בכיוון של תומר  אוגוסט 2021/ תומר פישר


הפעם בכיוון של תומר, הולך קצת יותר למקומות שבהם אפשר לצמוח, להתפתח ולגלות את עצמך מחדש. כל אחד מהשירים שבחרתי, מגלה על עצמו דבר חדש, תובנה חדשה שהוא לא ידע קודם. וגם הרבה אווירה קוסמית שבונה סולמות ומביאה את מה שקורה עכשיו אל מול העיניים שלנו. בלי לנסות להסתתר מאחורי זה, לברוח מזה או להתחבא, אלא להישיר מבט בעיניים פקוחות.

אני רוצה לציין בכל זאת, כמה שירים שלא נכנסו לסקירה אבל הם ראויים בהחלט לשבחים. וביניהם: ליגל - היי את, תשליך- שירי גולן, תלבושת- מור סויסה, אבק- יעל ברקל, הקאבר של היללאר לשירה של להקה רטורית-סדר יום, הסתרת נפשך-נתנאלה ויותר מדי-תמר שכטר. ציון לשבח גם לשיר הנועז של לירון בן שמעון-וואחד פה, ילון לוי- בסופו של יום, דויד ברוזה ותומר ישעיהו-סוסים יפים, אלה שיק בלום-לוינסקי ומתי כספי- אחרי שכל המר יעבור.

 

טל טרבלסי - סולמות  (מילים ולחן: טל טרבלסי ויונתן ביטון, עיבוד והפקה מוסיקלית: יונתן ביטון, שירה : טל טרבלסי, קלידים וקולות: יונתן ביטון, חליל נאי: שהם גבאי, עוד: אלעד פלמהולץ, קונטרבס: רון גבריאלי)

נתחיל מהביט הסוחף והלא שגרתי, שמתחיל את השיר וכבר נותן אווירה. אחריו נכנס ליין של עוד שזה כבר מפתיע ומוסיף עוד צבע אחר ומיוחד. ואז טל מתחילה לשיר, והיא בכלל בווייב של היפ-הופ ו"אר אנד בי". המיקס המטריף בין הסגנונות, מזרים יחד עם העוד, הופעת אורח של חליל נאי, קונטרבס וקלידים בניחוח ג'אזי. וזה לא מה שהיית מצפה משיר פופ. גם הטקסט, מביא את טל למקום אישי של חיפוש עצמי. בהגשה יש משהו לכאורה קליל, אבל למעשה הוא עמוק ומלא רבדים. "בחדר מלא ממש קל לראות שאין לי פינה להחזיק בה / לא שברתי קירות, עמדתי בתור, נתתי סיבה להביט בי / ברגע כזה ממש קל לראות שאין לי אוויר / אין לי אותי / לא משנה מה / אין לי מה להוסיף על זה"

כשמגיע הפזמון, כל השיר עולה מדרגה. ואנחנו מדברים פה על סולמות, אז הכול בסוף מתחבר. יונתן ביטון, המפיק המוסיקלי, בנה את השיר בשלבים, אבל בכל שלב, אתה מרגיש את הרהורי הלב, את ההתחבטות, את הרצון לשמור על העולם של היוצרת. טל טרבלסי, כותבת על עולם משתנה, שמחייב פתיחות אחרת ושינוי, למצב חדש. ולא תמיד יש מה להוסיף. המשפט הזה מתכתב לי עם "נאמר כבר הכול", ששרו החברים של נטאשה. גם שם, ארקדי מציין שהלילות ארוכים ואף אחד לא באמת יכול להבין איך הוא מרגיש באותו רגע. סנונית ראשונה מבטיחה של טל טרבלסי. מחכה לשמוע עוד.


 

טריפולי – סטודיו נמסטה (מילים ולחן: ערן צור, שלומי ברכה ודני מקוב, עיבוד והפקה מוסיקלית: טריפולי, בס ושירה : ערן צור, גיטרה ושירה : שלומי ברכה, תופים : דני מקוב).

הגעגוע לתור הזהב של שנות התשעים תמיד קיים. שפע הלהקות שהביאה התקופה, בשילוב עם אלו שהתחילו להצליח בענק כמו משינה, פורטיסחרוף, הביאו פרץ של רעננות ורוק'נרול לפנים. והנה בתקופה כל כך מורכבת כמו הקורונה, קרה הניצוץ לחזור לבסיס המקורי של גיטרות-בס-תופים. שלושה מוסיקאים מובחרים בחרו להתאגד בשביל המוסיקה ובשביל החוויה לעשות וליצור ביחד. ערן צור, שלומי ברכה והמתופף, דני מקוב. הטירוף היצירתי בולט מאוד כבר בסינגל הבכורה ש

 ל טריפולי.

אין זמן לברבורים, הטקסט בא ישר, חד וחלק, השירה של צור סוחפת, הגיטרה של שלומי מנגנת את המלודיה הפשוטה והנכונה והתופים של דני מקוב, תמיד נותנים את הדגש. "סטודיו נמסטה", מדבר על בחורה שפוגשת מורה שהיא מתאהבת בו, אבל היא לא בטוחה בקשר הזה. המורה, שאותו היא מכירה, מוליך אותה בשביל אליו, אבל כל פעם שהיא מתאהבת, היא "מתמלאת באופוריה שקטה".

במהלך ההאזנה, ניסיתי לשאול את עצמי, מה קרה באותו "סטודיו נמסטה", אבל הביט הפועם שנמצא בלב השיר וההרגשה שהנה זה קורה, הפנו אותי ישר אל עבר הפזמון הסוחף שעובד ברגע הנכון. גם ההוק שבא אחריו, פשוט משתלב באופן נהדר. אני מוריד את הכובע בפני ערן צור, שזאת הפעם השנייה שהוא מתארח אצלי בטור. הפעם הוא מגובה עם שלומי ברכה ודני מקוב, והיופי שהוא כל הזמן מתחדש. בעיניי זה שיר רוק מופלא לפנתיאון המוסיקה הישראלית. אצלי הוא כבר בפלייליסט.

 

 

 

 

 

 

שירן קוזינצקי - חדר (מילים ולחן : שירן קוזינצקי, הפקה מוסיקלית: שירן קוזינצקי, נועה אברון וניצן אלון, גיטרות וקלידים: ניצן אלון, קולות: שירן קוזינצקי, נועה אברון וניצן אלון)

האלמנט הקוסמי שקיים בשירים, הולך ומפתיע דרך המילים שנמצאות בשיר- שלפעמים לוקחות אותך עד למקום עצמו. בשיר של שירן, הן הולכות מביתה של הדוברת עד לחדר קטן ברחוב המסגר. ובראש, אתה כבר מתחיל לדמיין איך הוא נראה, כמה אנשים נמצאים בו, מה הדוברת מרגישה, מהו הריגוש שעובר בה. כמו במקרים אחרים, גם לריגוש של סיפוק מיני, יש מחיר. הדוברת מרשה לגברים אחרים, להיכנס אליה לתוך הנשמה והכול בשביל מה? בשביל ריגוש שנגמר מהר וחמש מאות שקל.

שירן קוזינצקי, עברה מסע דרך השיר הפשוט הזה- אבל כשמסתכלים וחופרים בו עמוק, ומקשיבים לעיבוד ולהפקה המוסיקלית, מבינים כמה אותה עדינות שיש בביצוע, מביאה אתה הכנה לא פשוטה להיכנס לנושא כזה. אהבתי את ההפקה, שלא מרבה בשכבות, יש ביט עדין, יש קלידים שלא תופסים הרבה תשומת לב מקולה של שירה. ודרך האלמנטים הפשוטים האלה, לכאורה, מתגלה לפניי, אחד הסינגלים הכי חזקים ששמעתי החודש.


 

 

 

 

 

 

 

 

 

גילי קמחי - פגמים  (מילים ולחן: גילי קמחי, עיבוד, הפקה מוסיקלית, קלידים וגיטרה חשמלית: קובי שמואלי, תופים: קרן טפרברג, בס : שלומי מנצור, כינור: ליאת רוזנברג)

את גילי קמחי, יצא לי להכיר באחת הבמות הפתוחות בפאב הצוזאמן בתל אביב. ושם בקול גדול, שהרעיד את החדר, היא ביצעה בפעם הראשונה את פגמים ואני זוכר שנפעמתי. בשיר הזה, אני פוגש את המושלם והלא מושלם חיים ביחד. מצד אחד, יש דברים טובים שקורים לנו ומהצד השני, אחד הדברים שאנחנו לא יכולים להרפות מהם, זה לראות גם מה לא עובד. אני מודה שאני עובד על עצמי בעניין הזה. קל מאוד להישאב למקום שבו אתה לא זוכר מי שאתה ומה היתרון היפה שלך. ויש.

מה שאני אוהב בשיר של גילי, זה הטקסט שמעביר תחושה של אי נוחות.. בייחוד הבית השני. "נמלים זוחלות בפינות של הגוף / מגרד לי בגב / ואין פוזה נוחה, ליד המחשב, ליד המסך או על הספה / לפעמים כל היופי נעלם / ולא ברור לי לאן, לא ברור לי לאן". מי לא נפגש בסיטואציה שבה שום דבר לא מרצה אותנו ואנחנו מחפשים אחר משהו מלבב שיגנוב אותנו מכל המחשבות. העיבוד של קובי שמואלי, מתחקה אחר הטקסט, אבל גם מעניק את ההרגשה שהחדר קצת מסתובב, האדם לא בדיוק מוצא את מה שהוא מחפש. ובאמצע ניצבת גילי, ששרה בקול צלול את המיית לבה.

 

אורית נהרי - Take me as I am  (מילים, לחן, ביצוע והקשה : אורית נהרי, הפקה מוסיקלית: דורון פלסקוב, גיטרה : בן עזר, בס :  עמיר ג'נגו רוסיאנו, תופים: אלעד כהן בונן)

ובתוך כל ים הסינגלים, יש לי חיבה מיוחדת לשירים שיש בהם איזושהי קלילות נעימה. אורית נהרי, מביאה את עצמה ורוצה שיקבלו אותה כמו שהיא. משהו במילים ובביצוע, לוקח את המאזין לרחבת הריקודים, אבל עם טוויסט. המקצב האפריקני בבתים, קצת נותן גיוון לאווירה ואפשר ממש להרגיש את הרצון לקרבה. תוך כמה רגעים, הטוויסט הופך בפזמון למנגינה מלודית מנצחת. מוטיב מלודי מענג, פשוט ומיוחד שכיף לחזור אליו שוב ושוב.

לאורית יש קול נעים וענוג. כשהיא עולה בפזמון לפלצט, זה נשמע יפהפה ושלם. וכמי שנסחף אחרי שירי אהבה ומחכה להתאהב בכל פעם מחדש, אני חושב שהכי מגיע לה שיקבלו אותה כמו שהיא.


מיקה שדה ומיקה הרי (MikaMika) -   Simple Things(מילים ולחן : מיקה שדה ומיקה הרי, הפקה מוסיקלית: מיקה שדה ורועי אביטל, שירה : מיקה שדה ומיקה הרי, כינור: קרן טננבאום, נגינה בכל הכלים: רועי אביטל, מיקה שדה ומיקה הרי)

המפגש בין מוסיקאים שונים, תמיד יכול להוליד הברקות. במקרה של מיקה שדה ומיקה הרי, שיתוף הפעולה הלבבי ביניהן, התחיל בפגישות מקריות על חוף הים. ללא ספק, מקום פסטורלי ומקסים. משם זה המשיך לפגישה על כוס קפה ועל שיר שתר אחרי הדברים הפשוטים. אהבתי את שילוב הקולות, את ההפקה המיוחדת והלא שגרתית ואת החיפוש אחרי המיוחד והשונה. גם מיקה שדה ומיקה הרי, זמרות ויוצרות, מיוחדות כל אחת בדרכה.

משהו במלודיה המסתורית, בביט הפועם לכל אורך הדרך, בהבלחות הסינתיסייזר החלומי, הגיטרה הקלאסית, לוקחות אותי למקום רחוק. סוג של אי בודד, שבו יש זמן למחשבה ולצלול לדברים באופן הגיוני ושקול. הקולות של מיקה שדה ומיקה הרי, דומים עד שהיה לי קשה להבדיל, איפה כל אחת תופסת את תשומת הלב שלי. ואולי זה מה שיפה. השיר נשמע טבעי, זורם, דורש מהמאזין לגלות רגישות וסבלנות, אבל מעניק לו שלווה מיוחדת אם הוא רק ירצה בכך. אני נשביתי בקסמן.

 

 

 

 

 

 

 

 

אסף אמדורסקי  -  מה שאתה רואה עכשיו  (מילים ולחן: אסף אמדורסקי, עיבוד : אסף אמדורסקי, יונתן דסקל, עודד אלוני, גיטרות, סינתי בס, תופים וסינתיסייזר ארפ סולינה : אסף אמדורסקי, כלי הקשה : עודד אלוני, טמבורין : סטלה גוטשטיין, פנדר רודס ואגוגו : יונתן דסקל)

השיר החדש של אסף אמדורסקי, עוד לא יצא כסינגל ובינתיים, נכלל כחלק מאלבומו החדש, "432". למרות זאת, ברגע ששמעתי את המלודיה וקראתי את הטקסט הציורי, לא יכולתי להוריד ממנו את העיניים. יש בו כל כך הרבה יופי. אפשר לשמוע במנגינה המלודית ובעיבוד המוסיקלי, השפעות מוסיקליות מאלבומים מיתולוגיים. לי הוא הזכיר את האווירה הקוסמית שנמצאת בתקליטים של מתי כספי ושלום חנוך. גם שם הזרימה היא מדורגת, אבל נעה במסלול משלה שלא קשור למה שקורה.

אסף גם ציין באחד הראיונות, שאחד הטקסטים באלבומו מושפע מהכתיבה של ארז הלוי באלבומו "הלילה" שיצא בשנת 1984, בהפקתו של מתי כספי. ובאמת, אחד הדברים היפים שנמצאים בשיר "מה שאתה רואה עכשיו", הוא הבהירות וההתבוננות במה שקורה בלי רצון להסתיר או להסתתר, אלא קצת לראות את היופי שבטבע ובצבעים המקיפים את העולם. גם ארז הלוי, דיבר על ההתפעמות הזאת בשיר קסום ומיוחד. "כך ברא אותך הטבע / עם קצת דמיון ומחשבה חופשית / אז תן לזה לגדול מהתחלה בבקשה אל תנסה להילחם בזה / אל תנסה להשתנות / כי זה תמיד יבוא מהתחלה פתאום".



 

 שחר כהן-עורך מדור מוזיקה:
http://www.scmusic.co.il/

 

 

חפש באתר
טואול - בניית אתרים