על האמת ומהותה עם יוסי אוחנה/ ראובן שבת
הסופר יוסי אוחנה מנסה לבטא באופן אמיץ ,מקורי וייחודי את קולו היצירתי. ספרו האחרון "המגביהי" מבטא את כמיהתו לכך אבל גם את הדרך המאוד מעניינת שהוא ניסה ומנסה לעבור לשם כך כאדם יוצר, המבקש את עומק הדברים בכתיבה.
ספר מעט על עצמך ועל הרקע שלך?
גרתי בלונדון למדתי שם משחק והופעתי במחזה סינדרלה בתפקיד נסיך של הבימאי ג׳יימס מאדן, הוא היה המורה שלי למשחק בבית הספר לדרמה של לונדון זו הייתה שנה מאוד אינטנסיבית והחוויה הכי חזקה בחיים שלי עד כה. כשחזרתי השתלבתי בתחום המשחק בישראל, ובאיזשהו שלב החלטתי לצאת לדרך עצמאית, ליצור בעצמי, אז הכרתי בימאי שפתח חברת הפקות הפכנו לידידים ויחד צילמנו מונולוגים שהעלנו לאינטרנט, ליו- טיוב כמו מתוך מחזה של שייקספיר, או מתוך הסרטים של ג׳וליה רוברטס, שאותה אני מאוד אוהב. היא הסיבה ללימודי המשחק. ראיתי סרטים שלה בשנות העשרים שלי ואמרתי, זה מה שאני רוצה להיות, ובאמת סיימתי לכתוב תסריט לסרט שמבוסס על הספרים שלי, פרסמתי 4 ספרים, מתוכם 2 דיגיטליים. החדש מהם, הנוכחי, המגביהי. לאחרונה עלה לי רעיון להמשיך עם צילום המונולוגים אבל הפעם בהשראת הספר המגביהי והעליתי ליוטיוב לאניסטגרם ולפייסבוק מונולוג מתוך הספר המגביהי זה הגיע לאלפי צפיות בסך הכל, ואני בקרוב עתיד לצלם מונולוג נוסף מתוך הספר הפעם באנגלית, כי הספר יצא לאור בתרגום שלי לאנגלית כספר דיגיטלי ובכריכה רכה, לסרטון ביו -טיוב אני מצרף קישורים, לרכישת הספר. אני לא בודק מכירות כרגע, כי אני עסוק בלעורר השראה, גנזתי את הספר המגביהי קרוב לשלוש פעמים, מחקתי אותו אחרי שכתבתי את רובו מתוך כוונה להתפרנס ממנו ולהרוויח כסף, זו לא הסיבה שבזכותה רציתי לפרסם את הספר, ורק כאשר הכתיבה באה לי מתוך השראה גדולה ליצור, משהו שיהווה גם בסיס לסרט ולמונולוגים מצולמים, המשכתי וסיימתי לכתוב ופרסמתי. אני כותב שירים מהרגע שלמדתי לכתוב עוד מהילדות המוקדמת, אהבתי מאוד לתמלל מוסיקה שאני אוהב, ולנגן פסקולים לסרטים, למדתי תווים ואני יודע לנגן על אורגן, מאוחר יותר כתבתי שירים והלחנתי ולאחרונה גם הקלטתי באולפן. ושחררתי לספוטיפיי, בקרוב יוצא הפסקול של הספר, מכיל שירים מהתקופות האחרונות, שירים חדשים. שכתבתי הלחנתי ואני שר לפי שיטה שלמדתי בבית הספר לדרמה של לונדון. אני בן 42 ולעולם לא אוותר על חלום ההכרה שלי כאמן בישראל. ברור שאני לא עושה את זה בשביל הכסף. אלא בשביל להעצים, הספרים והשירים שלי עוסקים בהגשמה עצמית, העצמה אישית וגילוי האני הפנימי האלוהי שקיים בכל אחד מאיתנו. המטרה הסופית היא שהספרים המוסיקה והאמנות שלי יביאו שלום בעולם, בין כל שכבות האוכלוסייה המנוגדות, חילוניים ודתיים, ערבים ויהודים, ושאר אוכלוסיות מנוגדות שלעיתים יש קונפליקטים אנושיים ביניהם. אשמח יום אחד לקבל פרס נובל לשלום בעקבות קרן תמיכה שאני מתכוון להקים, לא בקרוב, קרן לשלום שתקדם באמצעות אמנות, רובה שלי, את השלום בעולם, בישראל, ובכלל״.
2. מה עוסק הספר מגביהי, כיצד כתבת אותו ומה ייחודו
המגביהי עוסק בצורך שלי לקרוא את האמת שלי שלא נכתבה באף ספר. במשפט אחד ניתן לסכם את הספר: אנחנו יכולים להגשים כל חלום, את עצמנו ובכלל את כל המטרות שלנו אם נעבוד בשיתוף פעולה מלא עם אלוהים.
בספר שלי אלוהים לא שייך לשום דת, אלוהים הוא כוח ביקום. הכוח העליון ביותר, שיכול להפוך כל חלום למציאות. ובספר שלי אלוהים אוהב את כולם, את החילוניים, הדתיים הנוצרים, היהודים, הגייז, הסטרייטים, וכל שכבת אוכלוסייה אנושית כזאת או אחרת. ניתן לסכם את אהבתו של אלוהים לפי הספר המגביהי, אהבת האנושות כולה. בספר המגביהי אני מדבר המון על אלוהות, נותן סיפורים קצרים רובם אוטוביוגרפיים שלי, אני חייב להיות אוטוביוגרפי, זה הפסיכולוג הכי טוב, אבל לא רק מתוך צורך אגואיסטי כזה. פשוט גיליתי שכאשר אני אוטוביוגרפי ההזדהות של הקורא, חזקה יותר. הבנתי את זה מתגובות של אנשים שנחשפו ליצירה שלי, ככל שהייתי יותר אמיתי וקרוב לאמת שלי, כך אהבו יותר את מה שאני עושה.
הייחוד של המגביהי, הוא שלא קראתי את האמת שבו באף ספר הנגיש לקהל הרחב, אני 20 שנה חוקר את ההגשמה העצמית, השגת מטרות, ולאחרונה גיליתי את אלוהים. אחרי שקראתי ספרים רבים על כוח המוח, כוח התת מודע ומחשבה יוצרת מציאות, הגעתי למסקנה שהגיע הזמן לכתוב את המגביהי העוסק בכוח האלוהים ליצור את המציאות בשיתוף פעולה מלא איתנו ועם המטרות שלנו, למרות שלפני כמה שנים אמר לי חבר מארה״ב שהאנושות עדיין לא מוכנה לאמת הזו, אבל מסתבר שעכשיו אחרי כמה שנים, הקהל מוכן. כי הספר יצא. אני מאמין שגם יצא ולא במקרה עכשיו, כי אנשים צריכים ומוכנים לאמת שלו. כתבתי אותו מתוך חוויות אישיות, ידע אישי ולימודי יהדות בישיבת חב״ד בתל אביב. למדתי שם על הכוח של אלוהים ועל הכוח של ארץ ישראל. כך נוצר הספר. מתוך הידע הזה שהייתי צמא לו, ושעדיין אני לומד, אני רק יודע גרגיר חול בים האלוהות היהודית״.
3.האם בספר מבוטאת כמיהה מיסטית רוחנית או ערגה המשלבת בין רוחניות לארציות
הספר אינו מיסטי בכלל, אך רוחני מאוד. ואכן משולבת בו השגת מטרות חומריות. השילוב הזה, בין החומר לרוח, הדת והחילוניות החטאים והאלוהות יצר את הספר המגביהי. גם אני נע בין עולם של חושך לאור מאוד גדול, של יצר טוב ויצר רע כמו כל אחד מאיתנו ואת זה הבאתי לספר. בימים אלה אני כותב מהדורה מורחבת ומעודכנת שתצא בקרוב, כי הרגשתי שיש לי עוד מה להגיד בתחום הספר המגביהי. הוספתי גם סיפורת רבה, ולא רק עולם של רוח, והגשמה עצמית אלא ממש סיפורים ואגדות דרכם הבאתי עוד קצת עידכונים ממה שלמדתי מאז שהספר יצא. אני מאמין שיהיה לי עוד המון מה להגיד אבל את ההמשך כבר אכתוב בספר הבא ספר חדש שכבר יש לו שם אבל אני לא רוצה לחשוף אותו בשלב זה לפני שהוא יוצא כי אני אף פעם לא יודע מראש מה יהיה שם היצירה עד שהיא ממש נולדת לעולם הגדול. כמיהה מיסטית הייתה לי עוד בילדות אבל החל מגיל 20 עזבתי לחלוטין את עולם הנומרולוגיה והמיסטיקה, הרגשתי שמיציתי, הרגשתי שזה מסוכן לי לדעת עוד, ובעיקר הרגשתי שיש אמת גבוהה יותר ועמוקה יותר אותה התחלתי לחקור בגיל עשרים עד ארבעים. עם בוא משבר גיל הארבעים שלא פסח עליי, התעוררתי ביום הולדת ארבעים ללא זוגיות ללא כסף וללא מטרה בחיים. הייתי מיואש מהגיל. הרגשתי שלא הספקתי מספיק ולא השגתי את כל המטרות שלי, ומאותו הרגע אלוהים הושיט לי יד, מעט מעט עד סיום כתיבת המגביהי. ומאז הוא לא עוזב אותי יום יום. אני מניח תפילין קורא תהילים ולומד יהדות, הפעם באופן עצמאי. כי הקורונה הגבילה את הישיבה של חב״ד רק למי שגר בה. הייתי רחוק מלהחליף את הלבוש שלי לשחורים, וכובע שחור כדי לגור בישיבה. הקורונה קטעה את ההליך אך בעצם הביאה אותי לסוג של קצה, שהוביל לכתיבת המגביהי. דרך הגב המילה המגביהי זו מילה מהתהילים. אני בהחלט מתייחס לאלוהים כאל משהו רוחני ופחות דתי. אלוהים שייך לכולנו, ואני אוהב את אלוהים. מבחינת חומר ברור שאני רוצה המון כסף, ואני כותב על זה. לא במהדורה הנוכחית, אלא במהדורה המורחבת, אני כותב אותה בימים אלה, אני רוצה כבר להוציא אותה אבל פעמים אני רוצה שייקח לי 10 שנים לעבוד עליה, כדי להביא אותה מושלמת לקורא. אני תמיד שואף לשלמות בכל דבר ומצפה מעצמי לרמה מאוד גבוהה של כתיבה, של יצירה, של עטיפת הספר, של עטיפת המוסיקה לא רק לתוכן אני מאוד דואג שהוא קודם כל יעניין אותי, ואחר כך אגיש אותו לאחרים״.
4. מי הם 3 הסופרים החשובים ביותר בעיניך ומדוןע
פאולו קואלו שכתב את רב המכר הניצחי ״האלכימאי״ הוא הסיבה שבגלל התחלתי לכתוב סיפורים. בעיקר אחרי שקראתי את ״האלכימאי״ אמרתי לעצמי כזה ספר אני שואף ליצור. עדיין לא כתבתי את ״האלכימאי״ שלי. למרות שאני כבר בן 42 אני מרגיש שהדרך ״לאלכימאי״ שלי עוד ארוכה אני בהחלט שואף לפסגה הספרותית בעברית. אני אוהב את הספרים של פאולו קואלו משום שכמוני הוא עוסק המון בעולם הרוח, במציאות גבוהה, בהעצמה ובעיקר השראה. יש לי את כל הספרים שלו, וכל פעם שיוצא ספר חדש אני קונה אותו מייד באנגלית וכשהוא יוצא בעברית אני רוכש לי גם עותק וקורא את התרגום. אין כמו לקרוא בשפת האם שלך, למרות שאנגלית שלי גם ברמה של הבנת ספר, הסופר השני הוא ריצ׳ארד באך, שהסיבה שאני אוהב את הספרים שלו היא בעקבות העובדה שהוא נוטע בתוך הסיפורים שלו גם אמת מעוררת השראה. אני אוהב סופרים שמעוררים השראה ומביאים משהו גבוהה מהשמיים לארץ. השראה מבחינתי מקומה בגן עדן, בשמיים העליוניים ויורדת אל הארץ. השראה היא השפה של אלוהים, אוניברסלית וזו הסיבה שאני אוהב את פאולו קואלו וריצ׳ארד באך כי הספרים שלהם אוניברסליים. הסופר השלישי, אם לחזור לתל אביב ולישראל, נמצא ברשימה את יובל אברמוביץ׳. אני אוהב את הספרים שלו בעיקר את סדרתי ספרי הרשימה, קראתי באינטרנט שהוא מתכוון לכתוב עוד ספרים בסדרה והתלהבתי מזה מאוד כי אני צמא לעוד ממנו בסגנון, אני אוהב את יובל אברמוביץ׳ ואת כתיבת ״הרשימה״ שלו, כי היא מאוד חומרית, ישראלית, ובו בזמן גם פילוסופית. הוא הסופר האהוב עליי ביותר בישראל, ואני כבר מצפה לספר הבא שלו בסידרת ״הרשימה״.
5. איזה 3 ספרים היית לוקח איתך לאי בודד ומדוע
ברור לי מאוד שאקח את ״חשוב והתעשר״ של נפוליאון היל, ״מדע ההתעשרות״ של וואלס ווטלס, ו״כוחו של תת המודע״ של ג׳וזף מרפי. אלה ספרים שמשנים את חיי הקורא, נוטעים בו הראה ענקית לחיות חיים טובים יותר, ואני מאוד אוהב את האמת של הספרים האלה, העוסקים בהגשמה עצמית, השגת מטרות, אלה תחומים שאני חובב מאוד. במקום הראשון עומד אצלי ״חשוב והתעשר״, גיליתי אותו בשבע שנים האחרונות, ידידה שלי שעכשיו היא מיליונרית, המליצה לי ומאז אני לומד אותו וכמו שכתוב בו ״מעט מעט״ זה הקצב בו אני משיג את מטרות שלי. אני יודע בדיוק מה אלוהים מנסה לעשות איתי ועם ההצלחה שלי. הוא לא רוצה לתת לי להיט סיפרותי או מוסיקלי, אלא מסע שבכל יצירה אגיע קצת יותר רחוק וזה יתן אור ליצירות הקודמות שלי עד הפסגה. במקום השני ״חשוב והתעשר״, ספר שמדבר על השגת עושר או כל דבר חומרי אחר באמצעות פעולה בדרך ודאית, דימיון מודרך, ומחשבה יוצרת מציאות. כולל הכרת תודה שזה פרק שאני לומד אותו כבר תקופה ארוכה. במקום השלישי, נשאר מתוך השלושה ״כוחו של תת המודע״. נחשפתי לספר לראשונה בגיל שמונה עשרה, התחלתי לקרוא אותו, ושמתי אותו בתיק כשהלכתי לסקר שחקנים שהתארחו בתכנית ראיונות, לעיתון נוער, בו כתבתי בגיל 18 ככתב נוער, ואז מישהו ניגש אליי כשבתיק שלי ״כוחו של תת המודע״, ואמר לי, אתה יודע איזה ספר אתה צריך לקרוא עכשיו? איזה? שאלתי, והוא אמר לי את ״כוחו של תת המודע״ של ג׳וזף מרפי. איזה צירוף מקרים מדהים!!! הוא לעולם לא יכל לדעת איזה ספר יש לי בתיק. עכשיו אני מבין שהכל ביקום מדוייק, וכמו שריצ׳ארד באך כותב ״אין צירופי מקרים״
