פגישה בין שיריפוי לענפי התודעה/ נאוה סער

שתי משוררות ותיקות נפגשו בסלון הספרותי בדיזינגוף סנטר שיזמה חגית בת אליעזר בחסות האתר ״בכיוון הרוח״.

 

ציפי שחרור, משוררת, סופרת ומנטורית מרתקת ואיכותית, פרסמה 37 ספרים, מתוכם ספרי שירה, ספרי פרוזה וספרי ילדים ונוער. שימשה  במשך כעשור עורכת כתב העת "מאזניים", מטעם אגודת הסופרים. ציפי שחרור זוכת פרס ראש הממשלה פעמיים, פרס אקו"ם, פרס חומסקי ופרס קוגל לספרות יפה.

 

 

שושנה ויג, משוררת, סופרת ועורכת. שימשה כמורה לספרות בחינוך הפורמלי ובחינוך למבוגרים, לימדה הבנת הנקרא וחיבור במסגרות שיקום של משרד העבודה ובאחרונה פרשה מהוראה בכלא לאסירי עולם. פרסמה 17 ספרי שירה, פרוזה וספרי ילדים. בעת שעדיין עבדה כמורה לספרות בתיכון בנתניה את ייסדה הוצאת ספרים פרטית בשנת ,2009 "פיוטית".

 

המשוררות ניהלו דיאלוג פואטי על ספריהן החדשים ״שיריפוי- כוחה המרפא של השירה״ ספרה ה 37 של המשוררת ציפי שחרור ספר העידן החדש, ספר פורץ דרך שיצא לאור בהוצאת ״פוקוס״ מופץ באתר ההוצאה וגם ברשתות הספרים. וספרה של שושנה ויג ״ענפי התודעה״ ספר שירה  ה 17 למניין בכתביה, שיצא לאור בהוצאת ״פיוטית״ ומופץ על ידי ״אמזון״.  שתי היוצרות שיתפו את הקהל בתובנות שצמחו מתוך הכתיבה והפרסום של ספריהן לאורך השנים זה הרחוק וזה הקרוב. ציפי שחרור סיפרה על השיר שכמעט לא נכנס לספר שיריה השני ועל שלושה ״נתן״ שהיו חלק מתהליך כינוס השירים שלה. נתן יונתן, נתן זך ונתן שחם. מילים שנאמרו לפני 35 שנה נכנסו אל הספר החדש שלה ועל כך בהמשך,

 

המשוררות חשפו סודות מחיי המשפחה שהשפיעו על היצירה,  הן שיתפו סיפורים על המפגשים עם משוררים ותיקים שהשפיעו עליהם.  הן גילו שאיפות  כמוסות.

היה זה ערב שבו יוצרת ותיקה, ציפי שחרור  שהחלה ליצור ולפרסם בגיל העשרה בעקבות מפגש עם אנדה עמיר-פינקרפלד שאותה פגשה בבית ביאליק,  והיוצרת שושנה ויג שכתבה למגירה עד גיל 40  ויום אחד כשהיא אימא ל 5 ילדים וגם מחנכת מסורה בתיכון מקומי פנתה לפרסום כשהחליטה שהיא כבר ״לא שמה על מה שיגידו״.

 

 זה לא היה עוד ערב רגיל. זו הייתה התרגשות עצומה שבה נגעו היוצרות בנימי הנפש החשופים והנסתרים של עצמן וגם  של הקהל ובפרט של משוררים צעירים שנכחו באולם.

 

שושנה ויג חשפה לקהל את שלושת הכובעים שהחליפה לאורך החיים, ההוראה, הכתיבה והעריכה  ואולי היו יותר מכך שכן היא קראה פעמיים את השיר ״חשבון נפש״ שבו היא מבקשת שיכתבו אפיטף על קברה ״פה קבורה שקרנית״.

היה זה ערב מרגש שנפתח במדיטציה שערכה ציפי שחרור לקהל הרב שמילא את הסלוןהספרותי. .

המשוררות חשפו את עצמן ויחסן אל הכתיבה ואל המילה וגם ערכו מיני מרתון קריאה של שירה באחת האתנחתאות.

ציפי שחרור ושושנה ויג  מכירות שני עשורים וימי הקורונה שהכניסו את כולנו לבית, ולמרחב החם והמוגן קרבו ביניהן והן החלו לשתף פעולה באירועי שירה בזום באתר השירה בישראל׳ וכעת יוצאות ביחד ולחוד למלא תוכן תרבותי באולמות.

 

על הערב כתבו בפייסבוק למוחרת בבוקר

ד״ר ניקולא יוזגוף אורבך ״שתי לביאות פואטיות אהובות ומוכרות״

 

דנה שוכמכר ״שתי משוררות אמיצות אשר כלל התייחסות לחומרים לא פשוטים״

 

יהורם גלילי ציטט את המשוררת ציפי שחרור "לפני 35 שנה הייתי בנמל תל אביב עם המשורר נתן זך, וכשאור השמש ריצד על המים נתן זך אמר לי:'תראי את רצי האור'. הוא פשוט המציא מילים חדשות בשפה העברית והייתה לי הזכות להיות לידו ברגע כזה".

 

היה זה ערב ספרותי שהשאיר טעם של עוד, רוחני, מרפא ומעשיר.

 

בימים אלה שהאולמות עדיין ריקים הסלון היה מלא מפה לפה. הקהל המשיך לשבת והתקשה להיפרד מן היוצרות. היה זה עוד ארוע שהתחיל בשמונה והסתיים כמעט באחת עשרה. שירה ממלאה תפקיד חשוב בתהליך החזרה לשגרה גם בשיריפוי וגם בשינוי תודעתי.

חפש באתר
טואול - בניית אתרים