בכיוון הרוח בכיוון של תומר אפריל 2021/ תומר פישר 

בחודש האחרון, חשתי שובע לא מוסבר והרגשתי שאני חייב להפסיק להקשיב לשירים חדשים. אני חושב שבמבט אישי, מצאתי את עצמי מתמודד עם שינויים אישיים ורגשיים בסביבתי הקרובה. והדבר שהכי העניק לי הרבה יציבות, פתאום פינה את מקומו לחיפושים בלתי פוסקים אחר מקורות אנרגיה חדשים. ביום שישי, ה-23 באפריל, עשיתי סוויץ' בראש וניסיתי לחזור להתרגש באמת ממוסיקה של אחרים. ועל השיר הראשון, הרגשתי תחושה שכבר לא שמתי לב אליה במשך הרבה זמן: מהלכים מלודיים, מילים חדשות נכנסות ללב וכמה שירים שמתחילים לדגדג אצלך פנימה.

נינט טייב - רק לא שתיפול הרוח (מילים ולחן: נינט טייב, עיבוד והפקה מוסיקלית: דודו טסה, עיבוד לכלי קשת וניצוח : זיו קוז'קרו)

קודם כל, אני רוצה לתת לנינט טייב, מילה טובה. הרבה זמן שלא שמעתי אותה שרה בעברית, בקול צלול בלי אפקט כזה או אחר על הקול שלה. השיר החדש, "רק שלא תיפול הרוח", מבטא בעיניי אמת פנימית שקשה להתעלם ממנה. הדבר השני, הוא החיבור שלה עם דודו טסה. כבר כתבתי כמה היכולת שלו בתור מוסיקאי, לדייק כוונה ולקחת שיר גולמי להפקה מלאת משמעות. דודו טסה, צובר תנופה כאחד המפיקים המוסיקליים המשפיעים בשנות האלפיים. לא פלא שהרבה אמנים רוצים לעבוד אתו ורוצים את מגע הקסם שלו. הדבר השלישי המיוחד, הוא עיבוד כלי המיתר של זיו קוז'קרו, שתפר עיבוד עוצמתי לכלי מיתר ונותן לו ממד נוסף שהשינוי אפשרי ויקרה. המנון מיוחד לזמן הנוכחי.

צליל אברהם  -  9 עד 6  (מילים ולחן: צליל אברהם ומאור אלוש,  הפקה, גיטרות, מקלדות

ומיקס : מאור אלוש)

"וגם אם לא הכול מושלם עכשיו, שום דבר לא מובן מאליו", משפט המחץ בסינגל החדש של צליל אברהם, 9 עד 6. האמת ישר בפנים, בלי חוכמות ובלי משחקים. קצב פשוט, המילים חותכות ברקע. דיבור צפוף על שגרת החיים הבלתי נתפסת של אומן שרוצה להשמיע את קולו. אני שומע בשיר את אותם משפטים שאני רגיל לשמוע כמוסיקאי. "כולנו באותה הסירה", "החלטתי להקליט את האלבום / אלוהים יודע איך אני משלמת עליו", "מהיד אל הפה, מהפה אל הדף".

ובסוף היום, היא חוזרת לדירה להתעסק בשירים. הניצחון במאבק על השמעת השיר, דחיפתו לכל מקום. צליל אברהם ומאור אלוש, מצליחים בשלוש דקות, לטוות את חייו של המוסיקאי דרך כל הקלישאות ועד האמרה הבלתי מתפשרת שהם כאן בשביל להישאר.

ערן צור ועופר מאירי - אדם וחוה  (מילים, בס ושירה : ערן צור, לחן, הפקה מוסיקלית, הקלטה

ומיקס : עופר מאירי)

ללא ספק, זה אחד משיתופי הפעולה המרתקים שקרו : ערן צור, המלודיסט והיוצר פוגש מפיק מוסיקלי מעולם אחר, עופר מאירי. לאורך הקריירה המוסיקלית של שניהם, הם תמיד חיפשו להרחיב את הגבולות של הז'אנרים : ערן צור, עשה אלבום משותף עם אנסמבל מיתר ושיתף פעולה עם לא מעט מוסיקאים ועופר מאירי, פגש לא מעט אמנים (דנה ברגר, דוד ד'אור, מוניקה סקס ואחרים).

בפרויקט המשותף, יש הפריה הדדית של השניים. זה מתחיל בטקסט של צור, שמחזיר אל אדם וחוה ואל הראשוניות של האהבה. אחר כך זה ממשיך אל העיבוד האלקטרוני שמלא בטקסטורות של סינטיסייזרים, גיטרות שמשלימות את החסר וקולות הרמוניים של מאירי ונעמי דהן. אהבתי את הלחן המינורי של מאירי, שמקבל טוויסט מפתיע לקראת סוף השיר - והופך לביט מסחרר וחסר מעצורים שיוצר את התנועה המעגלית וגורם למאזין לחזור שוב אל ההתאהבות הראשונית.

גל קופר -  בזמן שהשמש נעלמה (מילים ולחן : גל קופר, עיבוד, גיטרות ותכנותים : דמיאן סמוויל, עיבוד כלי מיתר והקלטת כלי מיתר : נועם חיימוביץ ווינשל)

משהו קרה לי במהלך ההאזנה לשיר החדש של גל קופר. הרגשתי את ההתגלגלות הטבעית של המילים למקום חדש של ביטוי. גם המנגינה הפתיעה אותי. ההתחלה השקטה של הפסנתר והגיטרות, מתעצמת לאט בשקט ובטון מלא כוונה. גל לא לוחצת בהגשה, אלא מביאה את עצמה בעדינות ועדיין בקול נוגע. הפזמון כבר לקח אותי למקום ישראלי, לסאונד שמגיע מהבטן ועדיין זה נשמע אחר. ההצטרפות של כלי המיתר מוסיפה נופך חדש לשיר והופכת אותו למלא משמעות.

מה שמעניין בהקשר לשיר הוא המפגש של גל קופר עם המפיק המוסיקלי, דמיאן סמוויל מפריז. היא פגשה אותו בערב אחד אקראי בבר ומכאן נוצר החיבור. כבר מהסינגל הראשון שלה, זיהיתי בה משהו חדש ומפתיע. ואין לי ספק שהיא תמשיך למשוך לכיוונים מעניינים.

שני מאיו  -  זמן להתעורר (מילים ולחן : שני מאיו, עיבוד : שני מאיו ונדב בלומר, הפקה מוסיקלית, עיבוד כלי מיתר ומיקס : נדב בלומר)

כבר בפרומו המקדים להוצאת השיר, שני מאיו שיתפה את הקהל בתהליך ההקלטות- כשהיא מנגנת בין השאר על כלים לא שגרתיים: מתופפת על ארון, קרש, עמוד תווים, מנורה ועזרים אחרים. מה שמעניין הוא שילוב ההקלטות האלה בתוך הסינגל החדש, "זמן להתעורר". גם הכתיבה של השיר, התחילה מארבע שורות ששני מצאה בתוך מחברת שירים ישנה. תוסיפו לזה את המוטיב המזרחי שמופיע לקראת הפזמון ומשדרג בעיניי את השיר- ומביא לשיר את הטוויסט המיוחד שלו.  "עוד מעט השמש תזרח / עוד מעט הלב יפתח / זמן להתעורר / לקום על הרגליים / תמיד לבינתיים".

הפזמון נפתח כמו מניפה שמתפרשת למעלה - כל הגוונים בקשת של שני, יוצאים החוצה. ומהפרידה הלא קלה, יוצא משב רוח של אופטימיות ואני מודה שזה מה שכובש אותי בשיר. קצת כמו מפגש מחודש בין שני הצעירה לשני העכשווית שמסתכלת על עצמה בראי מפוכח ובוגר.

זוהר אסא  - לתפוס הכול  (מילים : עומר פוגל וזוהר אסא, לחן: זוהר אסא, הפקה מוסיקלית : רועי אבני)

"ועכשיו אני מעיז קצת ועכשיו מותר לי / ואני יודע ,להפתח זה לא כזה נורא לי / ואת בכלל לא הסיפור פה, הכל כאן זה אצלי / איך לא הצלחתי לשמור קרוב, איך ויתרתי לעצמי". אלו ארבע שורות שנכתבו בגילוי לב חשוף. אז מה אני רוצה להשיג? על מה אני לא רוצה לוותר? איך אני לא אוותר אחרי שהפסדתי משהו? זוהר אסא מנסה לברר עם עצמו, האם באמת זה אפשרי לתפוס את הכול על כף היד? מה עומד משני צדי המאזניים?

הטון, המלודיה והטקסט, מצליחים להביא את המאזין לשיא רגשי אותנטי. הצלילים הראשונים בפתיחת השיר, מעידים על בלבול ועל חוסר כיוון. זוהר שר קרוב למאזין, תופים נכנסים במקצב איטי, אקוסטיות וגיטרות חשמליות, מעטרות את קווי המתאר של המלודיה. מה שיפה בבניית העיבוד של רועי אבני, זו התרכזות בשיר עצמו ופחות להקליט שכבות של צלילים על גבי צלילים. אני אוהב את הישירות, את התפקידים הפשוטים, את השירה שלא מנסה לרגש בכוח ובעיקר את הליין המרכזי שמחזיק את כל השיר וכל פעם נותן לו אוויר לנשימה. יופי של סינגל לקראת אלבום מלא משמעות.

 
עורך מדור מוזיקה: שחר כהן
http://www.scmusic.co.il/