שיר:
תור/ נאור יצהרי

יֵשׁ תּוֹר בַּכְּנִיסָה לַקָּפֶה

וּמַכְנִיסִים רַק זוּג

בְּכָל פַּעַם

בַּעֲבוּר חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים מְקַבְּלִים

כַּפִּית פְּלַסְטִיק וְסֵפֶל זְכוּכִית רֵיקָה

לְמַלֵּא בַּמְּכוֹנָה

כָּפוּל אָרֹךְ לִי הָפוּךְ בִּשְׁבִילָהּ

בְּדָאוּן טָאוּן שְׂטוֹקְהוֹלְם

לוֹחֲשִׁים מֵעַל עִצּוּב מִינִימָלִיסְטִי

מֻתָּר לָנוּ לְהִשָּׁאֵר

רַק חֲצִי שָׁעָה

וּבְאוֹתָהּ חֲצִי שָׁעָה

לֹא הָיָה לַיֶּלֶד שְׁלשִׁים וָתֵשַׁע

לֹא הָיוּ יְלָדִים כְּלָל

מִלְּבַד הַבְּלוֹנְדִּינִים

בַּכְּרָזוֹת

חֲצִי שָׁעָה

הִיא לֹא שָׁקְעָה בְּאַבְטָלָה

וַאֲנִי לֹא בְּבִגְדֵי עֲבוֹדָה

חֲצִי שָׁעָה

צְעִירִים בְּעָשׂוֹר

מְקֻפָּלִים בְּמִסְחָרִית מַזִּיעָה

בְּלַיְלָה נְתַנְיָתִי קַר

בַּחֲנָיָה

                        מתוך "עקוד", הוצאת קתרזיס