגרת המרכז. בטקס שמתקיים כבר כ- 44 שנה, הוענקו לזוכים פרסים ומענקים בקטגוריות השונות על ידי חברי ועדת הפרס: ד"ר ליליאן דבי ג'ורי, דוד לוויתן, עליזה דיין חממה, ציונית פתאל-קופרווסר וד"ר מאיר צדוק. התרגשות וגאווה ליוו את הטקס. הזוכים הגיעו מלווים בבני משפחה וחברים שבאו לחגוג עמם. הזמרת תמר שווקי, בתם של הצמד המוכר שוקי ודורית ונכדתם של זוג המוזיקאים סלים ואמל שאוקי שעלו מלבנון ועסקו בתחום המוזיקה במסגרת רשות השידור, הנעימה את הערב בקולה המקסים בשירים שקטפו תשואות מהקהל. קהילת יהודי עיראק התברכה ביוצרות ויוצרים רבים למרבה השמחה והגאווה.
פרס מפעל חיים
סופרים ומשוררים הרצל ובלפור חקק
התאומים הזהים הרצל ובלפור חקק עלו לארץ ב-1950 בגיל שנתיים עם בני משפחתם עקב פעילות האב עזרא במחתרת הציונית שבגינה נאלצו להימלט מבגדד. לאחר שהות ממושכת במעברת בית ליד הם עברו לירושלים וזכו להגשים את החלום הציוני.
בילדותם גדלו הרצל ובלפור חקק על סיפורי הוריהם והם חשו שמוטלת עליהם שליחות לתעד את הסיפור המשפחתי . כילדים כתבו בעיתוני ילדים ונוער ובהמשך פרסמו ספרי שירה, ספרי מחקר ביאור פיוטי קודש, לקסיקון לשיפור הלשון, סיפורי ילדים ומאמרים רבים. הם כותבים יחד ולחוד. בכתיבתם הקדישו מאמרים ושירים רבים למורשת של הקהילה הבבלית כולל תיעוד הפרהוד שפגע במשפחתם כאשר שני אחי האם סעידה ז"ל נרצחו בפרעות ונס הולדתם כתאומים יצר את המיתוס המשפחתי "שניים תמורת שניים". הם נולדו בתש"ח סמוך להכרזת המדינה, פעילותו הציונית של האב ושמותיהם – הרצל ובלפור, הדגישו את התחושה שהם נולדו עם הציונות. בכל פעילויותיהם הם מעלים על נס את שורשיהם הבבליים תוך הדגשת התרבות היהודית המשותפת לכל המורשות. הם נאמנים מאוד לספרות וללשון העברית ופרסמו יצירות רבות לחיזוק התרבות העברית. בעמל רב פילסו האחים את דרכם בשדות הכתיבה והיצירה של החברה הישראלית כדי לזכות בהכרה ובהוקרה. בשנת 1965 זכו להיות חתני חידון התנ"ך העולמי לנוער. בהמשך כיהנו כראשי אגודת הסופרים העבריים בישראל והם פועלים בתחום הציבורי וההתנדבותי ללא לאות. האחים זכו בפרסים רבים ,ביניהם פרס השר לתרבות יהודית ונראה כי עוד ידם נטויה.
הפרס מוענק לאחים על פעילותם ללא לאות למען תרבות יהודי בבל בפרט, והתרבות היהודית בכלל. התאומים כתבו אינספור חבורים, שירים ומאמרים על הקהילה הבבלית ועל המורשת הפרטית שלהם על רקע "הפרהוד" שפגע במשפחתם, תוך כדי נאמנות מוחלטת לשפה העברית והדגשת התרבות המשותפת לכל המורשות בישראל.
פרס אח"י לספרות
יוסי יונה – "תאנים טובות מאוד"
יוסי יונה נולד בקרית אתא להורים שעלו לישראל מעיראק. הוא פרופסור לפילוסופיה של החינוך באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, חבר כנסת לשעבר מטעם מפלגת העבודה. כתב וערך מאמרים וספרי מחקר והגות רבים. הספר "תאנים טובות מאוד" הוא הרומן השני שלו .
המחבר מעניק בספר חיים לעולם שהיה ואיננו עוד, דרך סיפורים ששומע גיבור הספר מפיה של אמו, אישה קשת יום שאינה יודעת לקרוא ולכתוב, אך מעידה על עצמה שהיא תופרת כל מה ששומעת בחוט ובמחט. זוכרת הכול. לא שוכחת כלום. גיבור הספר, חוקר באוניברסיטה, מצליח לארוג את החוטים של אמו יחד עם מחקרים וספרי מסע שמאפשרים לו להיות נוכח בעבר של הוריו ולהרכיב את חלקי הפאזל המפוזרים לתמונה משפחתית וליריעה ספרותית מרובת שכבות ממקומות מרוחקים זה מזה, מזמנים שונים ומעולמות נבדלים.
המספר מוביל אותנו ביד אַמונה ובשפה המותאמת לדמויות השונות למסע שורשים ספרותי אל קורות משפחתו בעיירות מדבריות קדומות ושכוחות בעיראק, השוכנות במעלה נהר הפרת, ובראשן עאנה, הידועה כנהרדעא הקדומה, והעיר רמאדי, ששם חיו היהודים לפי חוקי המדבר ונהגו כבני ערב. במקביל, הוא לוקח אותנו במסע פנימי אל חיו הנפתלים והתלושים, מאז התפרקות נישואיו, ואל חיפושיו אחר עוגן ואחיזה בהווה המשתנה דרך ההזכרות בעבר המשפחתי.
לספר תרומה חשובה בהענקת מקום ונוכחות לקהילה יהודית קדומה שמקומה נפקד עד כה מהספרות העברית העוסקת ביהדות עיראק.
תאנים טובות מאוד, הוצאת כרמל, 2021.
פרס אח"י לשירה
מכי חכם נאמן – "אנחנו סוסי הפרא של נהריה"
מכי נולדה בתל אביב ובת להורים שעלו לישראל מעיראק ב-1951. היא פעילה פמיניסטית, יזמת ומנהיגה חברתית. יסדה את עמותת "רוח נשית", המסייעת לנשים נפגעות אלימות להגיע לעצמאות כלכלית וזכתה בפרסים על פעילותה החברתית. מכי היא גם חברת מועצת העיר תל אביב יפו. ספרה "אנחנו סוסי הפרא של נהריה" הינו ספר שירים פמיניסטיים עוצמתיים ומטלטלים. ספר הניכר בקשב לעניני דיומא החובקים עבר קרוב ורחוק יחד עם ההווה, זאת תוך הארת השלכותיהם על עתידן של הנשים בכל מעגלי חייהן כבנות, כאחיות וכאמהות.
ספר המביט על גורלן של הנשים, גורל שאיננו יונק ממאפינים מולדים אלא מכאלה שהם תוצאה של אילוף כוחני ומשעבד, כמוהו כאילוף סוסי פרא להיות בהמות ותו לא.
ספר היוצר דיאלוגים גלויים וסמויים עם מכמני התרבות העברית כולל התנ״ך (סיפורן של בנות צלפחד וירושת אביהן) ועם מכמני התרבות האירופאית (כגון ורג'יניה וולף ודרישתה המפורסמת ל"חדר משלה") שהפכו סמנים למרד הפמיניסטי.
ובעיקר זהו ספר שירים בעל יכולת ביטוי עוצמתית מאוד, הנשארת חרותה בזיכרון הקורא, הקשוב לשירה.
אנחנו סוסי הפרא של נהריה, הוצאת ספרי עיתון 77, 2021.
פרס אח"י לספרי זכרונות
ד"ר שמואל ארנון – "ואדי באר שבע"
עלה מעיראק ב-1950 וגר במעברת באר שבע שם עברה עליו ילדותו. למד בתיכון דתי. את שירותו הצבאי עשה כטנקיסט בשריון. השתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור וכן במבצעים נוספים.
לימודיו האקדמיים כללו תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב ובהמשך תואר שני ודוקטרט מהטכניון בפקולטה לחינוך ומדעים. עסק בהוראה וחינוך והקים ב-1980 את המרכז לקידום ישומי המחשב בחינוך והיה מנהלו עד לפרישתו.
הספר "ואדי באר שבע", ספרו השלישי של ד"ר ארנון, הינו קובץ של סיפורי ילדות בבאר שבע של תחילת שנות ה-50 וה-60 המתאר את ההווי של הילדים באותה תקופה: המשחקים, המקומות וחוויות השובבות בשילוב צילומים.הספר מהווה נדבך חשוב דרך עיני ילד המתעד את ההשתלבות של יהדות עיראק בכור ההיתוך של המדינה שבדרך.
ואדי באר שבע, הוצאת הסופר, ארנון ספרים, 2021.
מענק עידוד בתחום הספרות
אמירה מיטשל – "במונוגלים אנו מדברות"
המענק מענק לאמירה מיטשל על ספרה "במונולוגים אנו מדברות", שיצא לאור בשנת 2020, בהוצאת הדובדבן. הספר עוסק בשיח בין אם, הנמצאת על ערש דווי, לבתה, בו היא מתארת חייה בבגדד ואת חבלי הקליטה בארץ.
אמירה ילידת בגדאד, עלתה לארץ בשנת 1951 והיא בת ארבע. סגן ניצב בדימוס במשטרת ישראל. בעלת תואר ראשון בקרימינולוגיה ותואר שני במדעי החברה.