תערוכת שמע ישראל בקמעות סגולות ומאגיה במוזיאון ישראל/ ראובן שבת

אוצרים: ננסי בנוביץ, דודי מבורך

התחושה הוודאית למי שנכנס לתערוכה המפעימה "שמע ישראל בקמעות סגולות ומאגיה" שנפתחה במוזיאון ישראל באמצע חודש אוגוסט ותתקיים עד לחודש מאי 2022, היא תחושה מסתורית, מלאת חיות, של מסע בנבכי הזמן הנסתר של ההיסטוריה היהודית.

אין אומנם הרבה מוצגים וממצאים בתערוכה, אבל אלו שישנם חושפים עולם ומלואו ומספרים ,כל אחד מהם סיפור הנוגע בהוויה המיסטית של עם ישראל לדורותיו, וכמובן בקשר הייחודי מאוד לאמונה בכלל, ארכיאולוגיה ואנתרופולגיה.

קמעות לסוגיהם הסעירו תמיד את רוחם, נפשם ומוחם של בני אדם.

הם קיימים בכל התרבויות והאמונות ומלווים את התרבות מזה אלפי שנים.

ברם, ליהדות יש קשר וזיקה מיוחדים במינם, מכיוון שזאת בכל זאת דת מונתואיסטית השמה דגש על אמונה ופחות על טקסיות לשמה.

אולי דווקא בשל כך, העיבוד שתחום האמונה בקמעות עבר לאורך כאלפיים שנה, הוא כה משמעותי, חווייתי ומסתורי בהוויה של עם ישראל, אבל גם בהווייתם האינוודואלית של יהודים רבים מאוד, לאורך הדורות ומכל התפוצות שחיו בהם.

ההתחלה על כל פנים הייתה לא שגרתית: צמיד כסף מרשים בן אלף וחמש מאות שנה, שנתרם לאוסף המוזיאון מעיזבון פרופ' דן בר"ג מירושלים, צד את עינה של ננסי בנוביץ,  שמתמחה  בקריאת כתובות ביוונית עתיקה. הצמיד דומה בצורתו לצמידים נוצריים מאותה תקופה, ששימשו כקמעות, אך שלא כמו הצמידים הנוצריים, המעוטרים בסמלים מאגיים ובדימויים מחיי ישו, הוא מכוסה כולו בכתובת יוונית ארוכה וצפופה.

ההפתעה האמתית הגיעה כבר בתחילת תהליך הפענוח, כשהתברר לננסי שהכתובת קשורה לטקסט היהודי החשוב מכולם – "שמע ישראל". "מה עושה 'שמע ישראל' על קמע?", שאלה את עצמה – שאלה שהובילה למחקר מקיף ומפתיע על השימוש המאגי שנעשה בטקסט מופת זה, ולתערוכה ראשונה בעולם העוסקת בנושא.

כאשר האוצרת הראתה לי וסיפרה לי על הצמיד המיוחד והמסתורי, חשתי סקרנות רבה וכמובן חיבור מסעיר אל נושא שהיה ועודנו קרוב לליבי: המיסטיקה היהודית, ויופיו של הצמיד, כמו גם העובדה שהוא נשמר כה יפה, טומנת בחובה בוודאי סיפור עלום ומעניין מאוד, ששזור בתערוכה הזאת היטב. מה גם שמדובר בצמיד מהמאה ה3 לספירה!!

צמד המילים "שמע ישראל" מזוהה עם המסורת היהודית אולי יותר מכל דבר אחר.

 זהו הפתיח להצהרת האמונה בה"א הידיעה, שמקורה בספר דברים. על-פי המסורת, ״שמע ישראל״ הוא הטקסט הדתי הראשון שילדים לומדים, ומילותיו הן האחרונות שעולות על שפתי האדם לפני מותו. יש כאלה שמזהים אותו בעיקר עם התפילה היומית, ויש כאלה שעם המוות על קידוש השם. אך התערוכה מאירה בפעם הראשונה פן מוכר פחות של המילים השגורות – השימוש ב״שמע ישראל״ במאגיה,  להשגת בריאות, הגנה והצלחה.

מאז שלהי העת העתיקה שולב ״שמע ישראל״ בקמעות יהודיים, ועד עצם היום הזה קיימות עדויות לשימוש בו לצורכי הגנה ברחבי העולם היהודי. הטקסט גם מופיע ב"מרשמים מאגיים" המנחים כיצד להכין קמעות או לערוך טקסטים מיטיבים, ונאמר במצבי ביניים המתאפיינים בחשש ואף בחרדה – כמו ברית מילה.

בתערוכה מוצגים עשרות קמעות בצורות ובחומרים שונים - תכשיטים מזהב ומכסף, מגילות קלף או נייר - לצד ספרי מאגיה ועדויות למנהגים מיוחדים – ממצאים עתיקים לצד מוצגים מודרניים ועכשווים, ומקהילות ישראל שונות, שלוקטו מתוך אוספי מוזיאון ישראל ומאוספים פרטיים.

הצגתם לראשונה יחדיו בתערוכה, מדגישה את הכמיהה האוניברסלית להגנה מסכנה וחולי, וגם את קווי הדמיון המובהקים בין חפצי העבר לחפצי ההווה.

מתוך שלל המוצגים בתערוכה בולטת במיוחד לוחית זהב זעירה, מן המאה השלישית לספירה, שהתגלתה מגולגלת בתוך נרתיק עשוי כסף, בקבר של תינוק, בעיר הלבטורן שבאוסטריה. היא נושאת בחריטה את מילות ״שמע ישראל״ בתעתיק ליוונית, והיא הקמע הקדום ביותר הידוע לנו שנושא את הפסוק הזה. לעיני הדיוטות, לוחית הזהב הזאת, נראית כמשהו קטן ושולי. אבל ששומעים את הסיפור נשבים בקסמו המיוחד.

תצוגה נוספת היא של תליוני כסף עתיקי יומין , ובהם התפילה בשפות עתיקות שונות( יוונית, ארמית, עברית)ץ

בהמשך, מוצגים קמעות קלף להגנה אישית. חלקן מעיראק מתקופות שונות. אחת מהן, הכרתי היטב. היה זה קמע מגולגל עם שם הוויה עליו, והוא משמש ושימש כהגנה המונחת בדרך כלל מתחת כרית השינה של ילדים. זה היה מרגש לראות זאת כך!!

בצד אלו ספרוני הגנות מינאטורים, ממאות שונות, מעוטרים בציורים מינאטורים, מלאכת מחשבת.

וגם לוחית נוצרית, פרבוסלבית עגולה וצבעונית, לוטה במסתורין שכן על אחוריה כתובה תפילת שמע ישראל!!

המסתורין והמתח גוברים כאשר מגיעים לקערות ההשבעה הבבליות, מהמאות ה4 ועד ה6 לספירה.

פרי יצירתם של יהודי בבל.

קערות, כתובות ארמית, ובתוכם איורי שדים, ומטרתן להגן מפני שדים ושדות( לילית מלכת השדים בעיקר), וכן על הבית והילדים.

קערות ההשבעה הדמונולגיות נשמרו היטב והם במצב מצוין.

כמו גם קמעות הגנת היולדת, הכתובים ארמית ומעוטרים באיורי שדים ומלאכים מגינים מפניהם ומפניהן.

בהמשך- שני ספרי מיסטיקה ממאות רחוקות  של ימי הביניים:14-15 והם כתובים בכתב יד. האחד ספר "רזיאל המלאך" שהוא חיבור קבלי ידוע שם ולצידו חיבור מסתורי שמקורו נוצרי ועניינו השבעות והגנות כתובות מפני פריצת מגפות.

הפרק האחרון בתערוכה בוחן את התפקיד ההגנתי-המאגי של תפילין ומזוזות. שני חפצים אלה, שהם חלק בלתי נפרד מחיי היהודים באשר הם, הם למעשה כלי קיבול, שבתוכם קלף ועליו שתיים מן הפרשיות של קריאת שמע. מבחינה צורנית, הם דומים מאוד להרבה מהקמעות המוצגים בתערוכה. כבר בימי קדם יוחסו לחפצים אלה כוחות הגנה, אף שנחשבו תמיד בראש ובראשונה למצוות עשה. האם אפשר לראות גם בתפילין ובמזוזות קמעות?

סרטון קצר שנעשה על התערוכה מצליח להסביר היטב את מטרתם ומשמעותיה.

ניכר היה היטב שעבודת האוצרים הייתה יסודית, טבולה בעניין גדול, ומתחברת למהויות רוחניות ומעניינות ביותר.

התערוכה שמע ישראל במוזיאון ישראל, פולחת את המשמעויות ההיסטוריות, לעבר נבכי העומק של מהות האמונה היהודית, דרך תפילת שמע ישראל, והאופן שבו היא שימשה להגנה מפני מרעין בישין ועוד.

אך לא רק זה.

חשיפת הדברים, וכמובן הצגתם בפומבי מעלה לאור את המורכבות, הצבעוניות, העושר והרב גוניות שיש באמונה היהודית דרך חיבורה לצד המיסטי, המאוד מיוחד ומעניין המצוי בה.

כל רגע מרתק ושווה התבוננות ראויה  מאוד.