צילום: גיל לופו 
המופע קובי ויוסי- סלוניראקים/
מיכל דורון
 

מופע חדש ליוסי אלפי ולקובי אושרת בתיאטרון יפו.  

תסריט ושירים: יוסי אלפי

מוסיקה: קובי אושרת

עם הזמרים/ נגנים שירן שחר בורק ותומר קלינג

במאי: יגאל עזרתי  |  ע. במאי ומפיקה: רביד סביל

שני אריות במה ותיקים, דנים בחן וברגישות על השאלה הנצחית מיהו ישראלי ?

יוסי אלפי  וקובי אושרת מחפשים דרך להיות ישראלים.

קובי נולד בחיפה וקשור מאוד לסלוניקי, יוסי נולד בבצרה ורואה עצמו הכי ישראלי שיש.

השאלה הזו עולה בין הצלילים והתכנים של סיפוריהם וזיכרונותיהם  מילדות, המסופרת בהומור ובנוסטלגיה, זיכרונות קולקטיבים ארכיטיפיים, בהם הקהל יכול להתחבר ולהתרגש עמם יחדיו לצחוק להזדהות או להביע אמפטיה.

יוסי אלפי

נולד בבצרה שבעיראק בשנת 1945 בהיותו בן ארבע, עלה לישראל עם סבתו. אביו היה פעיל במחתרת הציונית. את הוריו וחלק מאחיו ואחיותיו פגש רק לאחר שנה, כשעלו גם הם לישראל מבצרה. בשנים הראשונות בישראל חיה המשפחה במעברה בפרדס חנה, שם הוא היה הילד היחיד ודיברו עיראקית, תקופה שהשפיעה רבות על אלפי וניכרת עד היום בכתיבתו הספרותית. אלפי כתב יחד עם לובה אליאב את הספר "משני עברי המעברה – דיאלוג אינטימי על זהות ישראלית" (הוצאת מעריב), ספר שעסק בנושא וזכה להדים רבים. בשנת 2019 יצא לאור ספרו "מעברה" (הוצאת המועצה לשימור אתרי מורשת ישראל). אלפי הוא איש תיאטרון, משורר, מספר סיפורים, איש תקשורת ישראלי ומורה, הוא אבי התיאטרון הקהילתי וכן  המייסד והמנהל האמנותי של פסטיבל מספרי סיפורים. 

 

אלפי מספר על ילדותו בעיקר ועל עלייתו לארץ, על שאיפתו וכמיהתו להיות צבר, ועל כך שתמיד כינו אותו 'עירקי ' אך תמיד הרגיש כל כך ישראלי. הוא מספר על זיכרונותיו בחן רב ובהומור וברקע שירים פרי עטו   שהלחין בכישרון רב קובי אושרת .הוא מספר על אמו שלא ידעה קרוא וכתוב ועל צביטת הלב שחש, הוא מספר על יכולת הכתיבה שלו מגיל צעיר ועל התרגשותו הרבה כשלמד בבית ספר תלמה ילין.

.

קובי אשרת

נולד בחיפה בשם יעקב ונטורה להורים שעלו מסלוניקי הוא מוזיקאי, מנצח, מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, חתן פרס אקו"ם ופרס אמ"י למפעל חיים.

הוריו עלו ארצה בנפרד שנים לפני השואה. בביתם דיברו לדינו, וכשהוריו לא  רצו שאחיותיו והוא יבינו, הם עברו ליוונית. המשפחה הייתה חובבת מוזיקה. בילדותו היו יושבים במרפסת ומנגנים להנאת תושבי השכונה. אביו היה מנדולינן ראשי בתזמורת כלי פריטה של בית החרושת למלט 'נשר'. גם אמו ניגנה במנדולינה, אך אושרת העדיף גיטרה ומשם הכל היסטוריה של להיטי ענק ושירים שכל ישראלי מכיר וגדל עליהם.

 

אושרת, שנולד בארץ מספר לקהל על מורשת סלוניקי ועל אהבתו הנכזבת בגיל הנעורים על נטישת אהבתו בגלל היותו מעדות ספרד  ועל ליבו  שהתנפץ לרסיסים.  

שניהם משתפים את הקהל בלהיטים שהפכו לנכס צאן ברזל, שירי הלהקות הצבאיות, והקהל מתרגש ושר עמם יחד, גומע טיפה ועוד טיפה וההתרגשות בשיאה.

הערב מכיל זיכרונות אישיים ההופכים קולקטיביים, ועולה הכמיהה של ההשתייכות לחברה הישראלית הכל כך מגוונת ומעורבת. בסיפורים האישיים נצבט לעתים הלב לעתים צוחקים יחדיו כמו מדורת שבט, ואולי זו מטרת הערב, פרופיל של החברה הישראלית- מהשואה, תקומה, עלייה, מלחמות , אהבה, אכזבה, הקמת משפחה בארץ , יצירה והומור. הסלונירקאים היא תמצית הישראליות.

הכמיהה להיות ישראלי  גם אם אתה משם, אתה מכאן. מהארץ הכל כך מגוונת, מורכבת, מצחיקה, עצובה בלתי אפשרית ונהדרת.

ערב קברטי תיאטרלי מוסיקלי מרגש, משובח, המהווה מראה ללב ולנפש של כולנו.

 

חפש באתר
טואול - בניית אתרים