שיר:
רגליי הסוחפות/ ווביט וורקו מנגיסטו 

צילום:ליאור נצר 

רַגְלַי הַסּוֹחֲפוֹת
אֲשֶׁר אֵינָן יוֹדְעוֹת מָנוֹחַ
לֹא פָּגְשׁוּ אֶת הַיֵּאוּשׁ.
מִגִּיל שָׁנָה הָיוּ לִי עֹגֶן 
לִרְקֹעַ וְלַעֲמֹד
רַגְלִי שֶׁהִצְעִידוּנִי בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת רַבִּים בַּמִּדְבָּר 
וְלִפְנֵי כֵן הוֹלִיכוּנִי לְבֵית הַסֵּפֶר בַּנֵּכָר
בְּקֹר וּבַחֹם וּבְתַחֲזִיּוֹת אֵימִים
בַּבֹּץ, בִּשְׁלוּלִיּוֹת וּבְיֹבֶשׁ שֶׁל סוּדָאן
הֵן אַף פַּעַם לֹא אָמְרוּ נוֹאָשׁ
וְלֹא הִכְשִׁילוּנִי, אַף לֹא אַחַת,
אֶלָּא הֲרִימוּנִי וֶהֱנִיפוּנִי אֶל עַל
רַגְלַי הַסּוֹחֲפוֹת הִתְחַכְּכוּ רַבּוֹת בָּאֲדָמָה
עָבְרוּ בּוֹרוֹת לִכְדֵי תְּקוּמָה
חֲצָצֶיהָ הָרוֹתְחִים הֵפִיקוּ בְּכִי תַּמְרוּרִים
רַגְלַי הַצּוֹעֲדוֹת דֶּרֶךְ אַדְמַת סוּדָאן
הַסְּפוּגָה בְּדַם הַשַּׁיָּרָה
סְחָפוּנִי אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

 ד"ר ווביט וורקו מנגיסטו -סופרת, חוקרת, אשת חינוך.
חפש באתר
טואול - בניית אתרים