עם מאיה בורשטיין על  המופע  רכיבה לילית/ לילך קורן

 

 

היוצרת מאיה בורשטיין מעדיפה לא לדבר.... וגם בחרה כאחד השירים במופע שלה את "לו רק לא היינו צריכים לדבר" של יהונתן גפן.

"לדבר זה גם להיפגע, זה גם להיחשף. זה קשוח", היא אומרת.  

למרות זאת עכשיו בשנתה החמישים היא בחרה להוציא החוצה את המילים במופע אישי ונוגע "רכיבה לילית".

מילות השירים הן שלה ושל משוררים שהיא קרובה אליהם: תרצה אתר רפי וייכרט, יהונתן גפן. 

סגנון שירה תיאטרלי, שהוא יותר שירה מדוקלמת ומתריסה, מאשר שירי המשוררים של בית ופזמון, שאנו מכירים.

ניכרת  תוספת קאוורים הנוגעים לנשיות משוחררת...בסגנונה הקברטי.

מאיה בורשטיין מציעה לנו בכל זאת חשיפה והצצה לביוגרפיה שלה לעתים ברמז, לעתים כמו אגרוף בפרצוף.

ובכל זאת ביקשנו ממנה שתפתח לנו צוהר ליצירתה ולשירים אותם יצרה לאורך שנים, למעשה מגיל 4. למעשה עוד לפני שידעה לקרוא ולכתוב.

"ההורים שלי לקחו דף ורשמו את מילות השירים שכתבתי להם ."

מאיה הסכימה לתת לנו טעימה מכמה מהשירים.... לא יותר מדי, ויש גם כמה קאברים מעניינים במופע


 


 

אחר השירים הראשונים באלבום הוא "מתוך חייו של איש" . האם זה שיר אישי?

הכל אצלי אישי, אבל מרומז. זה הקונפליקט הנצחי אצלי. בין הרצון לחשוף לבין הרצון לחיים פרטיים

המופע שלי מתאים לאנשים סקרנים אוהבי תיאטרון אוהבי מילה .

בקליפ שהוצאנו, שאבא שלי הבמאי יגאל בורשטיין ביים וערך, הכל חשוף. אבל ביוטיוב לא כתבתי מי מצולם...  

 

ילדה של קיץ זה שיר שנכתב על אמא שלך יעל דרויאנוב.

נכון כתבתי אותו אחרי שאמא נפטרה, ואני בעצמי עוד הייתי ילדה בת 26, שלא ידעה עדיין כיצד תמשיך אחרי בית ספר רימון. לא הייתי מסוגלת להלחין, אז הגיטריסט רון לאור הלחין את השיר.

אמא שלי היתה שחקנית יפהפיה, אהבה ילדים וחלמה על שלום. כשסופיה לורן ביקרה בארץ היא אמרה, יש פה בקהל עוד מישהי עם פה גדול כמו שלי, היא התכוונה לאמא. אני עדיין מתגעגעת אליה. 

 

שלווה של זקנים, שם מוזר לשיר

כן . שם טריקי. הוא נכתב כשהייתי סטודנטית ברימון ופרנסתי את עצמי ומימנתי את הלימודים מעבודה  בפאב כמארחת  משבע עד שבע.     בדרך חזרה הביתה הייתי עוברת בגינה ורואה זקנים יושבים בבוקר ומחזיקים ידיים.  יש בשיר הזה מין היזרקות על החיים וגם תיקונם. לתקן מצבים.

 

 

 

 

בין חמש לשש – האם זה בבוקר או בערב?

בין חמש לשש זה זמן דמדומים ביניים . בין אחר צהריים לערב או בין שחר לבוקר . תחליטו אתם לאיזה זמן ביממה הוא שייך אחרי שתקשיבו לו . מה שבטוח השיר נכתב תוך כדי הפסקה בחזרות ובשיתוף עם עומר ברגר הגיטריסט המוכשר שהופיע איתי לפני צאת האלבום וגם באלבום עצמו .   

 


ספרי על בדרום העיר וגרפיטי חדש


אלו שירים שנכתבו בקורונה, או יותר נכון בתקופות הסגרים. בתקופת הסגרים לימדתי בזום שעות אינסופיות ממש (גם תלמידי בית הספר בו אני מלמדת מוסיקה וגם תלמידי פתוח קול ). מאתגר מאוד לטיפוס תזזיתי כמוני . עשיתי הליכות לכיוון דרום תל אביב וכמעט עד חולון בת ים . השירים האלה באו כמעט כצמד על מראות שראיתי  בהליכות וקצת גם הוספתי מהדמיון כהרגלי.

 

 

"להוריד פח זבל באמצע הלילה" -של יהונתן גפן

אחרי שאמא שלי נפטרה, מילאתי מקומה בעמותת "ילדי השלום" ורות דיין הייתה בחבר הנאמנים.    התלהבתי מהשיר של יונתן גפן ובאחת הפעמים שבאתי אליה לשיכון ל' השמעתי לך סקיצה שעשיתי עם רון לאור והיא ממש אהבה והיא הפגישה אותי עם יונתן גפן. הוא שמע את השיר ואמר לי שאני יכולה להופיע  עם השיר .

 יונתן גפן הוא יוצר משובח ומוכשר בכל קריטריון והכתיבה שלו מתאימה לי נהדר כמובן גם בעבודה עם ילדים גם עם נוער וגם עם מבוגרים . מדבר לכולם .

 

ישנם במופע כמה שירים על אלכוהול שנכנס למערכת יחסים, זה משהו אישי? 

הכל אצלי אישי. תבואו למופע ותבינו. 

 

 

 

 

"רכיבה לילית"

קברט נשי משוחרר – מסע בין ילדות תמימה לעולם הלילי האפל

 

מאיה בורשטיין – שירה

שלי טל- גיטרה וקולות רקע 

 

תיאטרון תמונע שונצינו 8 

                     

שבת 11.12.21 בשעה 22:00 מחיר 50 ₪

 

 

לרכישה

https://www.tmu-na.org.il/?pg=BuyTicket&EventCode=21643

 

 

 

חפש באתר
טואול - בניית אתרים