על הרב תחומיות בכתיבה עם לאה טרן/ ראובן שבת

לאה טרן היא יוצרת פוריה ורבת אנפין. היא עוסקת בשירה, פרוזה ואמנות חזותית וזכתה בפרסים ספרותיים. לאחרונה הוציאה ספר שירה בשם קיויומים, בעריכת פרופסור גבריאל מוקד.

ספרי מעט על עצמך?

אני אמנית רב תחומית. עוסקת בספרות ושירה. בעלת תואר מסטר מטעם אוניברסיטת בר-אילן. התמחות בשירה עברית מודרנית.הוצאתי לאור 8 ספרי שירה. האחרון הוא מבחר, בשם "קיומיומים", בעריכת פרופ' גבריאל מוקד. הוצאת"עכשיו". 181 עמ'. לימדתי בשתי אוניברסיטאות, ספרות ולשון. 7 שנים בדרום אפריקה, ביוהנסבורג, ו 7 שנים באוניברסיטה תל-אביב. אני חברה בכמה ארגונים. אגודת הסופרים העבריים, אקו"ם ופאן. מצויה בכמה אנתולוגיות שירה, בארץ ובעולם. זכיתי לכמה פרסי ספרות. .כמו-כן עוסקת גם באמנות חזותית. ציור, מייצגים, קולאז'ים ועוד. הצגתי ב-16 תערוכות קבוצתיות וב-6 תערוכות יחיד.

יש לי טור תרבות  ב- 1 NEWS בו אני מסקרת אירועי תרבות ואמנות חשובים המתקיימים בארץ.

מה מייחד  את הספר האחרון?

ספרי האחרון עוסק במצבי קיום שונים, פיזיים ונפשיים. החל מתמונות ילדותי ובית-גידולי, בעמק יזרעאל, וכלה במצבי קיום אורבניים -חברתיים וכלכליים בעיר תל-אביב.

בספר מתקיימות מספר חטיבות ראשיות. 1. שירי נשיות ולבוש נשי, המהווים מעין כרטיס ביקור ראשוני.2.בהקשר זה קיימים שירים ליריים, הדנים ביחסים בינו לבינה.3,שירה על משפחה, שורשים ונופי הארץ.אלה שלובים זה בזה בזיכרון הכרונולוגי.4.חטיבה מרכזית אחרת נוגעת בצמתי תרבות בארץ ובעולם. 5.חוויות מסעות אמנות ותרבות בעולם, המעשירים את המימד הלירי, פיוטי במבחר שלפנינו.6. דרך כל חטיבות השירה מתפתל חוט קיומי המושפע רבות מז'אן פול סארטר. בכתביו הרבים קיימת התמודדות של אדם, מול בדידותו,וסופיותו,

יחודו של הספר במגוון חטיבות שיריו, בעומקם הפילוסופי, בחיזוק החטיבות השונות, אלו את אלו, במסע על פני תכנים  שונים של נשיות וארציות, תרבות ואינדיבידואליות.

מה מייחד בעינייך את עולם הספרות?

הספרות והשירה מצותתים לחיים ולמציאות. היוצר הולך כל חייו עם מצלמה בין עיניו ומצלם מצבים אנושיים. מצבי- קיום. מראות נחקקים בו, קולות וחוויות, החל מצעדיו הראשונים בעולם. אחכ' בא הסינון. הוא עושה זאת דרך מעבדת לבו, רגשותיו, שפתו ועולמו התרבותי והורבאלי ומציג את הדברים על הדף הלבן.הוא חי במציאות קיומית ביומיום, אך גם במציאות על קיומית, האוחזת בסרעפיו. בדמיון, בהזייה ובבריחה מן המושג אל המופשט, הבלתי ניתן להשגה. עולים בו מידי פעם עולמות מן העבר, או עולמות בלתי קיימים.

לסיכום אומר,כי השירה היא שפת הנשמה.מרחיבה את נימי הלב. משכיחה לרגע את המציאות הקיומית המרה, המזנבת בחיינו.השירה מנסה לחבור אל רגשותינו הקמאיים,לברוא עולם קסום, לאחוז ולו לרגעים אחדים בדבר החמקמק הזה, שעשוי ממילים ונקרא שירה.

אלו 3 ספרים היית לוקחת איתך לאי בודד

שלושה ספרים שהייתי לוקחת איתי לאי בודד הם.: ספר תנ"ך. ספר הספרים. יש בו כל הסיפורים הנפלאים, הדרמות, התככים, מגווני הלשון העברית, השירה והפיוט, היסטורית העם היהודי,  ד'אנרים של לשון שונים ומכוונים. תכני התנהגות ופולחן, דברי חכמה ופילוסופיה.דברי תורה ומוסר השכל. הספר השני הוא ספר האגדה, שערכו, חיים נחמן ביאליק ורבניצקי. גם הוא מבוסס על ספרות חז "ל ועל המדרש. זה ספר חידתי מתוך ארון הספרים היהודי, שובה לב, ובו הרבה הומור, חכמה ומוסר השכל. הספר השלישי הוא משל נתן אלתרמן. ולא רק הטור השבועי. המחובר להקמת מדינת ישראל והוויתה. אלתרמן השפיע על יוצרים רבים בספרות המדינה, ביניהם זך, גורי, קנז ואחרים.בימיו הונגשה השירה לכולם, לא רק לאוהבי שירה וכותביה, היא הייתה לחם חוקם של המונים. אלתרמן בחכמתו וכריזמה שלו השפיע על רבים, בגאוניותו כתב לתיאטרון, לילדים, לעיתון, שירתו קרבה לבבות ערב הקמת מדינה וגם אחר-כך.את עבודת המ.א שלי כתבתי על "שמחת עניים"/נתן אלתרמן. בספרות העברית המודרנית אני מחשיבה מאוד את דויד גרוסמן. יהודה עמיחי דליה רביקוביץ[

חפש באתר
טואול - בניית אתרים