שיר:
הִתְחַזְּרוּת / שני ארנהיים 

כְּשֶׁתִּתְחַזֵּר עַל הָאַהֲבָה 

הַשָּׁעוֹן לֹא יִקַּח אֶת הַזְּמַן 

עַד שֶׁתִּהְיֶה לְךָ בְּחִילָה.

תְּשׁוּקָתְךָ תֵּצֵא מִשְּׁלִיטָה 

כִּמְדוּרָה שֶׁסָּפְגָה נֵפְט 

מִיָּד שֶׁרָעֲדָה.

יַעַר נַפְשְׁךָ יַעֲלֶה בְּאֵשׁ:

עֵץ הַדַּעַת הָרִאשׁוֹן לָמוּת, 

אַחֲרָיו עֵץ הַיַּצִּיבוּת, 

וְהָאַחְוָה תַּעֲלֶה בִּבְעֵרָה 

כִּבְיוֹם הַיּוֹלֵדָה.

כְּשֶׁתִּזְלֹל אַהֲבָה, 

תִּזְלֹל הִיא אוֹתְךָ.