ביקור במאוזוליאום של פטר פטרוביץ' השני, המוכּר כ-"נייגוש" -
משורר, פילוסוף, מצביא ובישוף
461 מדרגות טיפסתי כדי להגיע אל קברו של פטר פטרוביץ׳ השני, הידוע בכינויו "נייגוש" (1813-1851).
הוא קבור במאוזוליאום על ההר הגבוה ״לובצ׳ן״, שם נהג להתבודד. זה המאוזוליאום הגבוה ביותר בעולם, ומרחוק, הוא נראה כמו קוביה ענקית. כדי להגיע אליו, נוסעים במעלה ההר בכביש מתפתל, שמסביבו חורשות עצי אלון, עצי תרזה ועצים נוספים.
לאחר החניית הרכב, החל שלב הטיפוס הרגלי במדרגות הראשוניות המובילות אל תוך מנהרה חצובה בהר, ובתוכה המשכתי לטפס. כזכור, 461 מדרגות (שותפיי למסע, אשתי וזוג חברים, העדיפו להישאר למטה).
בהגיעי אל פסגת ההר הגבוה, ראיתי את ארץ מונטנגרו פרושה לפניי, ומולי - את שערי המאוזוליאום. מיד בכניסה, ניצב פסלו הגבוה של נייגוש, ונשר גדול בגבו. הפסל שגובהו 4 מטר עשוי מאבן גרניט, עבודת הפסל הקרואטי איבן מסטרוביץ'. לאחר שוטטות בתוך המבנה בו מוצגות עבודות אמנות שונות, הגעתי אל המצבה שלו.
נייגוש - ללא כל תואר נוסף, זה השם החקוק על מצבתו. זה הכינוי הידוע שלו, על שם הכפר הקטן נייגושי בו נולד.
הוא נצר לשושלת מלכים סרבית, היה לוחם ומצביא, ומאוחר יותר, הבישוף של מונטנגרו. היה גם פילוסוף ומשורר שזכה להערצה רבה של עמו, בשל לחימתו העזה לעצמאות ארצו (הצלחתי לתפוס במצלמתי צעיר מעריץ שלו, כשהוא מנשק את המצבה, ראו תמונה).
באותה תקופה, הבלקן היה חלק מהאימפריה העותמנית. הטורקים לא הצליחו מעולם לבסס אחיזה מוצקה בפסגות הגבוהות של "ההר השחור" = מונטנגרו. היו אז סכסוכי גבול רבים, וקרבות קשים ניטשו בין הסלאבים לטורקים ובעלי בריתם.
חיים אלה של קרבות, היו החומרים שהזינו את שירתו של נייגוש : שירה אפּית דתית עמוקה, מהולה ברגש פטריוטי עז. נייגוש הוא המשורר הנחשב ביותר בתרבות הסרבית, והנה מספר שורות להמחשה, מתוך הפואמה "עטרת ההר", שנכתבה בקולמוס על פסגת הר זה. השיר תורגם לאנגלית ע"י דייאן אראקוביץ׳, ומאנגלית לעברית, ע"י יוסי אבני-לוי.
״אלו שנמלטו מהחרב הטורקית / אלו שלא חיללו את האמונה האמיתית / אלו שסרבו להיות כבולים בשלשלאות / מצאו מסתור בהרים הגבוהים מאוד / להקיז דמם יחד ולמות בגבורות. / ללא יזע / שיר גדול לא יכול להיות מושר / ללא מאמץ / שום חרב לא תשוייף. / הגבורה היא אדון כל רע / היא גם המשקה המתוק ביותר לנשמה. / דורות שלמים שיכרו בה את עצמם לדעת. / אשרי זה ששמו יחיה לנצח / סיבה טובה היתה לו לחיות. / לפיד מתמיד בחושך / לא יכבה לעולם ולא יפיג את צחות אורו. ״
נייגוש נפטר משחפת בהיותו בן 38 בלבד, והוא עדיין סמל. הוא נשאר דמות לאומית שזוכה להערכה רבה ולהערצה, גם בקרב הצעירים.
כידוע, מונטנגרו היא מדינה קטנה והררית, כ- 630 אלף תושבים חיים בה. ביקרנו שם בחודש שעבר, ספטמבר 2021. לשבוע ימים, היינו תיירים במכונית שכורה. שוטטנו שם בעיירות ובכפרים, טיפסנו על צוקים גבוהים, נסענו לאורך אגמים רוגעים, פיורדים בצבעי טורקיז, חופים ומפרצים. חצינו גשרים על פני מים סוערים של נהרות, ביערות שונים עשינו ספורט, גם ביקרנו בעיר הבירה, פודגוריצה.
