תערוכת אודרי ברגנר בבית האמנים תל אביב/ ראובן שבת
אוצרת: אירית לוין.

אודרי ברגנר היא אלמנתו של הצייר הידוע יוס'ל ברגנר. במשך שנות חייהם המשותפים, אודרי פעלה לצד פעלה בתחומים יצירתיים מקבילים. היא איירה ספרים וכתבה סיפורים קצרים.

 

תערוכתה בבית האמנים תל אביב מפנה זרקור אל יצירה רבגונית רבת שנים. בתערוכה מוצגות עבודות בפורמט קטן – ציורים בצבעי מים ורישומים מתוך ספרי סקיצות וממגירות השידה בסטודיו – המאפשרות הצצה אל מאחורי הקלעים של עבודתה האמנותית.

 

 

 

דורי פרנס, שתרגם לעברית את ספרה "סיפורים מתל אביב", כתב עליה: "בת להורים לא יהודים – אם סקוטית ואב גרמני – ואשתו של צייר יהודי מאוד, ידענית מופלגת בספרות אנגלית ודוברת יידיש שוטפת,

חריפת לשון אך מופנמת, היא משלבת בסיפוריה, בקווים עדינים של רישום, את הזרות, הקרבה והפליאה, ומעל כל אלה משוך חיוך של מין חמלה."[1]

 

בעבודות אינטימיות אלו בתערוכה באים לידי ביטוי כמה יסודות חשובים ביצירתה: אהבתה לטבע – לאדמה ולצומח; הקשר הייחודי שלה לבעלי חיים שאיתם גדלה משחר ילדותה

והיו מושאי התבוננות לרבים מציוריה; עבודתה הייחודית בתחום התיאטרון בלכידת מהות המחזה בקו, צבע ומקצב.

 

 

 

ברגנר הרבתה בנסיעות בארץ ולחו"ל, בגפה או בחברה, נושאת עימה ספרי סקיצות וערכת צבעי מים קטנה, ערוכה לתעד רשמים מטיוליה במקומות רחוקים וקרובים כאחד.

מרבית העבודות צוירו מהתבוננות במראות ובנופים במחוזות שבהם חלפה או שהתה; אחרות נוצרו מזיכרונה.

 

 

 

בשנות ה-70, לאחר מות אימה, ביקרה תדיר את אביה במחוז דבון (Devon) בדרום אנגליה. הביקורים הניבו סדרת אקוורלים מכמירה,

הנעה בין פיגורטיביות להפשטה ומתעדת את דמות האב בסביבתו הטבעית: ישוב מכונס בכורסה בסלון ביתו, מהלך או יושב בגן המוריק עם כלבו האהוב לצידו.

 

 

 

 

חצר הבית של אודרי ויוסל ברחוב ביל"ו בתל אביב שימשה עבורה מקור השראה. היא הקימה וטיפחה אותה כשמורת טבע עירונית, גן הנראה כנטול זמן ומקום.

בעבודות אקוורל מעודנות, בכתמיות חופשית ובהפשטה, מצוירות פינות קסומות של המקום מכמה זוויות – הצמחייה המשתרגת בו, חתולים וציפורים השוהים או חולפים במקום, פינות ישיבה.

 

 

 

 

העיר תל אביב, שהאמנית כבר הקדישה לה בעבר סדרת ציורים נרחבת, מופיעה אף היא בתערוכה

בנופיה ובדמויות של מתרחצים בבריכת גורדון המיתולוגית. ברגנר נהגה לשחות שם, ורשמה וציירה בפנקסה דמויות  ששהו במקום – שוחות, עומדות או משתרעות על כיסאות נוח.

 

                                                                                                                                                                                     

המתווים וציורי המים הקאמריים המוצגים בתערוכה חושפים פן פחות מוכר בעבודותיה של יוצרת ייחודית זו.       
     

ככלל,ההתרשמות האישית שלי מהתערוכה, היא החשיפה לציורים קומקפטיים, של אקספרסיוניזם ממוקד, חם, רגיש. הנוגע בעדינות אך בנחרצות, במראות  אורבניים ובצידם מראות טבע רכים.

אודרי ברגנר, היא אמנית הומניסטית מאוד, אוהבת אדם, שיצירתה שזורה באהבה זו, אומנם באופן מאופק ומעט מינורי.

אבל הצבעוניות המוקפדת ויופי הציורים ונושאיהם מראים שהאמת היצירתית והאמנותית המצוינת מתחברות היטב אצלה בציורים באופן מעורר כבוד והערצה.  
                                                                                                                    

 

 

חפש באתר
טואול - בניית אתרים