עם בת שבע אס על תערוכתה  גילויי זפת/ הילה קם

האמנית בת-שבע האס , תושבת כפר סבא.
תלמידתם של יעקב וכסלר, משה שטרנשוס, יחזקאל שטרייכמן ושלמה ויתקין;  
עוסקת בנושאים של הישרדות ואקולוגיה, כלייה וצמיחה, כאמנית דור שני לשואה מרבה להשתמש בעבודתה בזפת על גבי מצעים מגוונים.

"עבודותיה של בת שבע האס בתערוכה, הן תוצר של ניסיונות יצירתיים בחומרים מגוונים הנוגעים ברובדי הזיכרון האישי. הזפת משמשת חומר מרכזי בעבודותיה. היא יוצרת בה כשבע שנים, חוקרת ומתחקה אחר ביטוייה על גבי מצעים רבים – שקיות, ניירות צלופן ומשי, שקפים, שאריות פלסטיק, ניירות צילום מבריקים ועוד – ומוסיפה להם פיגמנטים זהובים ומרקרים. כמה מחומרים אלו הם מתחומי הגרפיקה והצורפות שבהם עסקה בעברה.

"הזפת היא חומר לא פשוט לעבודה – נוזלית, דביקה ולא מתייבשת. יש חשיבות למצע שעליו היא מונחת... יש שהיא אינה מתייבשת וממשיכה לעבוד זמן רב".

מרבית העבודות בתערוכה הן בפורמט קטן, במגוון מצעים ובצבעוניות מונוכרומטית. הדימויים נעים בין פיגורציה להפשטה: סביבה בראשיתית כאוטית מעט, מקטעי נוף, צמחייה חרוכה הנראית רקועה במצע, מוטיבים של שורשים, פרחים, עלעלים ועורקים מוטבעים בצבעי החום והשחור ומונצחים כהדמיה לפגיעה בטבע. העבודות מעובדות בטונליות עדינה ובשקיפויות, מעין נופי חוץ המשקפים נופי פנים כחלק מביטוי ההוויה.

בעבודות נייר אחרות, בפורמט מוארך, מופיע מוטיב צמחי מרכזי – מעין אורנמנט המנותק מהקשר ומרחף במצע. הדימוי נרשם בעט דק ובדיו, שעון על עיסת זהב, קצוות הנייר החשופים מדגישים את תחושת הרִיק והתלישות.

 

 

ספרי על תחילת דרכך באמנות?

עוד בהיותי חיילת, נסעתי יחד עם חברה למכון אבני כדי ללמוד לצייר. אהבתי מאוד להיות שם ואת שיטת הלימוד של המקום באותה תקופה, המורים היו  משה שטרנשוס, יעקב וכסלר, יחזקאל שטרייכמן, משה מוקדי ושלמה ויתקין. שטרנשוס היה המורה הראשון שלי לרישום, עד היום כשאני מתחילה לרשום אני משתמשת באותם כלים שקבלתי מהם.

לאחר השירות הצבאי נרשמתי ללימודי גרפיקה במדור לימודי חוץ בטכניון. כשסיפרתי למורים שלי במכון אבני שאני מתכוונת ללמוד גרפיקה, הם אמרו " אם את הולכת לעשות גרפיקה, נגמרה האמנות" האמנתי להם ! כל השנים לצד עבודתי בתחום הגרפיקה המשכתי לצייר באופן חופשי, אך לא הרגשתי אמנית.

בגיל 45, החלטתי שאני חייבת ללמוד במדרשה לאמנות  וליצור אמנות. היו מורים שאמרתי להם  בזמן הלימודים י שאני רוצה להשתחרר מהגרפיקה..... "קחו ממני את הגרפיקה" .

 

מה הקשר בין היצירה שלך לאקולוגיה?

אני עוסקת בנושא האקולוגי מאז פיצוץ בצינור נפט בערבה (עברונה) בדצמבר 2014 .

דליפת הנפט גרמה לנזקים חמורים בשמורת הטבע, פגעה ביופי המדברי בבעלי החיים ובצומח.

 

מתי התחלת לעסוק בנושא זה?

בתקופה זו אבי היה בתהליך מתקדם של מחלת האלצהיימר. ראיתי לנגד עיני תהליך אכזר של מחיקה ואיבוד האישיות אבא. האסון בטבע, והקריסה במצבו של אבי התחברו אצלי יחד.               הזפת התחילה לתפקד אצלי גם במובן החומרי וגם האישי כחומר שהמשמעות שלו היא: הסתרה, מחיקה, מועקה, אובדן, העלמות והתפוגגות.

 

מה הקשר של היצירות  שלך לשואה?

כדור שני לשואה, מצד שני הורי, ספגתי לתוכי את הטראומות שלהם, את רגשות האשמה על ששרדו את הזוועה. את העצב העמוק שלהם, את החרדות והדיכאון. את הכיסוי וההסתרה.

מאז שהתחלתי ליצור עם זפת, לא חשבתי על השואה. חשבתי על כל האלמנטים שקשורים לזפת ומתקשרים לדיכאון, מחיקה, איבוד זיכרון וכדומה.

לפני כשנתיים בתהליך של איסוף חומרים על הורי בתקופת מלחמת העולם השנייה, הבנתי שהשואה נוכחת בעבודותי כל הזמן והזפת היא כל מה שקשור לנושא.

ביצירה שלי אני מדברת על אחרית הימים ! על קטסטרופה, על הרס וחורבן, חנק, שריפה, עשן ואפר, על טראומה, חרדות, מאבקי כוח, מוות וקבורה.

 

האם את מרבה ליצור יותר בשנים האחרונות יחסית לתקופות קודמות?

בעשור האחרון אני יוצרת יותר מאשר בשנים קודמות, בעיקר סדרות של עבודות. הזפת מאוד נוכחת בעבודותי בטכניקות השונות, ומאפשרת כר נרחב של התנסות וגילויים.

 
גילויי זפת - בת שבע האס

אוצרת: אירית לוין
בית האמנים תל אביב, אלחריזי 9 תל אביב

פתיחה יום ה', 28.10.21, בשעה 19:00

28.10.21-20.11.21

ב'-ה' 10:00-13:00  17:19:00, ו' 10:00-13:00, שבת 11:00-14:00

 

חפש באתר
טואול - בניית אתרים