עד התו האחרון עם חופית מסיקה ויהודית מליק שירן על האלבום  הגעגוע שזוכר / יהורם גלילי

הזמרת והמוזיקאית חופית מסיקה מוציאה בימים אלו יחד עם המשוררת והסופרת יהודית מליק שירן את האלבום "הגעגוע שזוכר", הכולל 21 שירים שנוצרו בעקבות החיבור המיוחד שנוצר ביניהן. לפני כשנתיים התגלה אצל חופית גידול נדיר בראש שגדל על עצב השמע, ובעקבותיו איבדה את השמיעה באוזן שמאל. חופית: "עברתי סדרת הקרנות ואני מנסה להשתקם ונמצאת בשיקום ארוך עם פגיעות לא פשוטות בגוף ובחיי החדשים. בנוסף, התחילה ירידה בשמיעה גם באוזן השומעת והפחד לא לשמוע כלל כל הזמן קיים ומרחף מעליי. היה לי מאוד קשה לאבד את השמיעה וזה היה תהליך אבל ופרידה לכל דבר, במיוחד כזמרת שכל חייה הם מוזיקה. נאלצתי ללמוד לשיר ולהלחין עם אוזן אחת, עם טינטונים ורעשים בלתי פוסקים באוזן הפגועה".,

מסיקה מגלה כי כחלק מהתמודדותה עם אובדן חלק משמיעתה היא הלחינה את השיר "פותחת את הלב והידיים", המופיע באלבום החדש ועוסק בטיפול של יהודית מליק שירן בילד כבד שמיעה. בעקבות שיר זה נולד קליפ מיוחד במינו המשלב את שפת הסימנים ומנגיש את השיר גם לכבדי שמיעה. מסיקה: "את הקליפ אני יצרתי והרגשתי כל כך גאה על תעצומות הנפש לעסוק בכאב זה כדרך לריפוי האישי שלי. זה לא אובדן שניתן להשלים אתו אבל לומדים לחיות אתו, לומדים לקרוא שפתיים במקומות הומי אדם ולא להתבייש לומר לאנשים להגביר את קולם ולהגיד שאתה כבד שמיעה".

כיצד נוצר החיבור ביניכן?
"התחברנו זו לזו כבר באלבומנו הקודם הנקרא: 'הדרך' (2018), בו שתינו התנסו לראשונה בהלחנה, ורני הלרמן, אלדד שרי וגלעד אלון, חברים של שתינו, הלחינו יחד איתנו את השירים באלבום זה.
מסיקה: "הכרתי לראשונה את מליק שירן באירוע השקת ספרה של דודתה של מסיקה, כוכבה סרנגה, בהוצאת 'בת-אור' שבמהלכו שרה מסיקה כמה שירים. מאז היא מגדירה את הקשר ביניהן כתאומות סיאמיות. ביני לבין יהודית נוצר קליק מוזיקלי, חברי ורגשי. התחברתי לשיריה של יהודית והרגשתי לפעמים כאילו המילים נכתבו עבורי. האלבום השני שלנו 'הגעגוע שזוכר' עוסק בשורשים ובתחנות חיינו, כמו גם בשורשי אהבתנו לישראל והכמיהה לשלום".

מליק שירן: "הליכתנו המשותפת הצמיחה את שתינו, ואז חשבתי על אלבום נוסף שיחבר בין עולמותינו וייגע בשורשים שלנו בשירים כמו: 'בסמטאות של צפת', 'גם דמעה', 'לוקחת אוויר' ו'אלקנה'. באלבום אנו מביאות את קולו של השכול הפרטי של שתינו, את קול אהבת הארץ והכמיהה לשלום (בשיר 'כתר שלווה'), חושפות כאב אישי ומועצמות ממנו (בשירים 'להתחיל', 'בנדנדה של החיים', 'ברכי נפשי' ו'מילים שיכורות'), געגוע לבית ילדותי, להוריי שהיו ניצולי שואה וכדי שלא נבין מה הם אומרים דיברו באידיש (בשיר 'שפת הסודות'), ועוד".

מסיקה, בת 36 מחולון, נשואה לליאור ואמא למאור, בן 6, ולאוהד, בן 4, השתתפה בעונה השלישית של תוכנית הטלוויזיה "אייל גולן קורא לך", ואף הגיעה לשלבים מתקדמים בתוכנית. היא מלחינה ומבצעת שירים של כותבים רבים, ועד לפני כשנתיים עבדה כגננת ושילבה בין שתי אהבותיה למוזיקה ולחינוך. "נולדתי לבית שאוהב מוזיקה על כל סגנונותיה וסבא שלי יוסף ז"ל היה זמר אופרה בבולגריה. בגיל 10 איבדתי את אבי שהיה חולה בסרטן, והמוזיקה שימשה עבורי מקום מפלט ומרפא את העצב העמוק שחשתי בילדותי ואת הגעגוע העמוק לאבא שאליו הייתי קשורה כל כך. אמי היקרה חנה ואחותי הבכורה הילה תמיד היו לצדי ותמכו בעשייה המוזיקלית שלי. בנעוריי למדתי במגמת מוזיקה בתיכון, שירתתי בלהקה צבאית (שנה בלהקת הנח"ל ושנה בלהקת חיל הים) והופעתי באירועים בארץ ובחו"ל".

חופית, מהו החלום שלך?
"החלום שלי הוא קודם כל להיות בריאה ומשם השמיים הם הגבול. כשיש בריאות יש הכל. לפעמים אני עוצמת עיניי ומדמיינת את עצמי עומדת על במה גדולה, ליד פסנתר כנף ותזמורת מאחוריי, קהל עצום מולי שר את שיריי, לידי עומד אדם המנגיש את שפת הסימנים של שיריי והמילים כתובות על מסך גדול, ואני משירה מבט לילדיי ובעלי היקרים העומדים בקהל נרגשים וגאים ודמעה של אושר זולגת מעיניי ומעיניהם. הייתי רוצה שישמעו אותי, את שיריי ולחניי ואקבל את הבמה והחשיפה לה אני ראויה, לאהוב את החיים, לחבק אותם חזק ולהיות מאושרת בחלקי. לנצל כל יום ביומו ולברך על כך.

לא אפסיק לשיר ולהלחין עד התו האחרון שאשמע בחיי, כי זה מה שמרים אותי ומעודד אותי. אני מלחינה ושרה להנאתי, וכל כניסה שלי לאולפן זה ניצחון פרטי עבורי. אני עוברת שיקום וטיפולים שעדיין לא ידוע מתי יסתיימו, נאחזת ברגעים הקטנים של השמחה והאושר בחיי, מעריכה את הרגעים, את הילדים, את הזוגיות והבית ואת המוזיקה בחיי. אמי עוזרת לי המון עם הילדים ובתפקודי בבית ובעלי היקר תומך בי. אני גם משתמשת במכשיר שמיעה שכמעט ולא מועיל. בהתחלה בכיתי על מר גורלי ועל אובדן הפרנסה והמקצוע, אך הבנתי שלפעמים קורים דברים רעים כדי שתעריך את הטוב בחייך. בשל הגידול והאובדן יכולתי להתרכז במוזיקה וליצור, וזה הכניס טיפות של אור בחיי, בין כל החושך הגדול".

מליק שירן מציינת כי באלבום המשותף שלה ושל מסיקה יש ביטוי לעבודתה הטיפולית עם בני נוער שלקו באובדן שמיעה מלידה, כבדות שמיעה כתוצאה ממחלה ותאונת דרכים (בשיר "פותחת את הלב") ואף טיפול בשילוב אמנויות בילדה קטנה שיוצאת ממיטה חמה בלילה לרחוב הקר (בשיר "סהרורית")". בשיר "הגעגוע שזוכר" היא מביעה געגועים לבית ילדותה בבית שאן בה היו חדירות של מחבלים מירדן, אביה שירת כפקד במשמר הגבול וכמאלף כלבים גזעיים לאילוף ולמשפחה היו כלבייה ופנסיון לכלבים שנקראו על שמה של אמה שושנה, וימי האימה והפחד שמוזכרים ב"הדרך אל הלב".

מליק שירן: "השיר 'הלב בחר' נכתב על הזוגיות של חופית מסיקה ובן זוגה ליאור ועל כוחה של האהבה להרחיק את הייאוש והכאב מטיפולי ההקרנות שהיא עברה. כל כניסה לאולפן הייתה עבורה ניצחון על הגידול שהתנחל בעצב השמע וגרם לנזק עצום. שתינו הלחנו שירים באלבום המשותף השני שלנו. השיר "בשורה טובה" הוא שיתוף פעולה בין יוסי שירן אישי, לביני. כדי לעודד אותו מחרדות הקורונה הלחנו ביחד את השיר 'בשורה טובה', ובמהלך הקורונה נולדו שיריי 'תבלין לאהבה' ו'רגעי האתמול'. כדי להרחיקו מבהלה ומחרדה נכתבו השירים 'סיפור חיי' ו'אשקם' המחזקים את הזוגיות ואת האהבה בינינו". השיר המסיים של האלבום  'שיר החתולות' שיר העצמה נשי המעודד ומחבק כל אמירה שירית באלבום ונוטע כוחות חדשים להתמודד עם הלא נודע.

מליק-שירן, תושבת חולון וילידת בית שאן, היא דור שני לניצולי שואה, אשת חינוך, סופרת, משוררת, מלחינה, חוקרת ספרות ילדים ונוער, מבקרת ספרותית ומוזיקלית. היא מאתרת ילדים במצבי לחץ ומשבר דרך כתיבתם ומטפלת בשילוב אומנויות בבני נוער שלקו באנורקסיה ובהלומי קרב. היא מתגוררת בחולון נשואה פלוס שלושה ילדים, מו"לית של "בת אור" הוצאה לאור, עורכת ראשית של כתב העת הספרותי "על הדרך", ומנהלת של המרכז לכתיבה יוצרת ע"ש שושנה מליק בחולון הנותן מענה רגשי לילדים, לבני נוער ולאנשים מבוגרים. מזה חמש שנים היא מפעילה ברישיון אקו"ם את תחנת הרדיו האינטרנטית "אפי-לוג".

מליק שירן כתבה ספרים רבים וזכתה בפרסים רבים, בהם: פרס מפעל המשורר הצעיר הקרן ע"ש רון אדלר מאוניברסיטת חיפה, פרס לספרות יפה עבור ספרי השירה "צחוק מידרדר בשכונה" ו"צבעי שכחה" מטעם קרן חיים ושרה ינקלוביץ של עיריית חיפה, פרס נשיא המדינה עזר וייצמן עבור הספר "פגישה חלומית", פרס על מפעל חיים מטעם קרן נפ"ש ואגודת הסופרים העבריים עבור הקמת קבוצת "אות ועוד" של בני נוער ומטופלים בפייסבוק ועבור כתב העת "על הדרך", אות  הוקרה "קסת הזהב" עבור מפעל חיים של תחרות הכתיבה הארצית לבני נוער בכיתות ז'-י"ב מטעם אגודת הסופרים העבריים, מענק הלחנה מאקו"ם להלחנת שיריה באלבום "הגעגוע שזוכר", תואר דוקטור כבוד של שגרירת השלום העולמי, אהבת האדם ויצירתיות מטעם ארגון משוררי העולם, ועוד.

אמנים רבים ביצעו את שיריה של מליק שירן, מלבד חופית מסיקה, ובהם: מיכל טל ובתה אליה טל גבע, ראובן ארז, רני הלרמן, אלדד שרי, נורית האן זיגלר, אמנון פישר, שפרה פרץ, ניר פוראי, אורלי ורדי, שרי זוסמן, אביב דיירי, ג'ולי עידן לוי, אריאל גדסי, דודו אליה ז"ל ואחרים. לדבריה, כוחותיה באים מתוך אמונתה בעצמה ובבורא העולם. "מגיל עשר יש לי דיבור צפוף איתו. כשעצוב לי ואני ניצבת בפני קושי, אני מתפללת אליו, לאמי ז"ל שהייתה אישה יראת שמיים ולדודתי אסתריק ז"ל שהייתה לי כאמא שנייה. אמי ודודתי היו נשים מעצימות שהעבירו אליי את חוזקותיהן כבר מגיל צעיר ודרכן למדתי להתמודד עם אתגרים".

יהודית, ממתי את כותבת?
"אני כותבת מגיל עשר, לאחר שחלומה להיות רקדנית בלט נקטע בשל בעיה גנטית ברגליה. המורה שלה לבלט הביאה לה מחברת וביקשה ממנה לספר למחברת מה עובר עליה. "הרגשתי שמחברת זו לוקחת ממני את הכאב והכתיבה ומשחררת אותי מהעצב הגדול שהרגשתי. המשוררת בת שבע שריף ז"ל, אחותו של המנצח המנוח נועם שריף שהייתה המפקחת על הוראת הספרות בארץ, הגיעה לבית שאן הלומת הקטיושות, פתחה חוג לכתיבה יוצרת וטיפחה את כתיבתי. כשהייתי בת 20 היא התעקשה שאוציא לאור את ספרי הראשון 'צחוק מידרדר בשכונה' כמטפלת בשילוב אמנויות אני משתמשת במוזיקה ככלי מרפא, ובאמצעות דמיון מודרך והשמעת נעימות מטופליי נפתחים וכותבים או מציירים את רגשותיהם. אני מביאה גם כלי נגינה ניידים שצליליהם מרגיעים כמו: מקל גשם אינדיאני וקסטנייטות, גיטרה, קלידים ותוף מרים".

חפש באתר
טואול - בניית אתרים