מאמר:
הרימון עץ המלכות / אמוץ דפני  סאלח עקל ח'טיב



פריחתו ופירותיו המפוארים של הרימון משכו את עיניו ולבו של האדם מימים ימימה. בכל התרבויות של מרכז אסיה והסהר הפורה, מולדתו של הרימון, שמור לו מקום של כבוד הן בפולחנים דתיים והן בחיי יום יום. כבודו של הרימון התפשט, יחד עם גידול העץ מזה אלפי שנים, הרחק ממולדתו המקורית. אמונות הקשורות בו נפוצות בדתות רבות, השונות זו מזו, ממערב הים התיכון ועד לסין. הרימון נחשב בתרבויות שונות כסמל לחיי נצח, מלכות, יופי, חוכמה, ידע, שפע, פוריות, נשיות וצניעות (ובתרבויות מסוימות דווקא סמל למיניות).

במסורת היהודית מקושר עץ זה ליופי, שפע, מלכות וארוטיקה. דרשה יהודית נפוצה אומרת שמספרם של זרעי הרימון הוא 613 גרגרים, כמניין תרי"ג מצוות, לכן נחשב הרימון סמל לאדיקות ולקיום המצוות. יש האומרים שזה מקור המנהג לאכול רימון בראש השנה. בברכה שמברכים על הרימון בערב ראש השנה נאמר: "שירבו זכויותינו כרימון". הרימון נחשב כסמל היופי, כבר בשיר השירים מתואר יופייה של האהובה במלים: "כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ" (שיר שירים, ד', ג'). הארמנים בארץ טוענים שמספר ימי השנה  גרגרי הרימון הוא  כמספר ימי  השנה. הרמון "נושא ברכה" ומסמל את ארמניה, פוריות ומזל טוב.

בני האדם קישרו את הרימון עם פוריות האדם, חיים, שפע, והצלחה ומוטיבים אלו מופיעים רבות בספרות ובאמנות של המזרח הקרוב וארצות הים התיכון. כבר באשור נחשב פרי הרימון למעין רחם מרובת זרעים ולכן שימש סמל לפוריות. הקשר לפוריות הוא לא רק עקב ריבוי הזרעים אלא גם עקב צבעו האדום, צבע זה הדומה לדם "נוזל החיים" קושר את הפרי לחייו של האדם. בחתונות באשור ובבל הוגשו רימונים כסמל לאהבה ופוריות. הֶרָה, האלה הממונה על הנישואין, מתוארת לעתים כמקושטת ברימונים, רימונים הוגשו ביוון בחתונות וגם ברומא כסגולה לפוריות וריבוי הצאצאים, מאחר והרימון מכיל מאות זרעים הוא נחשב כסמל פריון, הצלחה וחיים. בארמניה נהוג שהכלה משליכה רימון ורומסת אותו לפיסות, הזרעים הנפוצים מבטיחים שהכלה תלד ילדים. אצל הבדווים בצפון הגליל נוהגים לשים פרחי רימון ליד הכניסה לבית הכלה  כדי "שכולנו נהיה מאוחדים כמו הזרעים של הרימון".

נאמר בגמרא (ברכות, נ"ז: ע"א): הרואה רימונים בחלום זוטרי פרי עסקיה כרמונא רברבי רבי עסקיה כרמונא (הרואה רימון בחלום ,קטנים: יפרה וירבה עסקו כרימונים; גדולים, יפרח עסקו כרימונים) פלגי אם תלמיד חכם הוא יצפה לתורה שנאמר (שיר השירים, ח': ב') "אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח, מֵעֲסִיס רִמֹּנִי". ואם עם הארץ הוא יצפה למצווה שנאמר (שיר השירים, ד':ג') "כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ". מאי "רקתך"? שאפילו ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון. חיים וייס מדגיש שכל הפתרונות מצביעים על החיבור שבין הרימון ושפע של עסקים אן מצוות הרימון מייצג ריבוי של דבר מה. עבור התלמיד החכם פתרון החלום מוביל למשאלה ללימוד תורה ואילן עבור עם הארץ החלום מסמל ריבוי מצוות עתידי. אותו מחבר מדגיש את הרימון כסמל ארוטי של האהובה במקורותינו. זאת לעומת אצל פותר החלומות היווני ארטמידורוס שם חלום אודות הרימון הוא בעל משמעות שלילית "רימון פירושו פצעים, סבל בגלל הקוצים (שעל הענפים) עבדות וכניעה בגלל האגדה על פרספונה" (שנאלצה לבלות ששה חודשים בכל שנה בשאול בגלל שאכלה, מבלי משים, גרגרי רימון למרות שאסרו עליה לאכול דבר).

מסופר אודות אדם שהגיע אל אִבְּן - סירין (מלומד ופותר חלומות ידוע מוסלמי בן המאה השביעית שנחשב כמחברם של ספרי פתרון חלומות רבים) ואמר לו " חלמתי שאני אוחז רימון בידי וכי אכלתי ממנו". ענה לו איבן- סירין "יהיה לך בן ותראה נחת ממנו". פנה איש אחר אל אבן- סירין ואמר "חלמתי שאני אוכל רימון בעונה", השיב לו אבן -סרין " השקע את כל כספך במסחר". כך עשה האיש וגרף רווחים. לאחר מכן חלם האיש שהוא אוכל רימונים שלא בעונתם וחזר על מה שעשה בפעם הקודמת אך לא התייעץ עם אבן- סירין והפסיד את כל כספו. הוא שאל את אבן סירין על כך ונענה " מה ההבדל בין אכילה (של הרימון) מחוץ לעונה או בתוכה? ". פתרון זה דומה למקובל בפולקלור האירופי שהחולם על רימון ינחל מזל והצלחה, עבור האוהבים פירושו נאמנות, עבור הנשואים רוב עושר וילדים וכן הצלחה רבה במסחר.

לפי אחד מסיפור מ"אלף לילה ועוד לילה" התברך השולטן בכל, פרט לפרי בטן. הוא התפלל לאלוהים ללא הפוגה. לילה אחד הוא ראה אדם שנראה כקדוש כמו נביא בחלומו אשר הנחה אותו מה עליו לעשות. כדי להגשים את משאלתו והגשמת תפילותיו עליו לקחת רימון מהגנן הראשי ולאכול ממנו גרעינים רבים ככל שנראה לו. בבוקר התעורר השולטן אכל חמישים גרגרי רימון, אחד עבור כל אחת מנשותיו ואחר כך תינה אהבים עם כל אחת מהן וארבעים ותשע מתוך החמישים התעברו". נזכיר כי הרימון נחשב, בכל רחבי המזרח התיכון, כסגולה לפוריות.

פרי הרימון הגדוש ומלא גרגרי עסיס מסמל שפע חוכמה וידע ככתוב: "אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרמון" (ברכות, נ"ז: ע"א ). פרי הרימון מכיל מאות גרגירים ולפי המסורת מספרם הוא 613 כמספר תרי"ג מצוות ולפיכך נעשה לסמל של צדיקות ולקיום מצוות. הרימון נחשב כסמל היופי וכבר בשיר השירים מתוארת האהובה "כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ" (שיר השירים, ד':ג'). רבי יוחנן היה יפה תואר במיוחד: "הרוצה לראות את יופיו של רבי יוחנן, יביא כוס של כסף מבית הצורף, וימלאנה גרגירים של רמון אדום, ויקיפנה זר ורדים אדומים, וישימנה בין שמש לצל - אזי יחוש בזוהר, מעין יופיו של רבי יוחנן" (בבא מציעא, פ"ד:מ"ג, תרגום יהודה פליקס).

במסורת מוסלמית המייחסת למוחמד את האמירה ש"אין לך רימון שאינו מכיל זרע של הרימון מגן העדן. אין אדם שטעם מהרימון ולבו לא פנה עורף לשטן והוא עזבו". לכן הרימון נושא עמו ברכה ובמרוקו מכונים גרגרי הרימון בשם "דמעות הנביא".

מתוך: דפני, א. וס.ע. ח'טיב (2017) צמחים, שדים ונפלאות.  עולם  חדש. תל אביב.

חפש באתר
טואול - בניית אתרים