שיר:
היבריס/ חיים ספטי 


 

כְּמוֹ בְּזַעַם הָאֵלִים עַל גַּאֲוַת הָאָדָם כְּנֶגְדָּם

מַעֲמַקֵּי הֶחָלָל מֻכִּים בְּ"מִתְפָּרְצֵי גַּמָּא"

שִׁטְפֵי אֶנֶרְגְּיָה עֲצוּמָה, הֶלֶם סִילוֹנֵי קְרִינָה מִסְּבִיבַת חוֹרִים שְׁחֹרִים

עֲטוּפֵי מַעֲטֶפֶת אֲדֻמָּה צְהֻבָּה

זֹהַר חָדָשׁ נִגְלֶה וְיִמּוֹג כְּהֶרֶף עַיִן

כְּמוֹפַע הָאָדָם עַל בִּימַת הַבְּרִיאָה.

 

הַאִם טוֹב לָנוּ בְּעוֹלָמֵנוּ, הַאִם טוֹב לָנוּ בִּשְׂדֵרוֹת הַחַיִּים הָאֵלֶּה,

בְּגַאֲוַת תְּהִלָּתֵנוּ, בְּגַאֲוָתֵנוּ עַל גְּדֻלַּת הָאָדָם, פָּעֳלוֹ, תַּרְבּוּתוֹ,

עֶלְיוֹנוּתוֹ, גְּאוֹנִיּוּתוֹ הַמַּדָּעִית,

לְצַד אֲדִישׁוּתוֹ, אָנוֹכִיּוּתוֹ, רֹעַ לִבּוֹ,

מִלְחֲמוֹתָיו, כְּלֵי נִשְׁקוֹ זוֹרְעֵי הַמָּוֶת, פִּצְצוֹתָיו הָאָטוֹמִיּוֹת,

צִדְקָנוּתוֹ, אֱמוּנוֹתָיו הַמִּתְפּוֹגְגוֹת, עֲרָכָיו הַנִּנְטָשִׁים,

הֲלִיכָתוֹ כְּמֻכֵּה עִוָּרוֹן אֶל אָבְדָנוֹ תַּחַת שׁוֹאָה גַּרְעִינִית

אֶפְשָׁר טוֹב לָנוּ, נַשְׁכִּים לַעֲבוֹדָתֵנוּ כְּלֹא יוֹדְעִים,

נֵיטִיב לִבֵּנוּ בַּמַּאֲכָלִים הַטּוֹבִים, בַּחַיִּים הַטּוֹבִים

נֵדַע אֶת נְשׁוֹתֵינוּ, נִסְגֹּד לַתְּשׁוּקָה, נֹאהַב עַד מָוֶת, נַעֲלֹס, נַעֲלֹז

נִתְבּוֹדֵד עִם סְפָרִים, נִכְתֹּב אֶת שִׁירֵינוּ בְּמִגְדְּלֵי שֵׁן,

נִשְׁתֹּק, נַעֲמִיד פָּנִים כְּלֹא צוֹפִים אֶת חֶשְׁכַת הָעוֹלָם, אֶת תֹּם עִדַּן הָאָדָם.

 

(מתוך הספר "הזמן קורס, ניתך", הוצאת "כרמל").

חפש באתר
טואול - בניית אתרים