רשימה:
על חירותו של השובב / עמיקם יסעור

 

השובב נוטל לעצמו חירות.

היחס אליו הוא בדרך כלל סלחני. השובב המתגרה מעט בגבולות המותר, פורק עול אינו יוצר עימות כמו החצוף המערער בבוטות על סמכות. השובב מאופיין פעמים רבות על ידי תעלוליו. יש בו הומור. הוא מעורר תחושה של נעימות. בדרך כלל הוא משתייך לתקופת  הילדות ולנעורים .

בין הדמויות השובבות : ארוס- קופידון אל האהבה, דון חואן,- דון ז'ואן מהמאה ה 17 ואילך. טיל אולנשפיגל הפלמי,  טום סוייר האמריקאי, פשתוני הבלגי, הרשלי מאוסטרופולי ועוד. התנגדות לשובב באה מצד הדת. כך הכינוי-"מושב לצים" במקרא. האינקוויזיציה בימי הביניים. עם הדגש על פנים חמורות סבר.

החומרה בכלל. משמעת קסרקטינית . שובבות של מבוגר נמצאת בדמותו של הדוד סיבוני מספרו של אריך קסטנר "ה 35  במאי" וגם הדמות של  דודי שמחה אצל  ע. הלל. סרט שבכיכובו של סטיב מקווין, "הפרחח" מציג דמות של שובב. בסרטו של צ'פלין "הנער" יש איזה קסם בילד הממשיך לידות אבנים ולשבור חלונות וצ'פלין המבוגר מציג עצמו כזגג כדי לתקנם.

"אסקימו לימון" והמשכיו מציגים את חינניותה של השובבות. ובל נשכח גם את סרטי המתיחות של יהודה ברקן.  כך גם לא שבמיוחד שובבותם של ילדים בעיירה בחדר כלפי הרבי שלהם בסיפור של שלום עליכם בקובץ מעשיות לילדי ישראל .הגלות מציגה ילד שאינו שובב במיוחד מול ילדי השקצים הגויים הרוחצים עירומים בנהר , למשל.

 לסיכום השובבות  מוצגת כחירות שאינה מזיקה במיוחד. ושניתן לקבל אותה בהחלט ואף להשלים איתה.

 

חפש באתר
טואול - בניית אתרים