מאמר:
זווית מבט נוספת על סיפור עקדת יצחק / דויד לידר


 

רבות נכתב לאורך ההיסטוריה על סיפור זה. לא רק בידי הפרשנים אלא גם מצד הפילוסופיה.

ניסיון העקדה הוא אחד מעשרה ניסיונות בהם נתנסה אברהם.  אחד הנקודות המעניינות סביב הסיפור – רק בניסיון הקודם בסדום התווכח אברהם מול האל על הגזרה, ומדוע בניסיון העקדה אין אזכור לויכוח מול האל על הגזרה הקשה.  אחד הפרשנים גרס כי אברהם למעשה ידע מה יהיה בהמשך ולכן לא התווכח. יש כמובן עוד פרשניות לנושא.

מעניינת לדעתי העובדה שאחד המדרשים הזכיר כי לאחר המקרה שרה פרשה מאברהם למספר שנים עד מותה.  יש מדרש הקושר את מותה לבהלה גדולה מהמקרה שקרה. יש מדרש האומר כי יצחק וכל שאר הדמויות לא דיברו יותר עם אברהם עד יום מותו.  דבר שיכול לבטא הלם הדמויות מהמקרה. 

 

המחשבה שלי בסיפור היא – מה היה אופי הניסיון במקרה זה?

האם למעשה הניסיון או לפחות חלקו היה בכך שהאל מחכה לראות את אברהם עונה לו כי עליו להתייעץ עם שרה אשתו?  הרי יצחק הוא פרי אהבתם של אברהם ושרה ויותר מכך שרה לפי הסיפור ילדה את יצחק בגיל מבוגר מאוד. האם האל מחכה שאברהם יאמר שעליו להתייעץ קודם כל עם אנשיו. שותפיו למסע. האם אין כאן למעשה בדיקה לראות שיתוף פעולה בין אברהם ושרה? בין אברהם לאנשיו. גם אם המשך הסיפור היה נשאר דומה (נניח למשל שאברהם היה משכנע את שרה שכפי הנטען הוא יודע את המשך הדברים ודבר לא יקרה ליצחק). הניסיון לטענתי או לפחות חלק מרכזי ממנו – הוא במעשה ההתייעצות בין אברהם לשרה בנוגע לבנם ועל שיתוף פעולה ואחדות ביניהם מול השמיים באספקט רחב יותר (שהרי יצחק סימל כאן את הבטחת האל לאברהם על צאצאיו). ואולי הניסיון באספקט רחב יותר – בחלוקת הנטל והאחריות הכבדה שעל המנהיג- הנביא. דוגמת יתרו המייעץ למשה שנים לאחר – עשה לך שרים וראשי מחנות.

 

אולי ניתן להזכיר כאן המקרה של אדם וחוה כמה פרקים קודם לכן. כאשר אדם מאשים את חוה, וחוה מאשימה את הנחש, כשאולי המהלך הנכון היה להתייצב יחד אדם וחוה מול האל השואל "איכה" ולא להתחמק.

מעניין גם לראות זווית מבט פרשנית זאת על שרה ואברהם ביחס למהלכה של רבקה שנים לאחר בסיפור של ברכת אברהם ליעקב ועשיו.  האם הדבר הנכון מצד רבקה היה לבוא בדברים יצחק ולהחליט בשיתוף פעולה אולי על ברכה משותפת לבנים?

 

האם הניסיון כאן למעשה הוא על אחדות האנושות המורכבת מצאצאי אדם וחוה ?

על שיתוף פעולה בין בעל ואשתו בהחלטות מול השמיים. על שיתוף פעולה כללי בין גברים ונשים

בקבלת החלטות?  על שיתוף פעולה בהנהגה רחבה של ראשי העם והקלת הנטל מהנביא הבודד?

 

המאמר כאן, לא מנסה לעלות תיאוריות פמניסטיות. לשם כך יש את התנועה הפמניסטית.  המאמר שלפניכם מעלה את התהייה בנוגע לאופי הניסיון שנתנסה בו אברהם. ואולי באספקט רחב יותר על אופי הניסיונות שאנחנו כבני אדם אינדיבידואלים עוברים בחיים. על חלוקת העומס. על ההקלה והחשיבות שבשיתוף ובהתייעצות נוכח השמיים.  בשיתוף פעולה בתוך האנושות. ונכון אולי להזכיר כאן גם המשפט שהמצוות ניתנו לצרוף בהם את ישראל.                     

                                                                                                  

                                                                                                   דויד לידר

                                                                                                   אוקטובר 21 פרדס חנה       

 

 

 

 

 

 

חפש באתר
טואול - בניית אתרים