תערוכת יאסוהירו סוזוקי, דני קרוון במוזיאון טיקוטין חיפה/ מארי רוזנבלום
שתי תערוכות מחוברות, דומות, שונות, על יפן במוזיאון טיקוטין בחיפה.
מנכ"ל מוזאוני חיפה – יותם יקיר
אוצרת – דר' אתי גלס גיסיס
יותם יקיר, המנכ"ל טוען שמוזיאון טיקוטין זו פנינה נדירה ואני נוהה אחריו, להסכים,.
המוזיאון הוקם ב-1960. זה המוזיאון היחיד היפני בכל המזרח התיכון המחזיק באוסף גדול של חצי אומנות ואמנות יפנית.
הוא ממוקם בשיא יופיו של הכרמל. המוזיאון מלוטש, מחודש, חלליו מרהיבים ביופיים, בעיצובם ומעל לכולם האוצרת, אתי גלס גיסיס, מעטרת בידענותה הרבה, בהסבריה הפשוטים ובעיקר בצניעותה את המקום ומהווה השראה למקום.
יאוהירו סוזוקי
תערוכת יחיד ראשונה בישראל. סוזוקי נמנה בין המעצבים המובילים ומעוררי העניין בעולם.
סוזוקי אינו מטפל באסתטיקה ובשימוש פונקציונלי אלא עובד עם גישה מדעית עטופה בהומור, מנתק את החפצים היומיומיים משימושם המוכר ומעניק להם זהות אחרת לחלוטין.
עלי כרוב הופכים לקערה, אקדח יורה טיפות עיניים ועץ מחליף את עליו בעיניים.
בתערוכה מונגשים מוצר, איור, טקסט- שלושת הממדים בהם עוסק האומן.
סוזוקי מאפשר לטשטש את הגבול בין האדם לטבע - הטבע מופיע בגוף האדם והאדם נטמע בטבע.
מקלות אכילה הם הארכה של האצבעות ובהקשר הזה, הקצה של הגוף.
"מקלות אכילה בהונות" הם הזדמנות נוספת לחשוב על מקלות אכילה כאמצעי להארכה של הגוף.
השתקפות פנימית הרעיון ליצירה נגזר מן הדמיון בין צלליות של כסאות לצורתם של תווים. כיסא מעורר מחשבה על מישהו שיושב עליו. החוויה הסימולטנית של עולם קטן ועולם גדול מניעה את המתבוננים לוודא את גודל גופם ביחס לכיסאות המוקרנים.
כמו כן נמצא בתערוכה עבודות וידיאו מיוחדות, ביניהן היצירה "קצה מים מתהפך" שבה מוקרנים גלים על מצע של ספר ענק. הגלים קרבים ונפגשים בשדרת הספר ומתרחקים ונעלמים אל שני קצוות החוף קצוות הספר.
יצירה נוספת- יוקרן בחלל התערוכה, סרט וידאו של ילדים המשחקים על קרוסלה ממשית. בעת הסיבוב של הקרוסלה על הילדים נראית לאומן כתחליף לצורת ה יבשות שהם העולם ומלואו .
כמו כן לסוזוקי יצירות מעניינות שכאילו הן אינן תכליתיות. אחת מהן היא "שעון מצמוץ" המונה את הזמן האבוד של האנשים החיים במרחב אורבני. הזמן אינו זמן אבסולוטי ואין השעון מונה את הדקות או השעות. הוא מונה את אותם רגעים קטנים שבו אנו ממצמצים ובדרך זו אנו מאבדים את הזמן האמיתי.
קשה מאוד לתאר את כל ההמצאות, החיוכים, נקודות ראות שונות של האיש הנפלא ומיוחד הזה.
סוזוקי זכה בפרסים רבים ויצירותיו מופיעות בכל העולם.
יפן של דני קרוון
דני קרוון נפטר השנה. גאון שגם הוא מוכר בעולם .
קרוון יצר דיאלוג בין עבודותיו למקום ולהוויה היפנית. שלוש יצירות מרכזיות , מבחינת הקפן ורמת שימורן, שוכנות לאורכה של יפן, בשלושה איים .
התערוכה מבקשת להעביר את החוויה של ביקור באומנות הסביבתית גם ממרחק של אלפי קילומטרים.
האומנות הסביבתית של קרוון כוללת את אלמנט החוויה, התגובה, יצירת קשר שבינה לבין המבקר בה.
המבקר אינו גורם חיצוני, זר, אלא הוא חייב לנוע בתוך היצירה כדי לחוות אותה והיצירה איננה מושלמת בלעדיו.
שלושת היצירות תלויות מקום. הניסיון להעבירם למקום אחר יוציא אותם מן ההקשר הייחודי שלהם להיסטוריה ולגיאוגרפיה המקומית. בשלושת היצירות קיים שיח בין חלקי הצירה, קרובים או רחוקים, והם היצירה השלמה רק כמכלול.
ברגישות יפנית לטבע ולשינויי העונות נהג קרוון לבקר מספר פעמים באתר לפני מימוש כל פרויקט כדי ללמוד את התנאים המשתנים במהלך השנה וכך יוצר יצירה המאפשרת את הקשר הישיר עם הטבע.
האלמנטים המרכזיים בשלושת היצירות הם החלל, השמש, הצל, הדרך, אלמנט השער, צמצום, שילובי חומרים ומרקמים, הטבע והסביבה ויחסי הגומלין שלהם עם העבודות., אלמנטים אלה מהותיים גם בתרבות היפנית.
עבודותיו של קרוון עוסקת בארגון החלל, במציאת האיזון שבין הצורה ל"ריק".
קרוון אינו יוצר רק את הצורה, המלא,] אלא גם את הריק, החלל, הסדק, המרווח ביצירותיו הוא אלמנט חשוב כמו החלק הבנוי. החלל אינו השארית. הוא מתוכנן והוא חשוב בהגדרת כל יצירה ויצירה ובהגדרת שפתו האומנותית של קרוון בכלל.
קרוון משתמש בצורות של משולש, עיגול ומרובע שהם התגלמות היקום והן אינסופיות. מסמלות ריקות ומליאות שהן מהות ההארה.
