סקירת הסרט  עוד סיבוב/ אירית זילברמן

בימוי: תומאס וינטנברג 117 דקות

סרט עשוי היטב, מרכז לצופה מקסימום מידע בסצינות קצרות, ברורות למדי, המתגבשות לכלל תמונת רקע מדויקת. העלילה עצמה בוחנת את השפעת האלכוהול על סוגים שונים של בני אדם. במקרה הזה מדובר ב 4 מורים המלמדים בבית ספר תיכון בדנמרק. הם מחליטים על תהליך מסוים של התנסות בצריכת אלכוהול. מרבית הסצינות בסרט המציגות אנשים שתויים ברמה זו או אחרת נוטות לחיובי, כלומר: האנשים בשליטה, מצליחים להוציא מעצמם "אני" מעניין ופחות שגרתי. אבל לקראת סוף הסרט, דווקא עם סיום ההתנסות, סופם של חלק מהמשתתפים אינו נעים, בלשון המעטה. הסצנה המסיימת את הסרט היא עוצמתית במיוחד ומנצלת את המקסימום שיש במדיה הקולנועית להציע לצופה.

גם המשחק של הדמות הראשית: מרטין, הוא מדאס מיקלסן, הוא מצוין.

אך לי, כצופה, נותר הצורך להבין את תמצית המסר של הסרט: האם הוא בעד או נגד צריכת אלכוהול?

לעניות דעתי מועבר לנו מסר מורכב: כל עוד אתה צעיר, בריא, מלא תכניות לעתיד אתה יכול לצרוך כמות סבירה של אלכוהול, כי באיזה אופן מופלא החיים ימשכו אותך מהתמכרות. גם כשאתה מבוגר מצליח, בעל קריירה ועמדה (צ'רצ'יל ושכמותו) אתה יכול לצרוך לא מעט אלכוהול אבל תעמוד בגבולות שלך. הבעיה מתחילה כשהצרכן הוא אדם בוגר, אפור, מן השורה, אשר ויתר מזמן על חלומותיו. השילוב של גיל מבוגר ותיסכול עמוק מכל סוג שהוא מסכן את צרכן האלכוהול, מתון ככל שיהיה.

לדעתי המסר הדרמטי של הסרט הוא: הי, חברים בגילאי 45 פלוס, הזהרו בצריכת האלכוהול, כי אתם עשויים למצוא את עצמכם בתהומות אשר לא תוכלו לצאת מהם!!

אני חושבת כי יוצרי הסרט , אשר גדלו במדינה מערבית כמו דנמרק, עם הרגלי שתייה כפי שמתוארים בסרט, הם בהחלט אוטוריטה מספיק מוסמכת לתת לנו עצה אמיתית ומכל הלב בנושא האלכוהול, אז בואו ניזהר מהידיד ששמו אלכוהול ונשמור לו מקום ממש קטן בחיים שלנו.

חפש באתר
טואול - בניית אתרים