בלנד זה טוב

בלנדד ו'יסקי עם בלנדד סיגר 

יעקב שקד


שיחה עם איש שיודע. על בלנדד ו'יסקי,

סינגל-מאלט, ואיזה הכי מתאים לסיגר משובח


 

אני אקים לעצמי עכשיו כמה וכמה שונאים. מי שנחשפת ערוות התחזותם, אינם סלחנים.

 

זאת היא שיחה על ו'יסקי וסיגרים שניהלתי לפני שנים עם איש יוצא דופן לטובה, בלאונג' של נמל התעופה צ'אנגי, סינגפור. היו לי כשעתיים להרוג לפני העליה למטוס ושמתי פעמי אל הלאונג' המשובח שזכרתיו מפעמים קודמות. שמחתי כשהגיע לנחירי ניחוח של סיגר משובח בהתקרבי לכניסה. כן, אז עוד מותר היה לעשן בכל מקום, ולאונג'ים של נמלי תעופה, שהיו מצויידים גם במבחר משקאות משובחים, היו מקום מצויין לכך.

 

עיגנתי את הטרולי שלי במקום המיועד לכך, והסתכלתי על סביבותי. הלאונג' היה  די ריק. באחת הכורסאות, לצד שולחן קטן ישב איש שבידו סיגר ועל ידו כוס משקה עינברי. הוא היה מבוגר ממני בכמה וכמה וכמה שנים טובות, הדור בחליפת שלושה חלקים תפורה למידתו. הסיגר היה טוב-ניחוח. קובאני.

 

פניתי לבאר. מזגתי לעצמי 'ג'והני ו'וֹקר בלֶק לייבל' בעין יפה, הוספתי לו קצת מים קרים למשנה פתיחה של הארומות והטעמים, והתיישבתי בכורסה גדולה אצל שולחן קטן. הוצאתי את פאוץ' הסיגרים ואת כלי השירות, קטמתי לי 'הויו דה מונטריי' דשן והדלקתי אותו בהקפדה הראויה. אז נשענתי לאחור, שאפתי לפי בהנאה את העשן הניחוחי והעצמתי אותו בלגימה מן המשקה הטוב. כשמבטינו נפגשו האיש ההדור הציע לי במחוות יד להצטרף אליו.

 

לא בִּכדִי אני מכנה את הסיגר Friendship machine. אין כמעט מצב שיהיו שני מעשני סיגרים במקום אחד ולא תתפתח ביניהם שיחה. התיישבתי על ידו, הנחתי את כוס הו'יסקי שלי והושטתי את ידי. גֵ'ייקְב.

 

הוא העביר את הסיגר שלו ליד שמאל ולחץ את ידי. נעים לפגוש אותך, לֶמיוּאֵל.

 

למיואל, כמו ב'גוליבר'

למיואל? כמו ב'גוליבר'?

 

בדיוק.

 

אזי אתה יודע בוודאי מה מקור שמך ומשמעותו.

 

בוודאי. בעברית. אני רואה שאתה קוֹנֶסֶר לא רק בסיגרים ובמשקאות, אלא גם בספרות.

 

מניין לך שאני "קונוסר"? סימנתי באצבעותי מרכאות כפולות באוויר, בסיגרים ובו'יסקי?

 

כי ראיתי איך אתה מדליק את הסיגר שלך, ושאתה שותה איתו בלנדד סקוץ' ולא סינגל מאלט כמו איזה מתחזה.

 

בוודאי שבלנדד. הרי זאת דוגמה קלאסית של מצא מין את מינו. בכלל, גם בלי קשר לסיגרים, אני מעדיף לשתות בלנדד סקוץ'ים טובים על פני סינגל-מאלטים למיניהם. לא שאדחה סינגל מאלט טוב. אני נהנה  מסינגל מאלטים טובים. אבל כמשקה לעיתות של נחת תמיד אעדיף בלנדד סקוץ' משובח, ובעיקר עם סיגר.

 

מה שמוכיח שאתה קונסר, הוא סגר עניין. גם אני מעדיף בלנדד סקוץ' משובח על פני סינגל, ובעיקר עם סיגר. מה מעשיך בחייך?

 

אני נוסע בעניינים שונים. ואתה?

 

אני המאסטר בלנדר של מזקקת... למיואל נקב בשמה של מזקקה מאוד מכובדת.

 

לחצתי את ידו שוב. לכבוד לי להכיר אותך, מיסטר מאסטר.

 

הוא חייך. תודה.

 

בעברית, מאסטר בלנדר זה רַב-עַרבָּב, אמרתי.

 

וָ'אב עַוְ'בָּב, הוא חזר על מילותי. מוצא חן בעיני. ואיך אומרים בלנד בעברית?

 

רֶקָח, אמרתי, רקח. כמו שאמרה בשיר השירים שבתנ"ך האוהבת לאהובה: "אשקך מיין הרֶקָח."

 

עישנו ולגמנו ושוחחנו לנו. אני יותר האזנתי, נהנה לשמוע איש חכם ועתיר נסיון חיים, וגם ללמוד. ואז, כשלגמתי את הטיפה האחרונה מן הו'יסקי שהיה בכוסי, הוא הוציא מהכיס הפנימי של מקטורנו פלאסק כסף קלאסי. ברשותך, אמר. הנהנתי, והוא מזג לכוסי בעין יפה מן הפלאסק שלו והוסיף מעט מים מבקבוק מינרליים שהיה על השולחן. הרמתי את הכוס אל אפי והרחתי. נ-ה-ד-ר. לקחתי לגימה. אחחח איזה ו'יסקי משובח! סוכריה, אמרתי, משובח.

 

סוכריה? יפה אמרת. אתה מכיר בוודאי את האימרה Candy is dandy, but liquor is quicker.

 

מכיר. הרמתי את הכוס, מה זה? בלנד, ברור. אבל לא משהו שאני מכיר או יכול לזהות.

 

זהו בלנד פרטי. אני עושה מדי שנה כמה עשרות בקבוקים כאלה בעצמי, לעצמי.

 

זה ו'יסקי נהדר, חיוויתי את דעתי, למה אתה שומר אותו לעצמך ולא ממסחר אותו?

 

הלוואי, הוא  אמר, אבל אין לנו די מהסינגל-מאלטס שמהם אני עושה את הבלנד הזה, לכמות מסחרית.

 

למה לא סינגל מאלט?

סליחה? תהיתי, אתה לא מעדיף סינגל מאלט?

 

מה סליחה? אני רואה שאתה שותה בלנדד. סוף סוף מישהו שיודע לשתות את הטוב, ומה לשתות עם סיגר.

 

טוב, זה ברור, אמרתי, הרי גם הסיגר הוא בלנדד. כל הסיגרים הראויים הם בלנד של  ארבעה, חמישה, ואף שישה עלי טבק משובחים.

 

ברור. בלנד זה דבר טוב כשמדובר בדברים הטובים. כל הקוניאקים המשובחים הם בלנדד. כל יינות בורדו המשובחים הם בלנדד. כל הסיגרים המשובחים הם בלנדד. אז למה שאעדיף עם הסיגר שלי ו'יסקי חד-ממדי שאינו בלנדד? כמובן שבלנדד עדיפים! השקיעו בהם המון עבודה, ידע ונסיון, וקיבלו בתמורה יותר טעמים, יותר רבדים, יותר עומק, יותר יופי.

 

ובכל זאת, אמרתי, מנסיוני, רוב שותי הו'יסקי יבחרו כמעט תמיד סינגל מאלט על פני הבלנדד הטוב.

 

נכון, אבל כך זה עם מתחזים. טרנדיים. מה להם ולהנאה אמיתית מו'יסקי משובח. הם לא באמת נהנים כמוך וכמוני. הם שותים בכדי להיראות מבינים, הם מעמידים פני גדולים. רובם לא יודע לשתות ואיך לשתות. הם "מורידים" את הו'יסקי שלהם - בלנדד או סינגל - בלגימה ובליעה מהירה, שישהה כמה שפחות בפה שלהם ו"שלא ישרוף להם". הם נמנים עם הזן הנחות של מחפשֵי ו'יסקי ש"ירד לי חלק". כמה שאני בז לכאלה שמחפשים שירד להם חלק, נראה לי שהוא ממש לוקח את זה קשה אישית. הם רוצים משהו שירד להם חלק, הוא אמר, ועשה בידו את התנועה הדבילית הכה מוכרת על הגרוגרת שלו, כאילו שוחטים תרנגולת. רוצה חלק בּוּלשִיטֶר? תשתה מים בּוּלשִיטֶר! משקאות של מבוגרים הם לא בשביל ילדותיים. ו'יסקי וקוניאק זה לא "חלק". האיש נראה כבר די נרגז, אלה הם משקאות עדנים נפלאים שצריכים לשהות בפה כמו מדורת חורף נעימה ולרדת במורד הגרון בצעדים כבדים. להותיר את רושמם! לגרום לעושר טעמיהם להשתהות שם ולענג במשך דקות ארוכות. לשמר את אש התמיד ששוכנת במשקאות העדנים האלה. והבּוּלשִיטֶרז רוצים "שירד להם חלק"... שִיט! מהכוס ישיר לקיבה, מבלי להותיר כל רושם-טעם בדרך. לקיבה אין חוש טעם. בגלל זה יש לוודקה הצלחה גדולה כל כך.

 

כן, אמרתי, אני מכיר כאלה. למיואל, אתה הרי מומחה עולמי. תסביר לי בבקשה מה סוד ההצלחה המדהימה של הסינגל מאלטס. מה גורם לאנשים להעדיף סינגל מאלט פְּשוּט-טעם ורדוד, שהוא גם יקר מאוד, על פני בלנדד ו'יסקי'ז נהדרים ומורכבים שטובים מהם פי כמה וכמה.

 

נושא לבדיחות

אוה, זהו נושא ללא מעט בדיחות בין מומחי הו'יסקי האמיתיים. זה התחיל עם הנובורישים סתומי-הטעם באמריקה. מי שהצליח לגרום לאלה לחשוב שסינגל-מאלט ו'יסקי'ז הם טובים מבלנדד ו'יסקי'ז, הם יורשיו גאוני השיווק של מאסטר גראנט, מ'גראנטס' ו'יסקי. בתחילת שנות השישים הם נתקעו עם מלאי גדול של חביות סינגל-מאלט שלא היה להן דורש בסקוטלנד, והחליטו לנסות את מזלם בארצות-הברית לפני שיגיעו לפשיטת רגל. אחד הבנים נשלח לשם, קלט די מהר את המתעשרים החדשים בעלי הטעם הבהמי באמריקה, הגיע למסקנה הנכונה, והפך את המלאי התקוע למכרה זהב.

 

למיואל ראה בעיני מבט של, ??

 

הם עשו יד אחת עם יבואן שהתמחה בשיווק למתחזים, והחלו לייבא לארצות-הברית את הסינגל-מאלט ו'יסקי מהמלאי התקוע. אבל - וזהו לב העניין - הם קבעו לו תו מחיר שערורייתי, בהבינם שאצל הבלתי-מבינים מה שקובע אם טוב או רע, זה המחיר. וכי יש משהו יותר נעים ליצרן, למיואל גיחך, מאשר לנצל את חוסר-הטעם של נובורישים, ולמכור להם את הסחורה הכי פשוטה ומעוטת ההשקעה שלו במחיר כפול ומכופל מזה של המוצר המשובח, המושקע ועתיר העבודה, הידע, שנות הנסיון ואנינות-הטעם שלו? עולם גולם! האמן לי, כשאני רואה את גרף המכירות של הסינגל-מאלטס שלנו אני נהיה קצת עצוב. אבל כשאני רואה את הסכומים במאזנים שלנו, אני נהיה מאוד שמח.

 

הרי בלנדד ו'יסקי'ז טובים עשויים מסינגל מאלטים, תרמתי, כשהוא עשה הפסקה ללגימה ולשאיפה. זאת היא דוגמה נהדרת של סינרגיה, שבה תוצאת המרכיבים עולה בהרבה על הסכום שלהם! אם סינגל מאלטס טובים יותר מבלנדד ו'יסקי'ז, אז למה שמישהו יבזבז אותם, ויבזבז חודשי עבודה ושעות עבודה של מומחים לעשות מהם בלנדס??

 

בדיוק. הוא אישר. והתשובה היא שלמרבה השמחה יש המון אנשים בעלי טעם טוב, וגם שכשאף אחד לא רואה, וכשהם לא צריכים לעשות רושם, גם ה"חסידים-המומחים" של סינגל מאלטס, שותים בלנדד סקוץ' טוב בכדי ליהנות.

 

גם בהתפתחות החיים על כדור-הארץ, אמרתי, בלי בלנד של דנ"א משני זְוִיגִים, היו החיים כאן תקועים עדיין בשלב החידקים.

 

גם אוכל כך, אמר למיואל. וכי מה מגישים במסעדות הטובות? רכיבי מזון בודדים בצלחת? מגישים בהן רֶקָח של רכיבי מזון, שמהם הם יוצרים את המאכלים הנפלאים!

 

עם זאת, ניסיתי להגן קצת, בחלק מהבלנדד ו'יסקיז יש, חוץ מסינגל מאלטים משעורה, גם ו'יסקיז מדגנים אחרים, מחיטה, ואף מתירס. אולי זאת הסיבה לכך שהם מעדיפים סינגל מאלטס?

 

למואל השתיק את נסיוני בתנועת יד מבטלת. הסינגל מאלטים האמיתיים, משעורה, הספוגים בניחוחות עשן הכבול, מכריעים הכל. הרֶקָח שלהם זה עם זה הוא המכריע וקובע את אופיים, עושרם ורב-רבדיותיותם של הבלנדד סקוץ'ים העשויים מהם. חוץ מזה, זכור נא שבתקופה שבה הפכו הסינגל מאלטים להצלחה כל כך מסחררת, היינו עושים בלנדד ו'יסקי'ז רק ממאלטים של שעורה! גרוע מכך, למיואל גיחך, כמו שאמרת, אם הסינגלים הם כל טובים, לא חבל לבזבז אותם על בלנדד ו'יסקי'ז?

 

היגיון ומתחזים

שאפתי שאיפה ארוכה מהסיגר ולגמתי לגימה מענגת מכוסי, מכובדי, יש בעייה רצינית עם מה שאתה אומר, אמרתי.

 

גבותיו התרוממו.

 

הבעייה היא שאתה יודע את העובדות האמיתיות ושאתה מדבר בהיגיון.

 

כן, זאת אכן בעייה, זיק שובב שיחק בעיניו. היגיון באמת לא הולך טוב עם מתחזים, עם קנאים ועם בורים. אני רואה את הדברים הכל כך מופרכים, הכל כך מוּנָעים על ידי פרסומות ויחסי ציבור ומגיע שוב ושוב למסקנות עצובות על טבע האדם.

 

הרשה לי, אמרתי. אני יצאתי למה שקרוי החיים, בגיל מוקדם. התחלתי לעבוד כבר בגיל ארבע-עשרה והתחלתי ללמוד על טבע האדם. אז גם כתבתי באיזה מקום את האימרה הראשונה שלי, "אין שטות שאין לה קונה, ואין טיפשות שאין לה מאמין."

 

אני ארשום לי את זה, ואזכור את השיחה שלנו בכל פעם שאומר את זה.

 

גם אני אזכור את השיחה שלנו, אמרתי, מעניין מה יהיה אם אצטט אותך בחוגים של "יודעי דבר".

 

אומר לך מה יהיה אז, הוא גמע מהבלנדד ו'יסקי הנהדר שלו, יהיו רבים שיאמרו, "ו'או! אני חשבתי כך אבל התביישתי להגיד." ויהיו רבים יותר שיתנפלו עליך ויסבירו לך שאתה לא מבין כלום ושאין לך טעם ושיש הרבה "מומחים" שחלוקים עליך.

 

טוב, אמרתי, אילו היכרת אותי טוב יותר, היית יודע שלי לא מזיזים שוטים ומתחזים.

 

מה אגיד, למיואל החביב הזה ממש הפך למלים מפורשות את מה שחשבתי. יום אחד אכתוב את מה שאמרת, אמרתי.

 

כן? בבקשה, אל תזכיר את שמי או שם המזקקה בעניין זה. העמיתים שלי - הוא אמר my peers - יחרימו אותי, והדירקטוריון שלנו יעשה בי לינץ'.

 

גם בי ירצו אולי לעשות לינץ' כל  מיני מתחזים ו"מומחים" כשאכתוב פעם את השיחה הזאת, אמרתי.

 

טוב, הוא חייך, שאף שאיפה ארוכה מהסיגר שלו, נשף את העשן בעונג ניכר מבעד לנחיריו ואמר, זכור שהחיים הם מאבק, ושהבולשיטרז הם הרוב.

 

רשמתי לפני.

 

שניפגש בדברים הטובים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חפש באתר
טואול - בניית אתרים