תערוכת הנשף במוזיאון העיצוב חולון/ מארי רוזנבלום
את התערוכה אצרה יערה קידר. היסטוריונית ואוצרת אופנה שאצרה בזמנו את התערוכה על רונית אלקבץ-ז'ה טם ב-2017. קידר התמחתה כשנתיים במכון התלבושות של מוזיאון המטרופוליטן ובמוזיאון האופנהשל אפ.איי.טי   בניו יורק.

אז  בהתחלה- וידוי אישי.

 

אין לי שמלות נשף. גם שהלכתי לאירועים זוהרים העדפתי ללבוש חליפת גבר שרכשתי מ"בגיר", או ממקום אחר. התצוגה שלי כללה חליפה, עניבה, כובע רחב שוליים, מגף והעולם היה כולו שלי. נוח. שונה. לרגע לא הרגשתי שלא בנוח.

 

 מתי אתם הייתם בפעם האחרונה בנשף?

 

רוב הסיכויים, בואו נודה בזה,  שככל הנראה -שמעולם לא.

 

הכי קרוב לנשפים שאנחנו, אנשי הלבנט, מגיעים אליו הוא קריאה אובססיבית באחת הגרסאות של סינדרלה או מארי אנטואנט, או לחילופין צפייה אובססיבית בדאונטון אבי או בנשף האביב בבוורלי הילס 90210 כולל תקרית השמלה הזהה של ברנדה וקלי. אבל כל אחד ועולם האסוציאציות שלו. הנשפים נוצרו לאליטות.

 

הוזמנתי להצטרף לקבוצת אדריכלים ומעצבים לסיקור התערוכה  "הנשף" במוזיאון העיצוב בחולון.

 

חברת "אורגון" נותנת החסון לתערוכת "הנשף", מייצרת, משווקת ומתקינה וילונות ומוצרי הצללה, יזמה מפגש אדריכלים במסגרת סיור והרצאה, במוזיאון העיצוב בחולון.

 

הרעיון שעמד מנגד , הוא שילוב מובהק בין אומנות ייחודית לבין עיצוב, שני תחומים הנמהלים זה עם זה, יחד עם הסברים וסודות מקצוע השמורים דווקא למעצבים.

 

במסגרת זו, אף יערה קידר, אוצרת התערוכה,  ערכה סיור והרצאה למוזמנים תוך שילוב עידכונים עכשווים וסיפורים של מאחורי הקלעים.

 

אבי ברוך, מנכ"ל חברת אורגון, ציין כי חברת אורגון לקחה חסות על התערוכה וציין כי הוא פותח במסורת חדשה במסגרתה יערכו כל העת מפגשים ייחודיים בין אדריכלים ומעצבים לבין אהנשי אומנות מובילים בתחומם בכדי ליצר קשר סימביוטי ייחודי.

 

בשיחה עם אבי ברוך, מנכ"ל אורגון, ציין בפני:

 

" חברת אורגון לקחה חסות על מוזיאון העיצוב בחולון כחלק מהעבודה המשותפת.

 

   אורגון מתעסקת במוצרי הצללה דקורטיביים וחומרי טכסטיל הכולל, בין השאר גם וילונות מדגמים         

 

   שונים. כחלק מהעבודה המשותפת של חברת אורגון עם אדריכלים ומעצבים, בצעה סיורים

 

  יזומים במוזיאון העצוב שבה בוצע שילוב בין אולם העיצוב בכלל ואולם הטכסטיל בפרט. החברה תרמה את וילונות הקטיפה מסוג "גליידר" שעטפו  וחיבקו את התערוכה לאורך 1000מטרים ובתום התערוכה ייתרמו."

 

 

 

 

 

הודעתו אכן חשובה מאוד לתרום לכל הצדדים ובהחלט נותנת תקווה להפריה הדדית, שאנחנו הקהל נהנה ממנה.

 

המוזיאון הזה, אהוב עלי הן בשל העיצוב של רון ארד והן בשל תכניו המסקרנים. מעטפת הבניין עשויה פלדת קורטן בגוונים אחדים, יוצרה באיטליה והיא מוארת באור יום.

 

 התערוכה הזו "הנשף" מוקדשת לקשר שבין אופנה חלומות ואסקפיזם.

 

 התערוכה מתפרשת על פני כל חללי המוזיאון, מציעה למבקרים חוויה מלאת דמיון, שמחברת בין ההיסטוריה של הנשפים והאופנה המערבית, לבין יצירות של המעצבים הישראלים המובילים בתחום כיום.

 

 

התערוכה כוללת כ־120 שמלות בעיצובים היסטוריים ועכשוויים, בחומרים יוקרתיים ובתפירה עילית, לצד חומרים מפתיעים ויומיומיים. בנוסף לשמלות מוצגים כ־50 אביזרים שהוכנו במיוחד עבור התערוכה, על ידי טובי המעצבים בישראל, כמו נעליים בהדפסת תלת־מימד, כובעים וקינוחים.

 

 

אכן זו חוויה רב חושית ובלתי נשכחת המשלבת סאונד, עיצוב תפאורה ותאורה. דרך הדיאלוג היצירתי שבין החגיגי ליומיומי, ובין הפנטסטי לממשי, התערוכה תוהה על תפקידה של האופנה בחיי היומיום, על בריחה מהמציאות, על יציאה מפרופורציות, על חלומות על עושר וגם אושר.

 

 

 

בתקופה המודרנית, במיוחד עם תום מלחמות, משברים ותקופות אפלות, הפכו חגיגות הפאר למעין הכרח קיומי שמטרתו לשכוח את מה שהיה, לחגוג את הקיים ובעיקר את העתיד לבא.

 

לאורך ההיסטוריה, נשפים והאופנה שנוצרה עבורם- היו שמורים לאליטה בלבד, אך הסיפורים שנכתבו עליהם, הפכו אותם זמינים לכל המעמדות. דרך סיפורי האגדות הפך הנשף לשער דרכו אנו בורחים מן המציאות אל עולם של פנטזיה ודמיון, שחוצה מעמדות ומכשולים שכן החלומות פתוחים לכולם, ואיתם התקווה לסוף.

 

הגלריה התחתונה  הפכה לציר זמן היסטורי אשר מציג לפנינו את התהפוכות שהתחוללו באופנת הנשף והערב באמצעות שחזורים של דגמים פופולריים מהמאה ה-18 ועד שנות  ה-80. העיצוב נעשה על ידי  מוני מדניק, מרצה בכיר לעיצוב אופנה בשנקר ומעצב תלבושות במה.

 

הגלריה העליונה  מציגה את הנשף המודרני: קוטור ישראלי של ישראלים משפיעים בארץ ובעולם על האופנה. ביניהם המעצבים ירון מינקובסקי, חנה מריליוס, עידית ברק, אלון ליבנה, שי שלום  , ויוי בלאייש, טל מדינה, ועוד רבים .

 

בצידה הימני של התערוכה "לב של זכוכית: מסע בעקבות נעלי סינדרלה, באמצעות מודלים שהודפסו במדפסת תלת ממד.

 

ואחרון אחרון חביב: חלל המעבדה של המוזיאון הפך ל"חדר הקצפת והכובען המטורף" שמפגיש בין 15 כובעי קינוחים של הכובען מאור צבר ובין מגדלי המקרונים  ועוגות השף של הקונדיטור אלון שבו.

 

את התערוכה אצרה יערה קידר. היסטוריונית ואוצרת אופנה שאצרה בזמנו את התערוכה על רונית אלקבץ-ז'ה טם ב-2017. קידר התמחתה כשנתיים במכון התלבושות של מוזיאון המטרופוליטן ובמוזיאון האופנהשל אפ.איי.טי   בניו יורק.

 

הצלמים לתערוכה הינם: אלעד שריג, רות גלברד

 

חפש באתר
טואול - בניית אתרים