סיפור:
חטיפתו של בוב המהמר/ דיימון ראניון מאנגלית: נחום כהן


הנה כי כן אנו מגיעים אל האביב של שנת 1931 אחרי חורף קשה וארוך, והזמנים קשים על אמת, ביחוד עם שוק מניות המתרסק לחתיכות, ובנקים מתפרקים מימין ומשמאל,  והחוק מכפיש ביותר פה ושם על דא ועל אה, עד שהרבה אזרחים נאלצים לעשות את הטוב ביותר שביכולתם עשות.

יש מעט מאד מזומן בכל מקום, ולאורך הברודווי הרבה אזרחים לובשים את בגדיהם מן השנה שעברה, ויש להם למעשה שום כלום על מנת להמר במרוצים ועל כל דבר אחר, וזהו מצב שוודאי יגע ללבו של כל אחד.

כך שאיני מופתע לשמוע שמועה כי חטיפה של גורמים מסוימים נהוגה פה ושמה, מפני שלמעשה החטיפה איננה עסק בעל רמה גבוהה, ואפילו נחשבת לאי חוקית במידת מה, אבל הרי זהו רק דבר העוזר לנווט דרך הזמנים הקשים.

בנוסף איני מופתע שהחטיפה נעשית על ידי טיפוס אשר שמו  הארי הסוס, והוא בא מברוקלין, והוא טיפוס שאיננו מודאג מדי מסוג וצורת עיסוקיו ברגע מסוים, והוא חבור אל טיפוסים אחרים מברוקלין, כמו ג'ון הספרדי ואיזידור הקטן, אשר אינם מודאגים מסוג העיסוק שהם כרגע בתוכו, גם הם.

למעשה הארי הסוס וג'ון הספרדי ואיזידור הקטן הינם טיפוסים קשים מאד בכל דרך ואופן, וישנן תלונות לא מעטות סביב, וגם פה ושם, כאשר הם עוברים מברוקלין למנהטן, מן הסבה שאזרחי מנהטן חשים שאם נעשית חטיפה כלשהי בשטחם הם, מגיעה להם הזכות לעשות אותה, את החטיפה, בעצמם.

אבל הארי הסוס וג'ון הספרדי ואיזידור הקטן לא מפנים כלל את לבם אל הרגש המקומי הזה והולכים על החטיפה בקנה מידה רציני, וברבות הזמן אני שומע שמועות על כמות הישגים נאה באמת. הישגים אלה אינם ענקיים מעל למידה, אך הם מספיקים על מנת להרחיק את הזאב מדלת הכניסה, ולמעשה משלוש דלתות נפרדות, ותוך זמן לא ארוך הארי הסוס וג'ון הספרדי ואיזידור הקטן סובבים סביב מסלולי המרוצים, ומהמרים על הסוסים, מכיוון שאם יש דבר החביב עליהם ביותר הרי אלה ההימורים על סוסים במרוץ.

אלא שהרבה אזרחים הנם ממש לא בכוון מחשבה נכון לגבי עסקי החטיפה. הרבה אזרחים חושבים כי כל העניין בחטיפה הוא לפגוש את הגורם המועמד לחטיפה, ופשוט לחטוף אותו, לשים אותו איפה שהוא עד שמשפחתו או חבריו אוספים מספיק מזומן לשלם את המחיר המבוקש על ידי החוטפים. מעט מאד מן האזרחים מבינים כי עסק החטיפה חייב להיות מאורגן היטב ובאופן שיטתי.

קודם כל אם בכוונתך לערוך איזו חטיפה, אינך יכול לחטוף לא חשוב את מי. אתה חייב לבדוק את מי אתה חוטף, מפני שטבעי הדבר שאינך חוטף מישהו שאיננו בעל אמצעים מזומנים לפריעת העסקה, ואינך יכול לנחש על פי צורת חייו או מראהו של אותו הגורם, בעיר הזאת, כיוון שהרבה גורמים הסובבים בתוך מכוניות ולובשים בגדים טובים ובכלל עושים רושם סביבם אינם אלא בעלי חזות מאד מתחזה, לגמרי, ואין להם מזומן מכל סוג.

אז גורם אשר כזה לא שווה את החטיפה, ומובן כי ברנשים העסוקים בחטיפה לא יכולים להסתובב ולחקור בדבר חשבונות הבנק, או לשאול כמה יש לגורם זה או אחר בכספת, מפני ששאלות כאלה יכולות לגרום לאזרחים שונים לשאול למה מכוונת השאלה המסוימת, וזאת בשעה שאין זה אלא דבר מאד מסוכן אם אזרחים שונים רוצים לדעת מדוע ולמה, וזו האמת בכל תחום ובכל עניין. אם כן, האופן היחידי שהעוסקים בחטיפה יכולים לדעת לגבי גורמים השווים חטיפה היא להתקשר אל ברנש אשר יכול לשים אצבע על הגורם הראוי.

איש האצבע חייב לדעת שהאיש המוצבע הוא בעל מזומן מוכן כבר מראש, ובנוסף הוא צריך לדעת כי הגורם הינו מסוג הגורמים שלא עושים רעש מופרע מדי, כמו לדוגמא לספר על כך לשלטונות. הגורם יהיה גורם חוקי, כמו למשל איש עסקים, אבל בעל סבות טובות מדוע לא ירצה שייוודע דבר החטיפה, ואיש האצבע חייב לדעת את הסבות לכך. יתכן מאד כי הוא לא מנהל חייו באופן הראוי, כמו למשל שהוא מתרוצץ סביב עם בלונדיניות, כאשר בו זמנית יש לו אישה חובקת ושבעה ילדים בכפר, אבל אינו רוצה שעניין הרגליו יהיה גלוי וידוע, דבר שיכול לקרות אם הוא נחטף, ובמיוחד אם הוא נחטף כאשר הוא בחברה של בלונדינית.

לפעמים הגורם הוא כזה גורם שאיננו אוהב כי יעבירו גפרורים על כפות רגליו, דבר שקורה תכופות לגורמים אשר נחטפים ושלא ששים לשלם החשבון בזריזות, מפני שהרבה מן הגורמים האלו איננם אוהבים כי יעבירו גפרורים מדגדגים מתחת לכפות רגליהם, ובמיוחד אם הגפרורים האלה דלוקים. מן הצד האחר, יתכן והגורם איננו ברנש חוקי, כמו סוג של גורם המריץ משחק קובייה או מכירה של משקאות במאורתו, או יש לו עיסוק אחר, שהוא אינו רוצה כי ייוודע ברבים, וגם כן ובנוסף איננו אוהב כי ידגדגו לו בכפות הרגליים.

גורם אשר כזה הוא טוב מאד עבור עסקי החטיפה, מפני שהוא עשוי לסגור החשבון ללא ויכוחים. ואחרי שגורם מסוים סוגר את חשבונו לגבי חטיפה אחת, יהיה זה מאד לא אתי כי אי-מי יחטוף אותו בשנית, מוקדם מדי, כך שהוא לא יעשה סוג של רעשים מיותרים לגבי המקרה הנידון. איש האצבע מקבל תגמול של עשרים וחמישה אחוזים מן החשבון הסופי, וכל אחד וכולם באמת מרוצים, ואז מזומנים חדשים נכנסים למחזור, וזהו דבר טוב מאד לגבי הסוחרים והמסחר. בנוסף, החטוף, יתכן לעיתים כי הוא יודע מי הם החוטפים עצמם, אבל דבר אחד הוא איננו יודע, וזהו מי שם עליו את האצבע, כי דבר זה נחשב לסוד מקצועי.

אני משוחח עם וולדו וינצ'סטר, כתב עיתון החדשות, בערב אחד, ומשהו צץ בדבר עיסקי החטיפה, וולדו וינצ'סטר מנסה להגיד לי שזהו אחד ממשלוחי היד העתיקים בעולם, אך וולדו קורה לכך "חטיפת ילדים", וזו כותרת אשר תחשב לדוחה ביותר עבור ברנשים במקצוע החטיפה בימינו. וולדו וינצ'סטר טוען כי משך מאות שנים בעבר יש לך ברנשים סביב, החוטפים גורמים פה ושם, זכר או נקבה, ומחזיקים בהם עבור תגמול כופר, ובנוסף אומר וולדו וינצ'סטר כי הם חוטפים אפילו ילדים קטנים ביותר, וולדו מצהיר כי דבר כזה הוא רעיון זדוני  ביותר.

טוב, אני יכול לראות היכן וולדו צודק בדבר חטיפות של חתיכות וילדים קטנים, אך כמובן ברנשים אשר מקיימים כיום עסקי חטיפה, לא יחשבו לעולם על דבר דומה, כי הרי ברור כי אף אחד לא ילך בימינו על דבר כזה, כי מי יקום לך לשלם עבור חתיכות כיום, כאשר אתה בקושי יכול לחלק אותן בחינם? וכך גם לגבי ילדים, שיכולים להוות טרדה ענקית, מפני שהאימהות שלהם, על בטוח, תרוצנה  ותצעקנה רצח לגבי אודותיהם, ובנוסף לכך ילדים קטנים הם בעצמם צרה צרורה ומסוכנת, באמת, בתחום בו הם יכולים לפרוץ לך עם אדמת, וחזרת ודבר כזה ואחר, בכל דקה, ולהעניק זאת לכולם בשכנות הקרובה.

כך, ואז בכל מקרה, מתוך ידיעה כי הארי הסוס וג'ון הספרדי ואיזידור הקטן עוסקים בחטיפה בימים אלה, אני אינני שמח בשום אופן לבואם באותו ערב, ביום שלישי, כאשר אני עומד ברחוב החמישים פינת ברודווי, אך כמובן שאני מעניק להם ברכת שלום בכיף ביותר, ואני אומר כי אני מקווה ובטוח שהם שרויים בתוך תחושה עצמית נאותה ונאה.

הם עומדים שם ומדברים אלי מספר דקות, ואני מרוצה עד מאד כי ג'וני ברניגן, הנגיד של שוטרי המקוף לא עובר בטעות ורואה אותנו, מפני שהדבר יעשה רושם רע ביותר על ג'וני לראותני בחבורה כזו, גם אם אינני אחראי בדבר חברתם. אבל מובן כי איני יכול לקחת ולהסתלק מן החבורה מידית, מפני שהארי הסוס וג'ון הספרדי ואיזידור הקטן יכולים לקבל את הרושם כי אני מתקרר כלפיהם ואז להרגיש פגועים מכך.

"הנה השלום לכם" אני אומר להארי הסוס, "איך העניינים הולכים, הארי?"

"הם הולכים לא ממש בטוב" הארי אומר, "אנחנו לא מרוויחים אפילו מרוץ אחד בארבע ימים. למעשה היום אנחנו ממש צוללים. אנחנו יצאנו נקיים. אנחנו חייבים לכל עורך הימורים על המסלול אשר מאמין לנו, ועכשיו אנחנו מנסים להגיע אל קצת מזומן על מנת לשלם להם. כל ברנש חייב לשלם לעורך ההימורים שלו וזה תמיד וגם ובכל מקרה שלא יהיה."

נכון, כמובן שאלה הם דברים נכונים, על אמת, מפני שאם ברנש לא משלם לעורך ההימורים שלו הוא יעשה נזק גדול לעמדת עסקיו, כיוון שעורך ההימורים ילך על בטוח ויספר רעות עליו סביב ובכל מקום, כך שאני מרוצה לשמוע את הארי הסוס מחזיק במעין אלו דעות של כבוד .

"אגב," הארי אומר, "אתה מכיר ברנש בשם בוב הימורים?"

אישית, אני אינני מכיר את הבוב הימורים הזה, אבל כמובן אני יודע מי הוא, וכך גם כל מי שהולך מעולם למרוצים בעיר הזאת, מפני שבוב הימורים הוא עורך ההימורים הגדול כאן מסביב, ובעל המון מזומנים. בנוסף, הדעה של כל אחד ואחד וכולם ביחד היא שבוב הימורים ימות עם כל המזומנים האלה, מפני שהוא נחשב לאדם מאד צמוד למזומניו. למעשה, בוב הימורים מוערך כיותר צמוד למזומנים מאשר מישהו הנמצא צמוד לסורגים במעצר כפוי.

הוא ברנש נמוך ושמנמן, בעל ראש קרח, וראשו תמיד מתנדנד מצד לצד, ויש האומרים שזו טיפה של שיתוק, אך הרבה אזרחים מאמינים כי הדבר בא מכך שבוב הימורים מנדנד ראשו לומר "לא" לברנשים המבקשים הלוואה לצורך הימור במרוצים. יש לו אשת חיק , והיא חתיכה קטנה וזקנה עם מבט עצוב מאד בעיניה, אך אין להאשים אותה על כך כאשר מבינים שהיא חיה עם בוב הימורים לאורך הרבה שנים.

לעיתים מזומנות אני רואה את בוב הימורים ואשת חיקו, אוכלים בברים שונים סביב רחובות הארבעים, כיוון שנראה שאין להם בית לבד ממלון, ואני שומע לרוב כי בוב הימורים זועף כלפיה בקול, על דבר זה או אחר, ובדרך כלל זה בדבר המחיר של משהו שהיא מזמינה לארוחה, ואני מעריך כי בוב הימורים חמור כלפיה אודות המזומנים כמו עם כל אחד אחר. למעשה, אני שומע אותו גוער כלפיה לילה אחד כיוון שיש עליה כובע חדש אשר לדבריה עולה לה ששה דולר, ובוב המהמר רוצה לדעת אם היא מנסה לגרום לו לפשוט רגל מנכסיו עם כל ההגזמות שהיא מרשה לעצמה.

אבל כמובן שאינני מבקר את בוב הימורים על צריחתו לגבי הכובע, מפני שככל שאני יכול לשער מחיר ששה דולר הם מחיר גבוה  אותו  תשלם חתיכה עבור כובע, בכל מקרה. וגם, ובנוסף, אולי בוב הימורים קולע נכונה כאשר הוא מכוון להוריד את תאבונה של אשת חיקו, כיוון שאני מכיר בהחלט הרבה ברנשים אשר כמעט נהרסו בגלל שחתיכות אכלו  הרבה מדי על חשבונם.

"טוב", אני אומר להארי הסוס, "אם בוב הימורים הוא אחד הסוכנים להם אתם חייבים, אני מופתע לראות כי יש לכם את שתי העיניים בראשכם, כי אני איני שומע מעולם כי בוב הימורים התיר למישהו להיות אליו בחוב, לפני שייקח לפחות אחת מעיניו כערבות לביטחון. למעשה", אני אומר, "בוב הימורים הינו ברנש שלא יגיד לך את השעה הנכונה גם אם יש לו שני שעונים."

"לא", אומר הארי הסוס, "אין אנו חייבים לבוב הימורים. אבל", הוא אומר, "הוא יהיה חייב לנו בקרוב מאד. אנחנו עומדים לפני החטיפה של בוב הימורים."

טוב , אלה חדשות מאד מדאיגות עבורי, לא מפני שמטריד אותי אם הם חוטפים את בוב הימורים או לאו, אלא מפני שמישהו עלול לראות אותי מדבר אליהם והוא יזכור את הדבר כאשר בוב הימורים נחטף. אבל כמובן זו לא תהיה מדיניות חכמה עבורי להראות להארי הסוס וג'ון הספרדי ואיזידור הקטן שאני עכשיו מוטרד, אז אני  אומר רק כך:

"הארי" אני אומר, "כל אדם מכיר הכי הטוב את עסקיו הוא היטב, ואני מאמין שאתה יודע מה אתה עושה. אבל", אני אומר, " אתה חוטף ברנש קשה, כאשר אתה חוטף אח בוב הימורים. ברנש באמת קשה ביותר. למעשה," אני אומר, " אני מבין שהדבר הרך ביותר אצלו ואודותיו, הן השיניים הקדמיות שלו, כך יתכן שיהיה לך קשה ביותר לגרום לו לסגור חשבון אחרי שאתה חוטף אותו".

"לא", אומר הארי הסוס, "לא תהיה לנו בעיה בעניין הזה. האצבע שלנו נותן לנו את הקלף הקובע לגבי בוב הימורים, וזהו דבר מפתיע ביותר, על אמת. אבל," הארי הסוס אומר, "אתה פוגש בהרבה דברים מפתיעים של הטבע האנושי כאשר אתה עוסק בחטיפה. הקלף הקובע והמוסתר של בוב הימורים זו היא דעתה של אשתו עליו."

"אתה מבין," אומר הארי הסוס, "בוב הימורים מציג את עצמו בפני אשת חיקו כבר שנים ארוכות כאדם חשוב מאד בעיר הזאת, בעל הרבה כוח והשפעה, למרות שבוב הימורים יודע היטב שעמידתו בסביבה כאן היא טובה בערך כמו רגל שבורה. למעשה," אומר הארי הסוס, "בוב הימורים מעריך שאשת חיקו היא היחידה בעולם לראותו כאדם חשוב, והוא יקריב כל דבר, כולל המזומן שלו, או לפחות חלק ממנו, מאשר לתת לה להיווכח כי ברנשים אינם מעריכים אותו עד כדי עריכת חטיפתו. זהו מה שאתה קורה בשם פסיכולוגיה", אומר הארי הסוס. 

אבל זה לא נראה לי משמעותי כל כך בעיני, וחושב אני לעצמי שהפסיכולוגיה שהארי הסוס מכוון אליה להיות נאה ויעילה על בוב הימורים היא דגדוג רגליו בעזרת גפרורים, אך אינני ממהר לעמוד שמה ולהתווכח על כך, כל הערב, ודי מהר אני מאחל לכולם ערב טוב, בנימוס רב, ומסתלק ביעף, ואיני רואה את איזי הסוס או את ג'ון הספרדי, או איזידור הקטן למשך חודש.

בינתיים מגיעות שמועות פה ושם שבוב הימורים חסר כבר כמה ימים, וכאשר הוא מראה עצמו הוא נותן להבין כי הוא מאד חולה בזמן העדרו, אבל אני יכול לחבר שתיים ועוד שתיים  טוב מאד כמו כל אחד אחר בעיר הזאת ואני מניח שבוב הימורים באמת נחטף בידי הארי הסוס וג'ון הספרדי ואיזידור הקטן, והסיכויים אומרים שזה עלה לו בהרבה.

כך שאני באמת מחכה להארי הסוס וג'ון הספרדי ואיזידור הקטן, להימצא סביב מסלולי המרוץ עם הרבה מזומן, ובתוך הימורים, הגבוהים מגב של חתול, אך הם לא מראים את עצמם, ובנוסף אני שומע שהם עוזבים את מנהטן, חוזרים לברוקלין ועובדים כל היום בטיפול בעיסוקי הבירה. מובן שהדבר מפתיע אותי רבות, מפני שלפי עניני הדברים כיום, עסק משקאות הבירה זהו עסק קשה בעת הזו, ויש בכך רק מעט מאד הכנסה, ואני מבין שלפי המזומן שהם הרוויחו מבוב הימורים, מגיע להם להארי הסוס וג'ון הספרדי ואיזידור הקטן, לקחת העניינים יותר בנחת כרגע.

אבל כעת ובלילה מסוים אחד אני נמצא במסבאה הקטנטנה של צ'רלי ינעם לך ברחוב הארבעים ושמונה, מדבר עם צ'רלי על דבר זה או אחר, כאשר פנימה נכנס  הארי הסוס, הנראה עייף ביותר ובשום אופן לא מצליחן. מובן שאני מעניק לו האלו גדול ביותר, ותוך זמן קצר אנחנו מפטפטים ביחד, ואני שואל אותו לגבי תוצאות המקרה של בוב הימורים, והארי הסוס אומר לי כדלקמן:

כן, (אומר לי הארי הסוס), אנחנו באמת ובתמים חוטפים את בוב הימורים. למעשה אנחנו חוטפים אותו אחרי אותו הלילה בו אנו מדברים אתך, בעצם זה בליל היום הרביעי בשבוע. האצבע אומר לנו כי בוב הימורים הולך לליל שימורי אבלים בשכונתו הוותיקה בשדרה העשירית, על יד הרחוב השלושים ושמונה, ושם אנחנו אוספים גם אותו.

הוא עוזב את המקום במכוניתו סביב לשעת חצות, וכמובן שהוא, בוב הימורים, הינו לבד, כי רק לעיתים רחוקות מרשה בוב הימורים למישהו לרכב עמו, משום הבלאי הצפוי למושבי המכונית, ואיזידור הקטן מפנה את הגרוטאה שלו וחוסם אותו לעצירה. מובן שבוב הימורים מופתע לגמרי, כאשר אני דוחף את ראשי לתוך מכוניתו ואומר לו שאנו מבקשים את עונג חברתו לזמן קצר, ותחילה הוא נוטה לוויכוח על כך, באומרו שאני ודאי עושה טעות, אך אני מפעיל את השכנוע הוותיק כאשר אני אומר ומראה לו להסתכל לאורך הקנה של כלי הירייה שלי.

אנחנו נועלים את מכוניתו וזורקים המפתחות, ואז אנחנו לוקחים את בוב הימורים אל מיקום מסוים בשדרה השמינית, שם יש לנו דירה קטנה ונחמדה, מוכנה לגמרי. כאשר אנו מגיעים לשם, אני אומר לבוב הימורים שהוא יכול לחייג אל כל מי שברצונו ולומר שבוצעה כרגע עליו חטיפה,  ונדרשים עשרים וחמישה גדולים במזומן, להרמת וביטול החטיפה, אבל כמובן אני מציין במצורף כי אין לו לרמוז כלל היכן הוא מצוי, ולא, משהו רע יכול לקרות לו לעצמו.

טוב, אני יכול להגיד דבר אחד אודות בוב הימורים, למרות שכולם מציינים לרעה את אישיותו – הוא לוקח העניין כג'נטלמן, גם ברוגע ובגישה עסקית. נוסף לזה איננו נרעש כמו הרבה אזרחים אחרים כאשר הם מוצאים עצמם במצב דומה. הוא מכיר בצדקת דרישתנו במידי, באומרו כך:

"אטלפן לשותף שלי, סם סאלט, " הוא אומר, "הוא היחידי שעולה בדעתי עם מזומנים בגובה עשרים וחמישה גדולים. אבל, הוא אומר," אם תסלחו על השאלה, רבותי, כי זו חוויה חדשה עבורי, איך אני יודע שהכל לגבי יהיה בסדר, אחרי שאתם מקבלים את המזומן?"

"מה," אומר אני לבוב הימורים, קצת פגוע, "ידוע היטב לכל, שהמילה שלי היא קדושה עבורי. ישנם שני דברים שאני תמיד אעשה, ואחד מהם הוא לשמור על דברתי במצב הדומה למצב הנוכחי, והשני הוא לשלם לסוכן ההימורים כל מה שאני חייב לו, לא משנה מה וכיצד, מפני שאלה הם חובות של כבוד אצלי."

"טוב," אומר בוב הימורים, "כמובן שאינני מכיר אתכם, רבותי, ולמעשה איני זוכר שראיתי מי מכם מעולם, אבל אם אתה משלם לסוכן ההימורים שלך, הרי שאתה ברנש ישר, אחד ממיליון. למעשה," אומר בוב הימורים," אם יש לי את כל המזומן שחייבים לי מסביב בעיר הזאת, לא הייתי מטלפן לאף אחד בגלל כזה סכום של עשרים וחמישה גדולים.  היה לי אז את הסכום בכיס מכנסי לענייני מתן עודף."

עכשיו בוב הימורים מצלצל למספר מסוים ומדבר אל מישהו שמה אך אינו מגיע אל סם סאלט, והוא נראה מאוכזב מאד כאשר הוא תולה את השפופרת חזרה.

"זהו מקרה קשה עבורי," הוא אומר, "סם סאלט הלך לעיר אטלנטה, לפני שעה, בעניין  עסקה חשובה ביותר, ולא יחזור אלא מחר בערב, והם אינם יודעים היכן הוא ישהה בעיר אטלנטה. ואני," אומר בוב הימורים, "אינני יכול לחשוב על מישהו אליו ניתן לפנות בשעה זו בעניין המזומנים האלה, ובמיוחד לא אל מישהו שאיני רוצה כי ידע שאני נמצא במצב הנוכחי."

"מדוע לא תצלצל לאשת חיקך?" אני אומר. "אולי היא תוכל להרים סכום מזומנים כזה."

"תגיד," בוב הימורים אומר, "הרי אתה לא מניח שאני מספיק טמבל לתת לאשת חיקי עשרים וחמישה גדולים, או אפילו לספר לה היכן תוכל להניח כף על עשרים וחמישה גדולים השייכים לי, נכון? אני נותן לאשתי עשרה דולר לשבוע כסף כיס," בוב הימורים אומר, "וזהו מזומן שוודאי מספיק לכל חתיכה, ובמיוחד כאשר אתה מבין שאני משלם את ארוחותיה."

טוב, אז נראה שאין לנו מה לעשות עד חזרתו של סם סאלט, אך אנחנו מניחים לבוב הימורים לטלפן לאשתו, כיון שבוב הימורים טוען שהוא אינו רוצה שהיא תדאג בגלל אי חזרתו, ומספר לה שקר גדול על ההכרח לנסוע לג'רסי העיר לשבת ליד מיטת חולי של אח מן הבונים החופשיים.

טוב, אז השעה עכשיו קרובה לארבע לפנות בוקר, ואנחנו מכניסים את בוב הימורים ביחד עם איזידור הקטן, באותו החדר, למרות שאישית, אני חושב שלגרום לברנש לישון יחד ובאותו חדר עם איזידור הקטן יחשב כטיפול מאד אכזרי, ואני וג'ון הספרדי מתחלפים בלהיות ערים ולשמור שבוב הימורים לא מסתלק לו לפני שהוא משלם לנו. להגיד את האמת, איזידור הקטן וג'ון הספרדי קצת מאוכזבים שבוב הימורים מסכים לסגור חשבון כל כך בנכונות, מפני שהם מחכים להזדמנות לדגדג את רגליו ובהנאה גדולה.

בוב הימורים מתברר כחברה נעימה ביותר כאשר הוא מתעורר בבוקר למחרת, כי הוא יודע הרבה סיפורים ממסלול המרוצים וגם על סקנדלים שונים, והוא גורם לנו להרבה ענין בזמן ארוחת הבוקר. הוא מדבר אתנו כאילו שהכיר אותנו כל החיים, ועושה רושם שאיננו מודאג כלל, אך הסיכוי הוא שיפסיק להיות ככה וכזה אם אני אספר לו על מחשבותיו של ג'ון הספרדי.

סביבות הצהרים, יוצא ג'ון הספרדי מן הדירה וחוזר עם דפי התוצאות ורשימת המרוצים, מפני שהוא יודע שאיזידור הקטן ואנוכי נרצה מאד לדעת מה ומי רץ במקומות השונים, למרות שאין לנו במה להמר על מרוצים אלה, או כל דרך להימור, כיוון שהיתרה שלנו אצל כל סוכן הימורים שאנו מכירים היא מחוקה.

מובן שברגע זה בוב הימורים גם הוא מעונין בקטע של מה רץ עכשיו, במיוחד במסלול ה"בלמונט", והוא כפוף מעל השולחן, איתי ועם ג'ון הספרדי, ואיזידור הקטן, להסתכל על הדפים הנידונים, כאשר ג'ון הספרדי פוצח כך:

"איזה סיפור" אומר ג'ון הספרדי, "הזדמנות כזו כמו במרוץ החמישי עם הסוס "קסטיונר" במחיר ארבע לחמש זה כמו למצוא כסף ברחוב. אם רק היו לי איזה כמה מצלצלים להמר עליו במחיר הזה", אומר ג'ון הספרדי.

"מה," אומר בוב הימורים, ובנימוס רב,  "אם אתם רבותי מעוניינים להמר על מרוצים אלה, אשמח לקבל את העניין. זו דרך טובה להעביר את הזמן, כאשר אנו מחכים לסם סאלט, אלא אם אתם מעדיפים לשחק במשחק ה"רמי"?

"אבל," אני אומר, "אין לנו מזומנים, כלומר מספיק כאלה, על מנת להמר במרוץ."

"טוב," אומר בוב הימורים, "אני מוכן לקבל פתקי החוב שלכם, כיוון ששמעתי את אשר אמרת בדבר חובת התשלום המתמידה לסוכן ההימורים שלכם, ואתה רשום אצלי כברנש הגון, והאדונים האלה מרשימים אותי גם הם כברנשים הגונים."

עכשיו מה שקורה הוא שאנחנו מתחילים להמר אצל בוב הימורים, על מרוצים שונים, לא רק בבלמונט, אלא אף במסלולים האחרים בארץ, מפני שאיזידור הקטן וג'ון הספרדי וגם אנוכי אנו ברנשים שאוהבים את מלוא הפעילות כאשר אנו מתחילים להמר על הסוסים. אנחנו כותבים פתקי חוב על כל דבר שאנחנו רוצים להמר עליו, ומעבירים אותם לבוב הימורים, ובוב הימורים תוחב אותם לכיסו הפנימי, ובעת של אחר הצהרים המאוחרים זה נראה שיש לו גידול בחזה.

אנחנו מקבלים את תוצאות המרוץ בטלפון מאולם ביליארד במרכז העיר, והכל בכיף גדול, ואיזידור הקטן וג'ון הספרדי ואנוכי ובוב הימורים כמו חברים קטנים יחדיו עד אשר המרוצים חולפים ואז בוב הימורים מוציא את הפתקים ומתחיל לחשב את חשבונו הוא.

מסתבר באותם רגעים כי אני חייב לבוב הימורים עשרה גדולים, וג'ון הספרדי חייב לו ששה גדולים ואיזידור הקטן חייב לו רק ארבעה גדולים, כי איזידור הקטן מנצח אותו בכמה מרוצים אי שם במערב.

טוב, אז בערך בשעה זו מצליח בוב הימורים להשיג את סם סאלט בטלפון, ומסביר לסם כי עליו לגשת לכספת מסוימת ולהוציא עשרים וחמישה גדולים, ואז לחכות לשעת החצות ולשכור לעצמו מונית ולהתחיל לנסוע סביב הבלוק בין הרחובות 51 ו-52, ובין השדרה השמינית והתשיעית, ולהמשיך בנסיעה עד שמישהו רומז למונית ולוקח ממנו את המזומן.

מובן כי סם סאלט מבין מיד כי החטיפה מתרחשת לגבי בוב הימורים, ומסכים לעשות כמצווה עליו, אך טוען כי לא יוכל לבצע את הדבר אלא בלילה למחרת, מפני שהוא יודע כי אין עשרים וחמישה גדולים בתוך הכספת, ויהיה עליו להשיג את ההפרש במסלול המרוצים למחרת. אם כן אנחנו נמצאים יום נוסף בדירה וג'ון הספרדי ואיזידור הקטן ואני עצמי מרוצים על העניין הזה כיוון שבוב הימורים לכד אותנו, ואנו רוצים להתחמק כמובן.

אבל היום השני הוא הגרוע מכל. בכל השנים בהן שיחקתי את הסוסים לא היה לי יום קשה כל כך, וג'ון הספרדי ואיזידור הקטן באותו מצב גרוע. למעשה אנחנו במצב כה גרוע שבוב הימורים נראה מרחם עלינו ולעיתים קרובות נותן לנו נקודות מסוימות מעל למחירים במרוץ, אבל אין הדבר עוזר. בסוף היום אני בפנים בסכום של עשרים גדולים, כאשר ג'ון הספרדי חייב חמש עשרה, ואיזידור הקטן עשרה, סיכום של חמישים גדולים בין שלושתנו.

אבל אנחנו לא כאלה טיפוסים של לערוך שבעת ימי אבל אחרי ימים רעים, אז איזידור הקטן יוצא לחנות הדליקטסים וסוחב אלינו הרבה דברים טובים לאכול, ואנחנו עורכים ארוחה מעולה, ואז יושבים עם בוב הימורים לספר סיפורים, ואפילו לשיר כמה שירים ביחד עד לזמן של לפגוש את סם סאלט.

כאשר מגיעה שעת חצות ג'ון הספרדי יוצא החוצה להמתין לסם, ולוקח מזוודה קטנה ממנו, מסם סאלט. אחרי זה חוזר ג'ון הספרדי אל הדירה, ואנו פותחים המזוודה ועשרים החמישה הגדולים הם שם בסדר, ואנחנו חולקים המזומן הזה לשלושה חלקים.

אחרי כל זה אני אומר לבוב הימורים שהוא חופשי ללכת לעסקיו, ובמזל טוב אפילו, אך בוב הימורים מסתכל אלי במראה של הפתעה גדולה על פניו, וגם פגוע, ואומר לי כך:

"טוב ויפה רבותי, תודה על האירוח, אך מה בדבר המזומן שאתם חבים לי? מה עם הפתקים האלה? רבותי, אתם כמובן תשלמו לסוכן ההימורים שלכם?"

טוב, כמובן שאנחנו חייבים את הפתקים האלה לבוב הימורים, בהחלט, וכמובן שגבר חייב לשלם לסוכן ההימורים שלו, וזאת בכל מקרה, אז אני מעביר את חלקי, ובוב הימורים שם דבר מה בתוך פנקסו הקטן, אותו הוא שולף מן התיק.

אחר כך ג'ון הספרדי ואיזידור הקטן מעבירים את חלקם גם הם, ובוב הימורים משים דבר מה נוסף בתוך הפנקס הקטן שלו.

"עכשיו," אומר בוב הימורים, "אני מזכה את חשבונותיכם כל אחד, בתשלומים האלה, אבל אתם, רבותי, חייבים לי משהו כמו עשרים וחמישה גדולים מעל העשרים וחמישה בהם אני מזכה אתכם, ואני מקווה ומאמין כי תעשו את הסידורים הדרושים לסלק זאת מידית, מפני," הוא אומר, "שאינני אוהב להאריך הטבות כאלה מעבר ומעל לזמן ניכר."

"אבל," אומר אני, "אין לנו מזומנים יותר מעל לתשלום אליך של העשרים וחמישה הגדולים".

"תשמע," אומר בוב הימורים, בהורדת קולו מטה ללחישה, "מה לגבי לערוך איזו חטיפה על שותפי, סם סאלט, ואני אחכה עוד מספר ימים עמכם, ואמשיך בהימורים, ואולי תשלפו את עצמכם החוצה. אבל כמובן," לוחש בוב הימורים, "אני אהיה זכאי לעשרים וחמישה אחוזים מן המזומן על כך ששמתי עבורכם את האצבע על סם."

אך ג'ון הספרדי ואיזידור הקטן עייפים עד חולי מבוב הימורים ולא רוצים לשמוע דבר על להישאר בדירה יותר, מפני שהם אומרים שהוא נאחס ומזל לא טוב עבורם, והם לא יכולים לנצח אותו בשום מצב, צורה או אופן. בנוסף אני אישית מבקש מאד להסתלק מזה, כיוון שמשהו בדבריו של בוב הימורים מזכיר לי ענין מסוים. הדבר מזכיר לי שלבד מן הסכומים שאנו חייבים לו, אנחנו שוכחים לשים הצידה ששה גדולים ומאתיים וחמישים, עבור הגורם אשר מניח אצבעו על בוב הימורים, וזהו דבר רציני ביותר, מפני שכל אחד יגיד לך שאי תשלום לאצבע נחשב לתרגיל מלוכלך ביותר. בנוסף, אם ייוודע סביב שלא שילמת לאצבע, אף אחד לא יועיל לשמש אצבע עבורך.

ככה, (הארי הסוס אומר) אנחנו מניחים לעסקי החטיפה מפני שאין שום מצב להמשיך בהם שעה שהחוב הזה עומד כנגדנו, ואנחנו חוזרים לברוקלין להרוויח מספיק מזומן לתשלום של חובותינו הצודקים.

אנחנו משלמים את פתקי החוב לבוב הימורים מעט בכל פעם, כיוון שאין אנו רוצים לברוח מחוב אל סוכן הימורים, ובנוסף אנו משלמים את ששה הגדולים ומאתיים וחמישים החוב אל האצבע שלנו.

שעה שהדבר הזה קשה, אני גאה לומר שהמאמץ המכובד שלנו עושה דבר מה מיטיב למישהו, כיון שאני רואה את אשת חיקו של בוב הימורים בליל אתמול כאשר היא לבושה בגדים חדשים ונראית מאושרת על אמת. שעה שברנש כלשהו אומר לי שהיא נראית מאושרת מפני שהיא זוכה בירושה מדוד שלה אשר נפטר בשוויץ, והיא כעת עצמאית מבוב הימורים, אני רק מקווה ומאמין (הארי הסוס אומר) שלא ייוודע לעולם הדבר, ברבים, שהאצבע שלנו במקרה דנן אין זאתי מישהו אחר מאשר אשת חיקו של בוב הימורים.

 

 

 

חפש באתר
טואול - בניית אתרים