מאמר:
על הרומן מקום/ עמיקם יסעור

ניצן וייסמן , הרומן "מקום", הישג ספרותי מזהיר של סופר חיפאי

 

 

הרומן של ניצן וייסמן',"מקום" ,הופיע בחודש מאי   2021 , בהוצאת כינרת זמורה ביתן .זהו הישג ספרותי מזהיר.  המקוריות, המעוף, תנופת העלילה, רוחב היריעה, תבונת המספר שאר רוחו, רגישותו. הריאליה בתיאור הפרטים השונים .המבנה הארכיטקטוני המעניין והצטלבותם של גורלות הגיבורים, התיאור היפהפה של האהבה ושל ההישרדות אלה הם כמה משבחי הספר הזה.

  מעבר מעניין של המספר לז'אנר הרומן  לאחר ספר ילדים, שני קובצי נובלות ותרגום כמה ספרים מאנגלית. ספריו הקודמים זכו לשבחי המבקרים. הוא זכה גם בפרס אקו"ם בעילום שם   ובמענק מטעם קרן תרבות חיפה.   ד"ר עמרי הרצוג כתב בזמנו ב "הארץ ",כי ניצן וייסמן יכול לשמש מודל מופתי לפרוזאיקנים מתחילים ובוסריים.  ניצן עצמו מלמד סדנת פרוזה בשלוחה החיפאית של מקום לשירה.   רקע הרומן הוא מלחמת העולם השנייה. יש כאן  שלושה גיבורים. שני צעירים יהודיים  וצעירה נוצרייה.

 

כיצד מתוארת אמסטרדם ב 1942? כיצד מתוארים שני אופני הישרדות של שני הגיבורים?  כיצד מתארים גוונים שונים של האהבה?  כיצד מתוארת האימה? כיצד מתנהג הדוד של הצעירה הנוצרייה  המנהלת רומן עם צעיר יהודי?  מה רוצה השכנה המסוכנת? איזו יצירת מופת מתרגם היהודי המתחבא?  מה מקומו של המזון בעלילת הרומן?  האם תעמוד הצעירה הנוצרייה במבחן המסירות לאהובה היהודי? באיזו מידה מתכתב הרומן הזה עם יומנה של אנה פרנק? באיזה הקשר נזכרים כאן פסקל, המשורר הלדרלין וולטר בנימין? מה מקומו של היומן?

 

התשובות לשאלות אלו ולשאלות אחרות ברומן זה ששניים מציריו הם האהבה וההישרדות. שלושת הגיבורים, הצעירה הנוצרייה הצעיר היהודי והפליט נמצאים בתוך תהליך של התמודדות המגלה גם את מידת כוחם.

 

.ניצן וייסמן הוא סופר הומניסט רגיש.  בכך הוא ממשיך קו מוסרי של סופרים כפי שתבע א. ב. יהושע בספרו עיוני "על כוחה הנורא  של אשמה קטנה 1998, ידיעות ספרים, (אגב, זכור לי קטע באחת הנובלת בקובץ הראשון של ניצן בו הוא מתאר את יהושע- בולי חולף במהירות במסדרונות הקמפוס)

ניצן עומד בתביעה זו בכתבו רומן  מוסרי ,רגיש ,לא מנוכר ולא יבש.   

יש כאן בחירה מעניינת באירופה כמקום התרחשות. הולנד. ולא ישראל אותה תיאר בספריו הקודמים. המקום הזה הוא גם מקום מסתור קטן של הגיבור וגם העיר כולה.   נודעת חשיבות לממד הכפול של הזמן. גם זמן של כמה חודשים וגם חטיבת זמן של כמה ימים.   הם מתלכדים כאן יפה הממד האפי. הממד הלירי וגם המימד הדרמטי הסמוי מעט בדיאלוגים היפים.   ניתן לראות את יכולתו של המחבר בכתיבה הן בגוף שלישי והן בגוף ראשון    . היומן נקרא גם כתיעוד וגם כחוויה קיומית. 

התרבות מתוארת כאן הן בדמותו של הגיבור היהודי הן במטענו של הקצין הנאצי והן במוזיאון הנבנה מתוך שוד אמנות.  בולטת כאן גם  תחושת הדחיסות והמועקה של שלושת הגיבורים.   ההישרדות כמוטיב ניכרת כאן הן באלתורים של הפליט הן בהסתתרות וביצירתיות של המתחבא והן בעקשנותה של האהובה.  רגעי המבוכה ניכרים הן בהתנהגותו של האוהב היהודי והן בהיקלעותה של הגיבורה למצבים מביכים.   יש  כאן כביכול משולש אהבה בין היהודי ,אהובתו הנוצרייה והקצין.  

המספר גם מיטיב להפליא לתאר את הבנאליות של הרוע  דווקא בהולנד ולא בגרמניה. איפוק מלא שאר רוח. חנה ארנדט נפטרה בשנת 1975 בגיל 69. היא  הייתה תלמידתו של היידגר. סקרה את משפט אייכמן  ואז כתבה את חיבורה מעורר המחלקת "הבנאליות של הרוע" והשפיעה גם על השמאל החדש.    שאר הרוח הפילוסופי של המספר נעכר גם בשילובו הגותו של ולטר בנימין האינטקטואל היהודי גרמני הרדיקלי שעבר גם הוא  חוויה של אדם נמלט.  נפטר בגיל 48 בשנת 1940. 

 

נודעת חשיבות לפרספקטיבה של זמן. גרוסמן פרסם את "עיין ערך אהבה " 40 שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה. גם למחברנו יש פרספקטיבה. 75 שנה. הדבר עובד לטובת הספרים.   מעניין כאן תיאור של שלב בחיי היהודים טרם המשלוחים לגרמניה.  סוג של גיהינום זמני.    מכאן ההתכתבות בין תופת זמנית זו  לבין התופת של דנטה.    

מתואר כאן סוג של תלישות . לא התלוש היהודי של ראשית המאה שנקרע  בין היהדות והשכלה החיצונית,אלא תלישות של יהודים ממעמדם  בשלב של אי ודאות  המשולב בתחושה של פחד מפני הבאות.      

היינריך, היהודי המסתתר, נאחז בוודאות של יצירה ושל רוחניות.  זיגי נאחז בוודאות של תמרונים ודחיקת הקץ.  מארטי הנוצרייה נאחזת בוודאות של משימת הצלה שיש בה תקווה.   מעניין כאן הניגוד בין היינריך היהודי הרוחני ,הלא מעשי, המסתתר, לבין זיגי, המתאגרף החובב ,המסתמך על כוחו ומעשיותו    אפשר שעניין האגרוף של זיגי מתכתב עם יהדות השרירים של נורדאו..  לא לחינם התעניינותו של זיגי באגורף והערצתו לג'ו לואיס ולמאכס שמלינג.

ההתמודדות המתמדת של שלושת הגיבורים היא גם עם הנסיבות וגם עם הזמן. זמן קשה ורב תהפוכות. 

ניכרת הנוכחות הדומיננטית של הגרמנים בהולנד הכבושה. אין תיאור של הולנדים הנלחמים נגדה. ממש. מעניין הניגוד בין הצעירה הנוצרייה ואביה מחד לבין אחיה מאידך. קונפליקט סמוי וניתוק.  התאבדותו של הדוקטור היהודי למשפטים במהלך הרומן הזכירה לי את התאבדותו של סטפן צוויג בברזיל.   האופציה של התאבדות הצפה ועולה ברומן בשלב מסוים עומדת בניגוד להתלבטותו של המלט במונולוג המפורסם שלו.  

אין כאן תיאור מפורט של זוועה אלא של שגרה וסדר המפילים אימה.    תחושת חוסר האונים היא בעיקר נחלתם של היינריך היהודי ואהובתו מארטי הנוצרייה. אבל זו גם חוויית יסוד יהודית קולקטיבית. 

חשוב מאוד כאן התיאור של משתפי הפעולה ההולנדים.   יש דינמיות רבה  בעלילה גם תודות לדיאלוגים המחיים אותה.

 

תיאטרון  החיים  ברומן "מקום"

 

לתיאטרון נודע תפקיד חשוב ברומן זה. אולם התיאטרון באמסטרדם בו מרוכזים אלה העומדים להישלח לגרמניה. תיאטרון זה הוא במת המאבק להישרדות., לתרגילים ולתמרונים של זיגי פפרמן  שגם היה מתאגרף בברלין.  תיאטרון זה הוא מחוז החפץ במסע רב המסירות של מארטי הנוצרייה. בו גם נערך קרב אגרוף בלתי הוגן. קרב הרואי של זיגי. תיאטרון זה הוא דרמת חייהם של כל אלה מרוכזים בו כולל אם ובתה.   ניצן וייסמן עושה כאן שימוש מעניין בתיאטרון. זכור לי שימושו של  סובול במחזהו גטו מראשית שנות השמונים. גטו וילנה והיהודים בו. זכור לי השימוש הקומי בתיאטרון  בסרטו של ארנסט לוביטש מ 1942 "להיות או לא להיות"  ברומן של ניצן וייסמן התיאטרון תקוע בלב העיר. הוא מקום מפחיד מפני שהוא מבודד בה יהודים. הוא מקום מפחיד מהיותו תחנת ביניים. פועלים בו באטימות רגשית משתפי פעולה חסרי לב הולנדים ויהודים. בכלל ניתן לומר כי חשוב מאוד המוטיב של משתפי פעולה  ועיצובו ברומן.

 

ראוי לשים לב לאהובה האוהבת הפעילה. היא הפעילה כאשר האהוב מגיב בסבילות למצבו.  היא איננה נסחפת ברוח פטליסטית  היא איננה אוהבת סבילה המצפה. כמו פנלופה  ,סולוויג  או לילי, אהובתו של גיבור "בת מונטזומה" מאת הגרד .היא פעילה . היא מאמינה ביכולתה להצליח. לשנות את המציאות ואת המצב השרירותי אליו נקלעו. אהבתה ומסירותה מעניקות תקווה. היא ואהובה היינריך מנדלסון מתוארים גם בגוף שלישי וגם בגוף ראשון. זיגי מתואר רק בגוף שלישי.

 

חשובים גם משפטי המוטו ברומן. הם הלקוחים כולם מן המקרא : בראשית פרק א, שמות פרק כ}א שמות פרק ל"ג, במדבר פרק כ ,יהושע פרק ח  , איוב פרק י"ח, ערמיהו פרק ז ,קהלת פרק ו. ישעיהו פרק כ"ח \שמות פרק ג. הם נוגעים בנושאים כמו : בריאה, עיר מקלט, תלונת העם במדבר, משכנות עוול, קבורה בתופת, מוות, בחילה, ישועה.

 

כמה מילים כלליות  על 1942 , השנה בה מתרחשת עלילת הרומן

 

בשנת 1942, בה מתרחש הרומן ,התנהלו  הקרבות באל עלמיין ובסטלינגרד. הסופר היהודי גרמני, סטפן צוויג ,התאבד בברזיל והוא בן 61. לאקרנים יצאו סרטו של ארנסט לוביטש ,"להיות או לא להיות"   סרטו של וויליאם וויילר  "גברת מיניבר" זכה בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר. .שנה קודם אירעה ההתקפה על פרל הארבור. ועלה סרטו של וולס "האזרח קיין"  שנתיים קודם עלה סרטו של צ'פלין "הדיקטטור הגדול".

 

בשבע שנות פריחה של הפרוזה החיפאית עד 2021 הופיעו ספרי פרוזה של איילת שמיר  אריאלה גולדמינץ,רות לורנד,  יצחק רובין,דורית קלנר,עידן גרינברג נילי שרף גולד – תיעוד,  איריס רילוב, אלה בירום,

 

על המחבר

 

ניצן וייסמן יליד 56. בוגר ריאלי. למד מדעי הרוח באוניברסיטת ירושלים בהרוח. אחר כך עבד שנים רבות בראיית חשבון. מתגורר בחיפ.ה ב 2005 הופיע בהוצאת  אסטרולוג ספרו לילדים "מעשה בבאר ובאבן חכמים" ב 2005 הופיע בהוצאת ידיעות ספרים קובץ הנובלו ת,"על גבול יערות הרוזמרין".  ב 2015 הופיע בהוצאת הקיבוץ המאוחד קובץ הנובלת  "ארוחת בוקר ישראלית" . עד 2001  תרגם 7 ספרי עיון עבור הוצאת אסטרולוג  ספרים בתחום מדעי החברה.  

 

חפש באתר
טואול - בניית אתרים