על שורשים וספרות עם נטלי מסיקה/ ראובן שבת
הסופרת נטלי מסיקה הוציאה לאחרונה את ספרה השני-"חלון לים של נצרת". רומן משפחתי, מעניין, מרתק ורב אנפין.
נטלי מסיקה היא סופרת של ניואנסים המשלבים בין זכרונות אישיים להיסטוריה. ייחוד מעניין מאוד בפני עצמו.
ספרי על עצמך ועל יצירתך
בצעירותי עוד לפני עידן המיילים והטלפונים הניידים, מאד אהבתי לכתוב מכתבים ולתאר בפרטי פרטים כל מיני אירועים שקרו או לא בדיוק קרו לי, אבל לפחות נדמו לי מאד מעניינים. עד היום יש לי די הרבה חומר מפליל על עצמי לעוד כמה וכמה ספרים עתידיים. עוד אהבתי לרשום ולצייר, אך לצערי אני לא מספיק טובה בזה. השימוש במילים הוא סוג של פשרה מסורבלת עבורי ביחס לאמצעי ביטוי אחרים מועדפים בהרבה.
שנים ארוכות מחיי הוקדשו ללימוד באקדמיה בחוג לארכיאולוגיה בצירוף לימודים נלווים כמו – אמנויות, שפות עתיקות, היסטוריה, מחשבת ישראל וגרפיקה ממוחשבת. הייתי צריכה לעבור שלושה תארים בשלוש אוניברסיטאות שונות בארץ כדי לגלות בתום מסע ארוך ומפרך שאת הדברים החשובים באמת למדתי בשדה הניסיונות של החיים. כיום אני עוסקת בתיעוד מבנים ואתרים היסטוריים לשימור, ויש לי זכות גדולה לייצר מידע בעל ערך שמסייע לאדריכלים ולמתכננים לקלף ולבנות מחדש בניינים מתקופות, סגנונות ומקומות רבים ומגוונים.
במה עוסק הספר החדש?
"חלון לים של נצרת" – הוא ספרי השני. לפני כ- 12 שנה הוצאתי את ספר הביכורים שלי "אדמה שחורה" העוסק בחורבן בית שני מנקודת מבטה של ילדה שמתגוררת ביודפת. בספר הזה ביקשתי להאיר את הסיפור של משפחתי המורחבת שמקורה בעיר נמל קטנה בתוניסיה שהתקיימה בתווך שבין התרבות המזרחית המסורתית לבין התרבות המערבית –צרפתית, ללא מתח או ניגודיות כפי שרבים נוטים להציג את הנושא הזה היום. הסיפור הוא אישי וכמעט אינטימי אך באופן עקיף הוא מבקש לגעת בעצבים החשופים של הקיום הישראלי תוך שהוא מציף נושאים טעונים כמו - הגירה, פריפריה, מסורתיות וזהות תרבותית, שואה, לאומנות, אינדיבידואליזם, פמיניזם ונושאים אחרים.
מי הן היוצרים/ת שהשפיעו הכי הרבה על כתיבתך?
הסופרות האיטלקיות נטליה גינצבורג, אלנה פריינטה ואלזה מורנטה הן שלוש סופרות שמעוררות בי השראה. כשאני קוראת אותן אני מרגישה שהן מספרות אותי, למרות שאין בינן וביני שום פרט ביוגרפי זהה. זה אולי מפני שאני מאמינה (כ"חופרת מדופלמת"), שאם חופרים בנפש מספיק עמוק, באומץ וללא מגננות מתייפייפות, מגיעים לשכבת מגמה רותחת שמשותפת לכולנו, לכל בני ובנות האנוש באשר הם.
