הסיור בדרום אפריקה הזכיר לי את סיפרו של נחום גוטמן לובנגולו מלך זולו, גם גוטמן היה בספארי בדרום אפריקה, ספרו היה אחד היפים שקראתי בילדותי.
ואז פגשתי את ג'יאנין זואולוגית המומחית לחיי הבר ביוהנסבורג. הייתי נרגש לקראת הסיור, לאחד כמוני מקרית אונו שראה אריות רק בערוץ בנשיונל גיאוגראפיק או בספארי ברמת גן.
הנסיעה לפארק ארכה יותר משעה, בדרך עברנו ליד הרים שאיכשהו נעתקו וראו שם את השכבות הגיאולוגיות של מיליוני שנים שזה היה מראה מדהים.
כל האזור העצום של יוהנסבורג הוא רמה הררית מעל ל1300 מטרים מפני הים, האוויר דליל מאוד לפעמים אתה יכול לנגוע בעננים, ראיתי את ההבדל כשהלכתי מהר 8 ק"מ בארץ. וביוהנסבורג, שפכתי לאגר אחרי 2 קילומטרים של הליכה מהירה.
היה יפה לראות בכניסה לפרק ג'ירף זכר ילדון ניצול מצייד לא חוקי, יותר גבוה מלברון ג'יימס מלחך כמה עלים. לאחר מכן את הגנו בחבורה שכזו, סוג של חיה בין אנטילופה למשהו לא מזוהה, הם משמיעים קול כזה גנו... גנו... לכן הם נקראים כך. לאחר מכן ראיתי משפחה של יענים, הזכר הוא שחור היענה היא בצבע חום בהיר וילדודס גוזלים רצים אחרי אימאל'ה. המראה נדיר כיוון שהיענים מסתירים הייטב את גוזליהם במשל היום והלילה.
ואז זה קרה... ראיתי ציפור נדירה מאוד בדרום אפריקה זו היא בדרך כלל ציפור שפועלת בלילה ונקראת כריק מנומר, הן כל כך נדירות שזה מזל גדול לראות אותם.
הייתה לי הרגשה שאני רואה גבעות על הקרקע.
אבל אלה היו אריות שרובצים בשעות היות ויוצאים לטייל בערב, אריות חומים ולבנים, האריות הלבנים הם לא לבקנים, הם גזע לבן. הג'ירפות היו בקבוצות של 3 או 4 , אנטילופות הסתובבו בקבוצות כמו הגנו, אימפלה ואנטילופה "בלסבוק" נדירה מאוד הן היו בודדות בשטח אבל דיי קרוב לשביל שלנו,
ואז סוף סוף ראינו כלב בר אפריקאי וברדלס (צ'יטה), ששניהם בסכנת הכחדה מכיוון שמספרם פחות מ -10,000 בעולם כולו. צ'יטה בצילום עושה מנוחה. גם לצבועים המנוקדים היה מקום בסיור הבעיה שהם ביום נחים ולראות אותם זזים זה ממש נס.
במספר מדינות באפריקה נחקקו חוקים שהעונש על צייד הוא מאסר עולם.
לסיום הייתה חוויה מאוד שונה מאתגרת ומהנה. תודות לג'יאנין המקסימה שעשתה מהסיור חוויה בלתי נשכחת.
יהודה קורן
