שיר:
פְּרוֹמֵתֵּוּס /יוהאן וולפנג גתה מגרמנית  דוד פרישמן


 

כַּסֵּה שָׁמֶיךָ, צֵאוּס,

 

בְּעַנְנֵי עָבִים,

 

וְאֶת-יָדֶיךָ כְּמוֹ נַעַר

 

הַמְּסָעֵף דַּרְדָּרִים,

 

אֶל-אֵלוֹנִים נַסֵּה וְאֶל-גָּבְהֵי הָרִים;

 

אָכֵן לִי, אִם תֹאבֶה וְאִם-תְּמָאֵן,

 

הַנַּח תַּנַּח אֶת-אַדְמָתִי זֹאת

 

וְאֶת סֻכָּתִי, אֲשֶׁר לֹא אַתָּה בְּנִיתָהּ,

 

וְאֶת כִּיּוֹר אִשִּׁי,

 

אֲשֶׁר עַל דְּבַר שַׁלְהַבְתָּהּ

 

קַנֵּא תְּקַנֵּא בִּי.

 

 

לֹא יָדַעְתִּי דַּלִּים מִכֶּם

 

תַּחַת הַשֶּׁמֶש, אֵלִים!

 

בְּמַפְּלֵי קָרְבָּן

 

וּבְלַהַב-תְּפִלּוֹת

 

תְכַלְכְּלוּ בִּמִסְכֵּנוּת

 

אֶת-הוֹד כְּבוֹד מַלְכוּתְכֶם,

 

וְגַם הִנֵּה רָעוֹב רְעַבְתֶּם, לוּלֵא

 

יְלָדִים עִם-אֶבְיוֹנִים

 

הָיוּ פְּתָאִים רַבֵּי-תִּקְוָה.

 

 

בְעוֹדֶנִי יֶלֶד,

 

טֶרֶם אֵדַע צֵאת וָבוֹא,

 

הֲסִבּוֹתִי אֶל הַשֶּׁמֶשׁ

 

אֶת-עֵינִי הַתּוֹעָה, כְּמוֹ אֶמְצָא

 

אֹזֶן מִמַּעַל שָׁם, לִשְׁמֹעַ אֶת-רִיבִי,

 

וְלֵב, כְּמוֹ לִבִּי,

 

לַחְמֹל אֶל-הַנִּקְשֶׁה.

 

 

מִי הוֹשִׁיעַ לִי

 

מִשְּׁרִירוּת לֵב הַטִּיטָנִים?

 

מִי מִלֵּט מִמָּוֶת אוֹתִי

 

וּמֵעַבְדוּת?

 

הַאִם לֹא אַתָּה לְבַדְּךָ בִּצַּעְתָּ כָּל-זֹאת,

 

אַתָּה הַלֵּב הַלּוֹהֵט וְקָדוֹשׁ?

 

וְאֶת בִּרְכָתְךָ הַלּוֹהֶטֶת עַל-הַתְּשׁוּעָה

 

הִגַּשְׁתָּ, אַתָּה הָרַךְ וָטוֹב, אַתָּה הַנִּתְעֶה בַּשָׁוְא,

 

לַיָּשֵׁן שָׁם בַּמָּרוֹם?

 

הֲלִי אֲנִי כַּבֶּדְךָ? עַל-מָה?

 

הֲמִיָּמֶיךָ חָבַשְׁתָּ פְּצָעִים

 

אֲשֶׁר לַכּוֹאֵב?

 

וְאִם יִבַּשְׁתָּ מִיָּמֶיךָ דְּמָעוֹת

 

אֲשֶׁר לַנִּדְכָּא?

 

הַאִם לֹא עִצְּבַנִי לְאִישׁ

 

הַזְּמַן אְשֶׁר כֹּל יָכוֹל

 

וְהַגּוֹרָל אֲשֶׁר נְצָחִים לוֹ –

 

אֲדוֹנַי וַאֲדוֹנֶיךָ?

 

 

אִם דִּמִּיתָ אֵפוֹא,

 

אִם אֶמְאַס אֶת-הַחַיִּים,

 

אֶבְרַח לְשִׁמֲמוֹת מִדְבָּר,

 

יַעַן אֲשֶׁר חֲלוֹמוֹת פְּרָחַי

 

לֹא כֻּלָּם גָּמֵלוּ?

 

 

פֹּה אֲנִי יוֹשֵׁב וְיוֹצֵר בְּנֵי-אָדָם

 

בְּצַלְמִי,

 

דּוֹר אֲשֶׁר יִשְׁוֶה לִי,

 

לִסְבֹּל, לִבְכּוֹת,

 

לְהִתְעַנֵּג וְלַעֲלֹז

 

וּלְבִלְתִּי שִׂים אֵלֶיךָ לֵב

 

כָּמוֹנִי!

חפש באתר
טואול - בניית אתרים