רשימה:
הערות לקנאת סופרים/ עמיקם יסעור


 

חוברת מצויינת של "מאזניים" על הנושא קנאת סופרים עוררה בי את הצורך המהותי לכתוב על נושא מורכב ומרתק זה . ראשית שבח בהחלט לעורכת המעולה ,מיכל חרותי וחברי המערכת  החוברת כוללת  סיפורים שירים מסות אזכיר כאן את המסות של:  זיווה שמיר. דרור בורנשטיין, אלי הירש, דורית זילברמן ,עופרה עופר אורן ,דורי מנור.

 

והנה כמה הערות שלי בנושא  :  1.יש מי שמתעלה על הקנאה. זהו העורך הספרותי שהוא יוצר בעצמו. מדובר על עורך כתב עת או עורך מוסף ספרותי. קשה לתאר את ספרותנו ללא פועל העריכה של יוצרים ספרותיים כמו : פרישמן, ברנר, שלונסקי, למדן אמיר, מוקד, בסר, יעוז קסט, רייך, שיינפלד. עורכי מוספים ספרותיים כמו :  מגד, תמוז, יפה , ציפר. ואני מזכיר רק חלק מן השמות. עוד אזכיר את פיכמן שכתב מבואות לקלסיקונים שונים בהוצאת דביר ואת פועלו המבורך של רפי וייכרט. עורכים כאלה מגלים גאווה על תגליות ספרותיות שלהם.

   2  .יוצרים שהם עסקנים ספרותיים  מתעלים על קנאה ספרותית ומקדמים את מעמדם של יוצרים בולטים.    

  3. גם כאשר  יוצר מעניק מחמאת אמת ליוצר אחר אין הוא  מנמיך את ערכו העצמי.  

 4. לאחר הנחיית ערבי ספרות רבים ומצפייה באירועים כאלה, אני מתרשם כי משוררים מגלים יתר עניין ביצירת חבריהם  לעומת האדישות והקנאה של פרוזאיקנים זה לזה.

   5.  חבורות ספרותיות עשויות להקהות את הקנאה ,אך יש בתוכן גם מתחים שכאלה. כך בכתיבת אורלנד על אלתרמן.  

 6.יוצר ,שהוא גם מתרגם בעל שאר רוח ,מתרגם לשפה אחרת מיצירות חברו הטוב ממנו.    

7. מבקרים לא תמיד קוטלים מתוך קנאה בסופרים. קורצוויל שפרסם גם ספר סיפורים "שכווי בחצר המלך פרדיננד", נדמה לי זה שם הספר, קטל מתוך קנאה למעמד הספרות, וכמוהו הסופר אמנון נבות.   

 8.אהבתי מאוד את ספרה האחרון של מאיה ערד. קנאת סופרות.

 לעומת זאת יש משהו קנטרני ביצירתו של א. מגד-"הגמל המעופף ודבשת הזהב."  שהוא מעין חיסול חשבונות עם חוקר ומבקר נודע. אגב ערד ומגד  הם יוצרים אהובים עליי.    

 9.קנאה בקלסיקונים מעודדת את הרצון להתקדם ולהתקרב אל השלמות הנכספת.  

  10 לדעתי , אחד העם במאמרו, חיקוי והתבוללות, מציג קנאה הן בתוך תיאור חיקוי מתוך תחרות והן בתוך תיאור חיקוי מתוך התבטלות.  

 11.השלמה עם יתרונו של האחר היא דרך אפשרית להתמודד עם קנאה.   12.הספרות אינה רק מקומם של הגדולים. יש מקום גם לאחרים, ובכלל כמאמרו של היושב ראש מאו , "יפרחו מאה פרחים..."

    13. קנאה מתבטאת גם בהימנעות של מחבר לסמן לייק ליצירת עמית שאהב.   14. קנאה בכישרון מקורה בהבנת יתרונו של המחבר האחר... קנאה במי שהצליח יותר אינה תמיד מחויבת מציאות. כדאי גם לזכור יוצרים חשובים שלא זכו בפרס. למשל כמה יוצרים גדולים שלא זכו בפרס נובל כמו טולסטוי איבסן וקפקא.

 

קנאת אחרים ,שאני חווה כמחבר, מתבטאת בהתלהבות יתר של אחרים מהספדיי על יוצרים שהלכו לעולמם ,ומהתלהבות יתר ממני, כאשר אני מודיע על  הנחיית יוצרים ידועים מאוד. עוד סוג של קנאה הוא התלהבות מוגזמת מהידע שלי במקום מכושר החשיבה העיוני...

 

חפש באתר
טואול - בניית אתרים