על דונטיין סיזנרוס ואלריאנו – אומן ברמ"ח אבריו/ מארי רוזנבלום

 

 

 

איך אפשר לספר על אומן גדול כמו האיש הזה כשאני מרגישה כל כך קטנה לידו.

 

האיש/הילד הזה שהוא בן כ-59, יליד קובה. מיום שעמד על דעתו, כילד, בגיל 5, היה קובר עלים באדמה ומוציא אותם לאחר זמן מה ויצר לעצמו פלטת צבעים והיה צובע ומצייר ומצייר ומצייר על כל דבר שניתן לצייר עליו.

 

התאווה, ולדעתי, אותו "טירוף" , לעולם לא עזב אותו. גם כיום, עדיין הוא כזה. אומן בכל רמ"ח אבריו.

 

אז מי האיש המיוחד הזה?

 

יליד קובה , מהעיר גואנטאנאמו שבמזרח קובה. אמו וכל שמונה אחיו עברו לגור בכפר עקב מצוקה כלכלית.

 

בגיל 13 החליט ללמוד בבית ספר אשר היה ממוקם רחוק מאוד מביתו ב- ISLA DE JEVENTU , מקום שבו למד אחיו הבוגר.

 

באותה עת לא ניתן היה לעבור מעיר לעיר וכך מצא עצמו מסתתר במעבורת ובכל מקום אחר, פן ייתפס.

 

לאחר זמן מה, בעקבות הפצרותיו והפצרות אחיו החליטה הנהלת בית הספר ESCUELA SECUNDARIA BASSICA CARLOS J.FINLAY  לקבלו ללימודים.

 

חלום היה לו - להגיע להוואנה. בגיל 16 עזב הכל ונסע להוואנה ללא כסף. למרות הקשיים התקבל בבית ספר הגבוה ללימודי אומנות ללא תעודה ועבר בהצלחה את המבחנים הדרושים. התקבל, כחריג, לתלמיד מן המניין. שם כבר דאגו לו למגורים, לבוש ואוכל.

 

בסיימו את לימודיו ב-1982 שב למקום מגוריו בעבר-גואנטאנאמו ,  והיה למורה באומנות. במקביל, הקים בית ספר בפארק ולימד ילדים צעירים אומנות וזכה לכינוי "פרופסור דונטיין".

 

רבות מעבודותיו תלויות עדיין בגואנטאמו: בבתי חולים, משרדים ממשלתיים, בבית המלון ועוד.

 

ב-2011 הכיר דונטיין תיירת ישראלית. זו הייתה אהבה ממבט ראשון.

 

כיום דונטיין חי ויוצר אומנות בישראל.

 

דונטיין דובר ספרדית ומעט אנגלית.

 

 

 

כך זכיתי אני להכירו ולספר לכם עליו.

 

בביקורי בביתו, כל ציוריו מקשטים את קירותיו וכמו כן ליוו אותי  שני ספריו.

 

הראשון- ספר מהתקופה בה חי ויצר בקובה.

 

השני – אומנותו מהתקופה בה הגיע לישראל.

 

בעבודותיו דאז דונטיין משתמש בצבעי אקריליק וצבעי שמן. שימוש רב בצבעים זוהרים, וגווני הזהב.

 

באטלייה שלו ראיתי תבליטי גבס ענקייים, עשויים מפוליגג, שהוא חומר גמיש, מתייבש ומתקשה במהירות. לאחר התקשות החומר הוא עובד עליהן עם שבלונות הבנויות משעווה.

 

בעתיד אדווח על תוצאות התבליטים. דונטיין שוקד עליהם כבר שנתיים

 

מהבוקר עד השעות המאוחרות של הלילה.

 

דונטיין אוסף כל חפץ ברחוב, שכן עדיין, אינו רגיל לשפע בישראל וכל שטיח או פריט רהיט וכל חפץ אחר, שמוצא ברחוב, עבורו הוא פריט אומנות.

 

זה עולמו.

 

אלו הם חייו.

 

אהבתי.

 

הערכתי.

חפש באתר
טואול - בניית אתרים